ל"ג בעומר: שריפת עצים או רוח לאומית? - סרוגים

ל"ג בעומר: שריפת עצים או רוח לאומית?

כבכל שנה, טענות לאיכות הסביבה וזיהום האוויר עולות לדיון ומנסות לבטל את המנהג הנפוץ להדליק מדורות בל"ג בעומר. אך נדרש להתבונן ולהבין מה הרעיון שבמנהג שפשט

author-image
ל"ג בעומר: שריפת עצים או רוח לאומית?
  (צילום: דוד כהן / פלאש90; תמונה קטנה: אריאל מינקוב)

כבכל שנה בשנים האחרונות, גם השנה הוצאו הגבלות על הדלקת מדורות. לא רק במירון בשל המלחמה, בשל מזג האוויר והסכנה הטמונה בהדלקת המדורות, ובשל זיהום האוויר. נכון, הדלקת מדורות גורמת בין היתר אי נעימות וסבל לחלקים לא קטנים באוכלוסייה, כגון, זקנים, חולי אסטמה ועוד. אך הדיון תופס ממדים גדולים יותר מההשפעה הפיזית שלו ביחס לזיהומים גדולים יותר, בהם בתי הזיקוק, מפחמות בלתי חוקיות בכפרים "מסוימים" ברחבי הארץ, בטיסות ועוד. מדורות ל"ג בעומר, עם כל התפוצה שלהן בלילה בודד, משפיעות על זיהום האוויר באופן מינורי, והביקורת כנגדן, נותנת את הרושם שהבעיה היא התרבות והלאומיות היהודית שבהן.

מקורן של מדורות ל"ג בעומר אכן מגיע מהמדורה שהדליקו בקבר רשב"י בדורות האחרונים, אך עם זאת, הדלקת מדורת ל"ג בעומר באופן ציבורי או פרטי, ואף בקבר הרשב"י עצמו, איננה מצווה או אפילו מנהג. בעדה אליה אני משתייך, נהגו להדליק דווקא נרות לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי וחכמים נוספים. בהחלט חשוב להוסיף כי ליל ל"ג בעומר אינו זמן של ונדליזם, גניבת קרשים מאתרי בניה, פריקת עול, גרימת נזקים סביבתיים ועוד. עם זאת, בדורות האחרונים זכה יום ל"ג בעומר למנהגים שונים שנרתמו לחיזוק הלאומיות היהודית, לזקיפות קומה יהודית ולשאיפה לגאולה, בין היתר שימוש בחץ וקשת זכר למרד בר כוכבא. לא בכדי דווקא בהילולת רבי שמעון בר יוחאי. ונסביר.

חז"ל מעידים כי בר כוכבא היה גיבור, אשר הצליח לעצור את אבני הבליסטראות הרומיות ולזרוק אותן חזרה כנגד הרומאים. בשל כך, הכריז עליו רבי עקיבא כמשיח. תלמידיו, ובראשם רבי שמעון בר יוחאי, יצאו להילחם על עצמאות יהודית בארץ ישראל, ולסלק את הרומאים ממנה, כשגולת הכותרת של המרד הייתה חזרה לירושלים ובניין בית המקדש. בר כוכבא אף טבע מטבעות עליהן כתוב "לחרות ירושלם" עם חותמת בצורת בית המקדש, זאת במקום המטבעות הרומיים עליהן הוטבעה צורת אישה מושפלת כשנכתב בצידה "יהודה הכבושה".

גם המדורות אותן נוהגים להדליק היום, מקורן הוא מאותן משואות קידוש החודש אשר היו משיאים מארץ ישראל ועד בבל, כדי לפרסם כי החודש התקדש וחל ראש חודש בליל ההדלקה. וכך מסופר בתלמוד (ראש השנה כב:): "עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש. … מאי כמדורת האש? תנא: כל אחד ואחד נוטל אבוקה בידו ועולה לראש גגו". באותם ימים היו השומרונים משיאים משואות מוטעות כדי לבלבל את הציבור, ועל כן בוטלו משואות קידוש החודש וחודשו ככל הנראה על ידי רבי עקיבא, כביטוי של עצמאות ושלטון יהודי בארץ.

המסקנה המתבקשת היא כי אכן ניתן לצמצם את המדורות ולאחד אותן למדורות קהילתיות, באופן שהבעיות הנובעות מהמדורות תהיינה זניחות, אך דווקא בימינו, אסור לעצור את חיזוק הלאומיות היהודית והגאווה היהודית המפעמת בליבות עם ישראל בל"ג בעומר. איננו שורפים עצים לשווא אלא במטרה לשאוב מהמדורות חיזוק ללאומיות היהודית ברוח רבי שמעון וחבריו, "לחרות ירושלם" ולבניין בית המקדש.

=======

הכותב הוא ראש המכון התורני בישיבת ההסדר "אור וישועה" בחיפה

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
הספר "האיש מאחורי ל"ג בעומר" מסביר את הרקע
א.ב. | 23-05-2024 16:26
ההיסטורי של החג, המהווה זכרון לאומי ממשי שהפך לאגדה.