קרוב לשמונה חודשים שגבול הצפון הוא זירת מלחמה. חיזבאללה משגר טילים לעבר בתי התושבים שנאלצו לנטוש בהמוניהם את הגליל ולמעשה רצועת הביטחון הוקמה בתוך מדינת ישראל. מחר (שישי) נציין 24 שנים לנסיגה מלבנון שהובילה למצב הבלתי נסבל עם לבנון.
פנינו לאלוף במיל' יוסי פלד שכיהן כמפקד הפיקוד הצפוני במשך 5 שנים לאחר מלחמת לבנון הראשונה כשאזור החיץ בגבול יצא אל הפועל.
ההסלמה מול חיזבאללה והקרבות הניתשים בין הניצים נראים כמלחמת התשה שכל צד ממשיך לבחון את יכולותיו של השני וכיום נמצאים בנקודת רתיחה בה מקבלי ההחלטות יידרשו לחתור לכיוון צבאי או מדיני שישיב את התושבים לגליל. פלד מבקש להבהיר כי בשביל ילדי מטולה, ראש הנקרה ומרגליות, מדובר במלחמה, בניגוד לכל מיני דעות הטוענות כי ישנה לחימה בלבד.
"הם לוחמים בנו ואנחנו נלחמים בהם, יש אלפי תושבים מחוץ לבתיהם ובשבילם זו מלחמה רצינית ביותר", הוא מציין. כאלוף הפיקוד לשעבר אני שואל אותו האם נכון להיכנס לפעולה קרקעית בדרום לבנון. "אני חושב שלא נכון לעסוק בזה בתקשורת", לדבריו, יש רמטכ"ל, אלוף פיקוד ויחידות שהם אמונים על כך.
"לצערי אני שומע הרבה מומחים, כולם יודעים להסביר מה לעשות. אני יודע להגיד מה אני מצפה שיהיה. שילדים יוכלו ללכת לבית הספר, למגרש המשחקים ושזה לא יהיה איום, שחקלאים יוכלו לעבד את שדותיהם עד המטר האחרון והתושבים יוכלו במטולה לקיים הצגות ושזה לא ייחשב סיכון. איך משיגים את זה? יש צבא, פיקוד והם צריכים להשיג את זה".
"ישראל לא הקפידה על החלטה 1701"
במקביל לאופציה הצבאית, נשמעים דיבורים על אפשרות מדינית שתפתור את הבעיה, לפני מספר ימים שר הביטחון יואב גלנט ציין במהלך ביקורו בפיקוד הצפון כי ישראל רוצה למצות כל סיכוי לבצע מהלך בהסכמה: "כי אנחנו יודעים שלמלחמה יש מחירים ואנחנו מעדיפים להימנע מזה". פלד מצידו טוען כי הוא לא רואה בעיה במהלך מדיני, אך הוא מבקש להדגיש כי יש לשים תנאי לכך.
לדברי האלוף במיל': "החלטה 1701 היתה מהלך מדיני אבל אנחנו כמדינת ישראל לא הקפדנו על קוצו של יוד", הוא מציין ומוסיף: "החיזבאללה עשו צעדים נוספים. בסיפור האוהל בהר דב, ישראל פנתה לאו"ם שיבקשו מהחיזבאללה שיסלק את האוהל במקום שנשרוף את האוהל באותו הלילה ואומרים עד כאן", הוא מבקר באופן חריף את התנהלות הממשלה.
פלד מביא גם את הדוגמאות של המטען במגידו והחדירה של לוחמי החיזבאללה להר דב, "אז יורים באוויר כדי לא לפגוע בהם ולא לעורר את השטח. אז המדיניות הזו של השגת שקט ומשכון העתיד מתפוצץ לנו בפרצוף".
ישראל לא הקפידעל החלטה 1701, חיזבאללה על הגבול (צילום: אייל מרגולין\פלאש 90)
"הגליל הריק – הישג אסטרטגי אדיר לחיזבאללה"
בתחילת המלחמה, שר הביטחון הציע מתקפת מנע נגד חיזבאללה, אך זה נמנע, בין היתר גדי איזנקוט שטרם נכנס לממשלה אך זומן לדיון, הוא טען שזה עלול להוביל לאסון. אני שואל את פלד האם היה מדובר בטעות שלא הקשיבו לגלנט.
"אני לא חושב שזו הייתה טעות, מה שהיה נכון לפני שמונה חודשים היום יכול להיות שלא היה נכון", הוא מסביר ומוסיף: "פה יש דינמיקה, במעט הפעמים שהייתי לאחרונה בצפון, חלק חשוב וענק מהגליל כמעט ריק וזה הישג אסטרטגי אדיר מבחינת החיזבאללה".
לכן הוא טוען שיש לבצע זאת באופן צבאי או בהסדר, אך אין לוותר על קוצו של יוד. "אם תהיה הפרה ראשונה, יש להגיב עליה מיד, אחרת זה יהיה כמו 1701", הוא מדגיש בתוקף.
במאי 2000 החליטה ישראל לצאת מאזור הביטחון בלבנון שבימים אלו אנו מציינים 24 שנה את האירוע הזה. ראש הממשלה אהוד ברק ראש טען שאם כדור יירה מלבנון היא תרעד, כעבור מספר חודשים נחטפו שלושת החיילים בהר דב.
"התבקשתי לעשות ועדת בדיקה על האירוע שם, אחד הדברים שכתבתי בדוח שהוגש לראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל שלא לתת לחיזבאללה לשבת על הגדר עם כל מיני הסברים", הוא מציין. פלד שב על מדיניות השקט שהובילה את ישראל לאורך השנים: "אנחנו מחפשים שקט היום וממשכנים את המחר. לכן גם אם יהיה הסכם זה בתנאי שנהיה נחושים לעמוד על קוצו של יוד ולא להכיל".
"האכילו אותנו שנים במדיניות הכלה"
אני חוזר עם פלד לתקופה הנוכחית ומציין בפניו את החשש של התושבים מפני חיזבאללה. "קודם כל צריך להקשיב להם, לא ידוע לאיזה הסדר מתכוונים ללכת, זה רק כותרת", הוא טוען.
לדבריו: "צריך תוכן לדבר הזה שמבטיח פעם אחת שאין איום של כינון ישיר לתוך היישובים, למנוע את הירי של התלול מסלול, הרקטות למיניהם, זה מסובך מאוד, אפשר לשגר אותם גם מצפון לבנון. אני מדבר על כינון ישיר לתוך התושבים".
עד כמה הדרג המדיני צריך להיות קשוב להם, ראינו שבתקופת הנסיגה הקשיבו לארבע אימהות.
"הממשלה והצבא חייבים להיות קשובים לאזרחים, כשהייתי אלוף הפיקוד אמרתי לראש הממשלה יצחק שמיר, שאם לא נשמע את המצוקות שלהם, אז בשביל מה יש פה צבא. בסופו של דבר הדרגים צריכים להחליט מה טוב למדינת ישראל מה טוב או לא, לשמוע לתושבים? בוודאי! לקבל דיעה אוטומטית לעמדותיהם? לא".
במשך השנים מאז מלחמת לבנון השניה ישראל חיסלה עם שיירות נשק מאיראן לחיזבאללה, למרות זאת, היכולות של חיזבאללה מאוד גבוהות, הוא מבצע ירי מדויק למירון ולבסיסים בגליל. "פספסנו לאורך שנים בזה שנמנענו תחת הכותרת 'הכלה', הכילו והאכילו אותנו במשך שנים", הוא מסביר את הניגוד בין הפעילות הצבאית נגד התחמשות הארגון ליכולותיו הטובות בפועל.
"אם היינו למשל עומדים על זה שלא יהיה נשק שיורה ישירות לתוך יישובים, נשק תלול מסלול לא היינו במצב הזה היום. למה היישובים פונו? לא בגלל הרקטות, עם זה התמודדנו, אלא עם העובדה שיורים לתוך הבתים והתושבים לא יכולים לחיות ככה. משלמים את המחיר לרצון של השקט.
"הטענה של אולמרט ב-2008 על השקט בצפון – קשקוש מקושקש וחוסר אחריות"
בחודש ינואר 2008 במהלך כנס הרצליה, ראש הממשלה בזמן מלחמת לבנון השנייה אהוד אולמרט טען כי המצב הנוכחי טוב לאין ערוך מכפי שהיה בעבר. "יש שקט וביטחון לתושבי הצפון", כשציינתי בפני פלד את הדברים הוא תקף בזעם: "קשקוש מקושקש, חוסר אחריות. תראה מה שקרה כתוצאה מההתנהלות מ-2006 עד היום, איום קם מול מדינת ישראל אולמרט ודן חלוץ יצרו כזו הרתעה שחיזבאללה גירש 100,000 תושבים מבתיהם, נו באמת?" הוא אומר בציניות.
ביקורת חריפה נגד השניים (צילום: גילי יערי ויונתן זינדל/פלאש90)
מחלוקות רבות הובילו את החברה הישראלית בזמן השהייה ברצועת הביטחון, חיילים נהרגו והשאלה הנשאלת האם היה נכון בשעתו להקים את אזור החיץ. פלד משיב בצורה נחרצת: "כשהצבא שנלחם כדי לתת לילדי מטולה, מרגליות לצמוח, אויבינו נלחמים בנו ואתם שואלים אותי איך זה שחיילים נהרגים, כנראה שמדינה ומולדת נקנית בדמים".
אויבינו לא רוצים אותנו פה הוא אומר. לדבריו: "מי יעשה את המלאכה כדי לאפשר לילדי הצפון לגדול, צבא ההגנה לישראל ושנלחמים יש נפגעים לצערנו, אז כל האמירות האלו היינו באזור הביטחון, נהרגו לנו חיילים, לא נהרג אזרח אחד במשך השנים האלו".
עוד הוא מציין: "כשעזבתי את פיקוד צפון אחרי חמש שנים, כל ראשי הרשויות בכל הפרידות שלי תמיד ציינו שבמשך השנים הללו לא נפגע אף אזרח, אבל אמרתי זה לא בחינם. מי שהביא את העובדה הזו זה לוחמי צה"ל שחלק מהם שילמו בחייהם על זה".
"השגיאה ביציאה מלבנון הייתה בדרך שזה בוצע – ברחנו משם"
בעקבות אסון המסוקים הנורא בו שילמו את חייהם 77 לוחמים, קמה תנועת מחאה בשם "ארגון ארבע אימהות" שביקשה להוביל ליציאה מרצועת הביטחון. מספר נשות תקשורת דחפו למהלך. כיום כשמדברים על אפשרות של כניסה קרקעית מעבר לגבול הצפוני עלולה להישמע קול זעקה שינסו למנוע את המהלך.
לדברי פלד: "אפשר להסכים ולא, תודה לאל אנחנו במדינה דמוקרטית, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית וזכותו להשמיע את דעותיו כל עוד שהוא חוקי, אחריותו של השלטון להחליט מה טוב ורע למדינה. אין לי בעיה עם הארגונים, מותר לשמוע את דעותיהם ולקבל אותם, לדעת הקהל והציבור יש משקל".
עד כמה זה צריך להשפיע על הדרג המדיני?
"אם הוא אחראי ורציני אז הוא מקבל החלטות כמו יציאה מלבנון". הוא מחזיר אותי בנקודה הזו לנסיגה בשנת 2000, לדבריו היה מדובר בהחלטה נכונה, אך זה התממש בדרך עקומה. "אני הייתי שם כאזרח, צה"ל נראה בורח מלבנון, אם הוא משאיר רכבים וציוד זה נראה נורא והנזק הוא עצום, למה? כדי להרוויח עוד יום, חבל", הוא מציין.
אני לא חושב שזו הייתה שגיאה לצאת מלבנון, אלא הייתה שגיאה גדולה בדרך שביצענו אותה, זו הייתה בריחה, לא היה מסודר. מה שידרנו? שאנחנו נמלטים. צה"ל השאיר שם ציוד ורכבים. היציאה כיציאה הייתה נכונה".
אהוד ברק נכשל?
"זה לא שהוא נכשל, אלא המהלך שהוא הוביל היה טוב, אבל הדרך שהיא בוצע היתה רעה מאוד עם משמעות".
הדרך שבה יצאנו מלבנון הייתה שגיאה, רה"מ בזמן הנסיגה (צילום: הדס פרוש\פלאש 90)
האם התייעצו אותך לפני הנסיגה?
"אהוד ברק פנה אליי בערך חצי שנה לפני היציאה מלבנון וביקש ממני להצטרף לצוות לתכנון איך לקנות את אנשי צבא דרום לבנון. מי שעסק בזה היה אורי לוברני ז"ל שהיה מאוד קשוב ומעורה בנושא לבנון. ברק לא שיתף אותי בשיקולים אם לעזוב או לא אלא בדיונים כיצד מטפלים באנשי צד"ל".
כשהלחימה בעיצומה והתמונה צריכה להתבהר אני שואל את האלוף במיל' האם ישראל תחתור למהלך צבאי בסופו של דבר בעוד מספר חודשים קדימה. פלד מציין כי ישראל נמצאת במצב מורכב ומונה שלושה מעגלים שטרם לדבריו מדינת ישראל הייתה שקועה בהם. "אנחנו בבעיה ביטחונית, חברתית שאני חושש שהולכת ומעמיקה, בעיקר בנושא של שיוויון בנטל. יהיה עם זה פיצוץ חברתי גדול אבל הלוואי ואני טועה. אנחנו נכנסנו לבעיה בינלאומית".
לדבריו: "יומיים אחרי השבת האיומה של השבעה באוקטובר אמרתי בתקשורת שהתוצאות של העימות הזה ישפיע על יהודי העולם וזה לצערי כך. יש לנו בעיה ביטחונית, חברתית ובמעמד הבינלאומי של כל היהודים בעולם, איך יוצאים מזה? אלוקים גדול".
"אני חושב שיש מצבים בחיים שלפעמים עושים 'עצור', לאסוף את עצמך ומתחזק פיזית ונפשית ויוצא למהלכים הרבה יותר גדולים, מתוכננים, עמוקים ודרמטים".
"הדרג הצבאי והמדיני שהוביל אותנו לשבת השחורה זה דבר בלתי נסלח"
פלד שכיהן ב-2009 כשר בממשלת נתניהו מסתכל על המצב כיום לאחר השבת השחורה: "אני חושב שמה שקרה באותה השבת הוא בלתי נסלח ולעולם לא נשכח את זה. מיד אומרים לי אתה מתכוון לחמאס? ברור שצריך לחסל אותם, לא כארגון כי אפשר לעשות את זה, אלא את היכולת הצבאית שלהם", הוא מציין.
אך הוא מבקש לחדד את דבריו ולהעביר מסר להנהגה: "שאני אומר 'לא נשכח ולא נסלח', מי שהביא אותנו למצב הזה, זה לא מכה מהשמיים, אני מכיר מה קרה שם, מי שהוביל אותנו לשם צריך לפנות את הזירה, גם הפוליטית וגם הצבאית ולא ארחיב מעבר לזה, כי אני לא רוצה להתעסק בפוליטיקה ולא לפגוע באף אחד. מי שהוביל אותנו לשם זה דבר בלתי נסלח, פוליטית וגם צבאית".
צריכים לפנות את הזירה (צילום: חיים צח\לע"מ)
