שו"ת: איך מתגברים על הרצון לנקמה?

לכבוד הרב,
הדם רותח, הרצון לנקמה מתגבר, רצחו עוד ילדה שלנו בגוש עציון הערב!. אני לא יודעת מה אני שואלת, בעיקר משתפת, ומחפשת נחמה שלא תגיע.

עד מתי אלהים עד מתי?

אני תופסת שם טרמפים כל הזמן, מה יהיה? מה קורה לעם ישראל שהשוטרים בורחים? ככה נחיה? צריך להגיב וחזק בצמתים!

הילדים שלי בטרמפים אני בטרמפים, למה הם רוצחים ואנחנו כמו ברווזים בלי להחזיר??

צביה תושבת אחד הישובים בגוש עציון.

תשובה

שלום

אני מבין את כאבך, שותף לו, ובוכה יחד איתך על דם בנותינו הנשפך בחוצות בידי רשעי אוה"ע.

עלייך לזכור כל העת שאנחנו ננצח, ובזה נחמתנו. אנו בני אל חי, עם נשמה עליונה ושאיפה רחוקה, ושום חיית טרף לא תעכב את תחיית האומה השבה לאלהיה בארצה.

במהלך המסע לנצחון על האוייב הערבי אנחנו כואבים ואבלים על מבחר ילדינו שנשחטים בידיהם. הכאב והרצון לנקמה הם דברים בריאים וחשובים מבחינה תורנית, ויש להם מקום כפי הדרכת התורה שבכתב וחז"ל בתלמודים ובדברי הראשונים, הן בתחושה הן במעשה.

אולם יש לזכור כי מעשה הנקמה עצמו צריך להיות בימינו על ידי נציגי האומה כולה, שכן פגעו בכולנו יחד ולא באדם פרטי בלבד. צבאנו הוא הנוקם, בהובלת ממשלת ישראל.

אסור הלכתית ואמונית לאדם פרטי לנקום, הן בשל החשש לאנרכיה שכל איש יהרוג כראות עיניו, הן בשל הפגיעה במגמת גאולתנו שהיא אחדות האומה כולה, איננו בגלות מפוזרים ופרטיים, אלא יד ד' עלינו כגוי אחד בארץ ורק כך יש לפעול.

במציאות מתוקנת שהיו מקשיבים לתוה"ק, על המדינה להגלות את תושבי הכפר שממנו יצאו המחבלים בכל פיגוע, מדין כיבוש א"י ומדין הצלת ישראל מיד צר. אין ספק שהם יוצאים מסביבה שאינה מקבלת את השלטון הישראלי ועושים הכל להרוג בנו, ולכן יש להגלותם בכח רב, ולהתיר לחיילים ירי חי לכל מי שמרים ידו על יהודי.

אמנם, נמיכות הקומה ורפיון הרוח בתחומי התורה והארץ אצל הציבור הכללי ובציבור שלנו, הם הגורמים לגמגום במעשי התגובה של המדינה כלפי האוייב הערבי. איננו בטוחים דיו בעצמנו, באלהינו, בתורתנו, בזהותנו.
כל עוד יש אנשים ומנהיגים ששואבים את המוסר והתרבות מהנצרות ומהמדיה המערבית, הם ימשיכו לעודד איסור תורה של מדינה פלסטינית. והרציחות ימשיכו עד שבשם ד' נבוס צרינו. רק בשמו ולא בשם הפחד, ולא בשם הרצון לשקט ושלווה מדומה.

הרצון להתקפל בפני הערבים מגיע מבעיית זהות, אשר אינה יונקת מהקודש אלא מרוחות הזמן.

מי שנטוע במערב, ינוצח בידי המזרח. אך מי שנטוע בתורת אלהיו, רגליו ידרכו על במות האוייב. לשם אנו מכוונים כל מגמתנו.

יש להיות אנשי ונשות קודש, נטועים בתורה ובארץ, המכירים את חובת שלימות הארץ ושלימות התורה, ללא קבלת תוכחה ומוסר מהגויים הצבועים.

תכאבי, תזעקי, תני מקום לרגשות הנקמה, והקפידי למקד את התלהבות הנפש למקום של ריבוי אורה בעם, מאבק בתנועות השליליות בחברה בה את נמצאת, וחיזוק ידי צבאנו וממשלתנו בשם השם.

תנסי להתארגן יחד להקמת עוד האחזות באיזור צמת הגוש, יש גבעות המחכות לעם ישראל אלפיים שנים שנחזור אליהם. אנו נסייע ככל יכולתנו בכך, תעלו לקרקע, לגאול עוד אדמה בשם עם ישראל.

דברי בגדלות, וד' ישלח לך כוח. ילדייך זקוקים לך כאמא יציבה שמחנכת להתנהגות נכונה מול האוייב התרבותי, ומול תוצאתו האוייב הלאומי.

כל טוב