שרת המשפטים איילת שקד, נכנסה לתפקידה לפני כחודש ונראה שהיא מתחילה לעבוד.

ביום ראשון הקרוב תעלה שקד בפני ועדת השרי לחקיקה את הצעת חוק לשכת עורכי הדין, שמטרתו שינוי מבני והגברת השקיפות בגוף המאוגד של עורכי הדין.

לשכת עורכי הדין היא מערכת ענקית המורכבת ממספר גופים בהם המועצה הארצית המורכבת מ-48 חברים הקובעים מי יכהן כיו"ר. הוועד המרכזי המונה 17 חברים בראשו עומד יו"ר לשכת עורכי הדין הנבחר ועוד 16 חברים המשמשים כחברי מועצה. ובנוסף חמשה מחוזות: ת"א, ירושלים, חיפה, צפון ודרום. הבחירות ללשכה מתקיימות אחת לארבע שנים ובה נבחר, בין היתר, יו"ר ללשכה, והוא העומד בראש הוועד המרכזי.

במבנה הקיים של לשכת עורכי הדין קיים כשל מערכתי לפיו יו"ר הלשכה שנבחר על ידי עורכי הדין, אינו משמש כיו"ר המועצה הארצית. במידה ויו"ר הלשכה אינו עומד בראש הרשימה הגדולה ביותר, המועצה הארצית תוכל להיות לעומתית כלפיו וכלפי האג'נדות שלו. מועצה לעומתית מייצרת לרוב וועד מרכזי לעומתי- בכך משותקת המערכת כולה ויו"ר הלשכה אינו יכול לפעול.

בנוסף חלוקת הסמכויות שבין המועצה הארצית ובין הוועד המרכזי אינן ברורות. כמו גם חלוקת הסמכויות אל מול הוועדים המחוזיים. מה שגורם לבזבוז משאבים ופתח לחוסר משילות של יו"ר הלשכה. ריבוי פעילויות פנאי בתקצוב גבוה.התנהלות עצמאית של המחוזות שמגדיל את כוחם על חשבון הוועד והמועצה ועוד.

בנוסף בחוק הקיים אין חובת שקיפות או הסדרה של תקציבי המחוזות וכספי מימון החבירות מה שיכול ליצור פתח לשחיתות וחוסר שיוויון בבחירות.

בהצעת החוק של שרת המשפטים מוצע לבטל את הוועד המרכזי. יו"ר הלשכה יוגדר כיו"ר המועצה אשר יהיה הגוף היחיד שהינו בעל סמכויות ובנוסף יצומצמו חברי המועצה הארצית מ 48 חברים ל- 24. צמצום זה יגרום לייעול בתפקודה של המועצה, יפחית סרבול ויוביל להפחתה בכוחם של המחוזות בתוך המועצה הארצית. עוד סעיפים משמעותיים הם ביטול ועדי המחוזות, הפחתת דמי החבר הנגבים מכל עורך דין והפנייתם אך ורק לכיסוי פעילותה המקצועית של הלשכה. מי שיהיה מעוניין בהשתתפות בפעילויות פנאי ישלם בנפרד.

עניין נוסף בו מבקשת הצעת החוק לטפל היא מינוי נציב קבילות למתמחים שיאפשר פיקוח יעיל על הסטז'רים. לעומת המצב כיום בו מתמחים רבים מבצעים התמחות לא משמעותית ותנאיהם לא הוגנים גם בהיקף השעות וגם בהיקף השכר. עניין נוסף הוא שינוי מבחן ההסמכה לעריכת דין באופן שיהיו בה גם שאלות מהדין המהותי. ובנוסף לפתרונות אלו, הצעת החוק תתן סמכות לשר המשפטים, באם יימצא כשל חמור בתפקוד הלשכה, להורות ללשכה למלא את התפקיד המוטל עליה, או לקבל החלטה על הליכה לבחירות, לפי שיקול דעתו.

שרת המשפטים שקד מסרה: "הפוליטיקה הפנימית והצורה בה מתנהלת הלשכה פוגעות באופן אנוש ביכולת התפקוד שלה ובביצוע תפקידיה הן כלפי עורכי הדין והן כלפי הציבור. אני מגישה את הצעת החוק הזו דווקא לפני הבחירות ללשכה, כשברור שהעניין אינו פרסונלי. חשוב להחזיר את אמון הציבור, וחשוב מזה, את אמונם של עורכי הדין, בגוף אשר אמור לייצג אותם".