אחת הדמויות המוצלחות שיצרה ג'יי קיי רולינג, היא דמותו של הדוד ורנון דרסלי.

הדוד ורנון חי בחברה שלא מאמינה בקסמים. חברה שבזה לאנשים שמאמינים בקסמים, ורואה בהם משוגעים. לכן גם הדוד ורנון לא מאמין בקסמים. גם הדוד ורנון מאמין שכל מי שמאמין בקסמים הוא משוגע. אבל יש לו בעיה: בביתו חי הארי פוטר, שעושה קסמים. לכן טוען הדוד ורנון שהארי פוטר משוגע, ובכל פעם שהארי פוטר עושה קסם, הדוד ורנון כועס עליו, כי הרי אין קסמים. בקצור: הדוד ורנון יודע שיש קסמים, אבל הוא מתעקש לא להאמין בהם.

הבריחה מהמציאות של ציפי לבני

קסמים כנראה באמת אין, והארי פוטר והדוד ורנון אינן אלא דמויות דמיוניות. אבל אני נזכר בשפם של הדוד ורנון בכל פעם שאני נתקל בציפי לבני, למשל.

ציפי לבני מתנגדת להחלת ריבונות על יו"ש משום שזה יהפוך את ישראל למדינה דו-לאומית. אבל מצד שני, היא מתנגדת גם לחוק הלאום. חוק הלאום בעיניה הוא גזעני, כי אסור לדבר על לאום. אסור לומר שאתה בעד מדינה לעם היהודי. זה לא מקובל בחברה הבינלאומית שציפי לבני חיה בה.

לכן, כאשר מדברים על הקמת קואליציה, מדברים על כך שמועמדות להכנס לקואליציה כל המפלגות הציוניות. "המפלגות הציוניות" זה כולל את ש"ס ויהדות התורה, שאינן מגדירות את עצמן כציוניות. פשוט, אסור לומר "כל המפלגות היהודיות". החברה טוענת שאין דבר כזה.

ואם מישהו רוצח עוברי אורח, זה לא קשור חלילה לעובדה שהוא ערבי. זה מקרי. לכן אסור באיסור חמור לאדם חפץ חיים להודיע שהוא לא מעסיק ערבים.

אין דבר כזה יהודים ואין דבר כזה ערבים. פשוט לא קיים. ואם נדמה לך שזה קיים אז אתה משוגע ופרימיטיבי.

גבירותי ורבותיי, יש ערבים

אגב, גם הערבים מבינים את זה. לכן הם שרים שירים על כך שהם רוצים לחסל את כל הציונים. כשהם אומרים שהם רוצים להרוג את כל הציונים, הכל יודעים שהם מתכוונים שהם רוצים להרוג את כל היהודים. אבל הם יודעים שבתקשורת העולמית זה לא נשמע טוב. זה גזעני. לעומת זאת, הדרישה להרוג את כל הציונים היא דרישה לגיטימית וצודקת, ולא גזענית.

הגיע הזמן להתחיל להביט למציאות בעינים. יש יהודים ויש ערבים והם לא אותו עם. הערבי מטייבה והערבי משכם והערבי מרמאללה והערבי מיפו והערבי מרבת עמון, הם כולם אחים. ורובם ככולם שונאים אותנו. וכולם האויב. לא יועיל אם נצבע את תעודות הזהות שלהם בצבע כזה או אחר. התעודה לא יוצרת את הזהות. הזהות לא משתנה לפי התעודה.

מי שרוצה להשאר עם הדעות המקובלות בחברה הבינלאומית שהוא חי בה, רשאי כמובן. אבל שידע שהמחיר הוא התכחשות למציאות.

אז הבה נכיר בעובדה: יש ערבים ויש יהודים, ומדינת ישראל היא מדינתו של הלאום היהודי. תגידו את זה כבר, ותראו כמה החיים נעשים הרבה יותר פשוטים.