ועדת הכספים אישרה היום (ג') את הגדלת יעד הגירעון ל- 2015 מ- 2.5% ל- 3.4%.

עוד אישרה הוועדה את מתווה הפחתת יעד הגירעון בין השנים 2016 – 2019 באופן הבא: 2016: 2.75%, 2017: 2.25%, 2018: 1.75%,  2019: 1.25% וב- 2020: 1% בלבד.

חברי הכנסת מחו על אי הגעת שר האוצר וראשי משרדו לדיון על-מנת להציג את תחזית הכנסות המדינה ואת הסיבות להחלטה להגדיל את יעד הגירעון. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הודיע, כי "לא יפתח את הדיונים בתקציב בוועדה, כל עוד שר האוצר לא יופיע בפני הוועדה להציג את עיקרי התקציב ותכניתו הכלכלית ל- 2015". הממונה על  מדיניות המאקרו באוצר, יעל מבורך: "הגדלת יעד הגירעון, בין השאר, בשל האטה בצמיחה ב- 0.6% עקב צוק איתן".

על קביעת יעד הגרעון אמר סלומינסקי: "ועדת הכספים עשתה את הדבר הנכון, קבעה את יעד הגירעון החדש ולאחר מכן תחל בדיוני התקציב, שמתבסס על תחזית הגירעון. הממשלה החליטה על הגדלת הגירעון לאחר שהודעתי שאני מתנגד בשום אופן להעלאת מיסים. אמנם אני ביקשתי שהגדלת הגירעון תיעשה באופן מדוד עד 3% והאוצר החליט על 3.4% אך בכל-מקרה המתווה עד 2020 יחזור להיות של מתווה גירעון מדוד". סלומינסקי עדכן, כי הודיע לראש הממשלה ולשר האוצר, "שוועדת הכספים תדון בתקציב ככל שיידרש גם בחוד ינואר".

הממונה על המדיניות המאקרו-כלכלית באוצר, יעל מבורך, הסבירה את הרקע להגדלת יעד הגירעון: "מ- 1992 יש את כלל ההוצאה ויעד הגירעון, זהו כלל תכנוני. הכלל הוא אפקטיבי בהקטנת החוב של ישראל, חרף השינויים שנעשו בו. ההצעה להעלות את הגירעון ל- 3.4%. בנוסף, מכיוון שזו עלייה חד-פעמית של הוצאות הביטחון, המתווה הרב-שנתי מתוקן בהתאם. החוק לא מחייב עמידה ביעד במהלך השנה. תחזית הצמיחה ל- 2014 היתה 3% אך כעת עומדת כל 2.4%, בין השאר, בשל השלכות צוק איתן והאטה בצמיחה. התחזית שלנו לצמיחה ב- 2015: 3.2%. שינוי יעד הגירעון נדרש בשל הגדלת הוצאות הביטחון. תוואי הגירעון הרב-שנתי יוביל להורדת יחס החוב-תוצר עד לרמה של 67% ל- 62% בלבד עד 2020".    מבורך ציינה את מבצע צוק איתן בקיץ כסיבה לעיכובים בהגשת התקציב לכנסת.

ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה): "כרגע הממשלה היא עבריינית, כיוון שלא הביאה את התקציב בזמן המתחייב בחוק יסוד משק המדינה. הממשלה חייבת שהתקציב יאושר עד ה- 1 בינואר ועכשיו יפעילו לחצים לקיים ישיבות אל תוך הלילה. כחבר כנסת אני דורש לעמוד בחוק ולאפשר קיום דיון ראוי בתקציב במשך חודשיים לפחות, כפי שהיה נהוג עד היום". ליצמן קבל על הבאת שינוי יעד הגירעון ואמר: "אם רואים ששנה אחרי שנה לא עומדים בתחזיות, זה אומר דרשני ושהנתונים המוצגים בפנינו אינם אמיתיים". עוד אמר, כי "תכנית מע"מ אפס על דירות של האוצר מעמיקה את הגירעון עקב הפסד הכנסות". מבורך השיבה: "האומדן שלנו למע"מ אפס היא: 2 מיליארד ₪ בהתאם לנתונים חדשים שקיבלנו ממשרד השיכון. כלומר היינו יורדים בגירעון ב- 0.2%".

ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "הגדלת הגירעון ל- 3.4% זה עבודה בעיניים. על-מנת לעמוד בו יצטרכו לעשות קיצוצים מאוד כואבים. תקציב 2015 לא ריאלי. כל התחזיות של ההוצאות וההכנסות לא מסתדרות. גם היעד של 3.4% ייפרץ כבר ברבעון הראשון של 2015. גם השנה יזרימו עוד תקציבים לביטחון. אני מפקפקת בסבירות של ביצוע הרפורמות עליהן הממשלה התחייבה ובגלל הפטור הצפוי ממע"מ על דירות חדשות ההכנסות ממיסים עוד ייקטנו. תוך חודשים הממשלה תעמוד שוב בצורך להעלות מיסים בשביל לעמוד בהוצאות שלה או שהממשלה תחליט להישאר עם גירעון גבוה מהמתוכנן ותגיע לתקציב 2016 עם בור תקציבי ואז יידרשו צעדים קשים. הממשלה מרמה את הציבור וזה ייפול על כתפי שר האוצר הבא והציבור ישלם".      ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה): "נדרש שלפחות נבין את עמדת שר האוצר, שרק לפני שנה אמר בנחרצות שאסור בשום אופן להגדיל את הגירעון ושזה עלול לפגוע בדירוג של המדינה, מה השתנה ומדוע הוא לא מופיע בפני הוועדה ומספק הסברים?".

ח"כ סתיו שפיר (העבודה): "הבטיחו שהתקציב יובא לעיון חברי הכנסת כבר בפגרה ושחוק ההסדרים יהיה הרבה יותר מצומצם משנים קודמות ושני הדברים לא התקיימו. לא היתה כל סיבה לא להביא את התקציב כבר לפני חודש-חודשיים. התירוץ של 'צוק איתן' לא רציני, שהרי רוב התקציב לא השתנה רק נושא הביטחון ובין כה וכה, חלק גדול מהתקציב הוא לא סופי ומשתנה בוועדת הכספים במהלך השנה". שפירדרשה ש"השרים שיבואו לוועדה להציג את תקציביהם יספקו הסברים מפורטים לגבי תקציביהם: מה בתקציב המוצע יחולל צמיחה? איך יסייע לעסקים, להורים צעירים, איך יפתור את בעיית העוני ואיך מסייע למעמד הביניים? יש מדינות בהן חייבים להציג תקציב חמש שנים קדימה ואנחנו צריכים לשאוף לזה על-מנת שנוכל לדעת מה ההשפעה של התקציב על יעדים ארוכי טווח בנושאי תעסוקה-אבטלה, צמיחה וכד'".       ח"כ מיכל בירן (העבודה): "זה ביזוי של ועדת הכספים, שאפילו ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, לא מגיע לדיון על הגדלת הגירעון. איבדתי לחלוטין אמון באוצר, שלפני שנה אמר שאסור בשום אופן להגדיל את הגירעון. זה פשוט זיג-זג לא הגיוני שאף אחד אפילו לא טורח לספק לכך הסברים".

ח"כ יצחק כהן (ש"ס): "יש כאן שינוי קרדינלי והדבר מחייב ששר האוצר וכל צמרת המשרד תופיע בפני הוועדה. אי הגעתם לדיון היא לא זלזול רק בוועדת כספים אלא זלזול במדינה ובציבור".

ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "הגירעון הולך להיות הרבה יותר גדול מ- 3.4%, כיוון שההכנסות עומדות לקטון בצורה דרסטית. על האוצר להציג בפנינו את תחזית ההכנסות וגם את המחלוקות בינו לבין בנק ישראל לגבי תחזית ההכנסות. ההאטה בצמיחה נראית הרבה יותר גדולה ממה שהאוצר אומר. הכלכלה הישראלית נמצאת בנסיגה. השכירים לא גומרים את החודש והעצמאים מאבדים את היכולת להתפרנס. אנשים נפלטים משוק העבודה. יש לשנות את המספרים שמקדשים את היחס חוב-תוצר ב- 2020 ל- 62% ומגישים תחזיות לא ריאליות, על-מנת שנדון במספרים ריאליים שניתן יהיה לעמוד בהם. הייתי מוסיף חצי אחוז לכל שנה החל מ- 2015 ואח"כ מתווה הרבה יותר ריאלי, מבלי לייבש את השירותים החברתיים".

ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו): "עשרה ימים לפני או אחרי לא זה מה שחשוב, אלא לאשר את התקציב בזמן, על-מנת לאפשר למשרדים בעיקר החברתיים, לעמוד ביעדים של סיוע לאזרחים נזקקים".

נוכח התייחסות הח"כים לעניין התקציב, עדכן מנהל ועדת הכספים, טמיר כהן, לגבי סדרי העבודה בדיוני תקציב: "יש תכנית הצגת התקציב ע"י השרים, אז המשרדים הגדולים יציגו ע"י השרים וראשי משרדיהם. הדבר יתחיל החל מהשבוע הבא שר הרווחה ושר הבינוי והשיכון".

היועצת המשפטית לוועדת הכספים, שגית אפיק: "עפ"י חוק יסוד משק המדינה מ- 1975 התקציב צריך להיות מונח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה לא יאוחר מ- 60 יום מ- 1.1 בכל שנה. מאז 1975 זה לא הופר, אך לא קיימת סנקציה כנגד הממשלה בעניין. יחד עם זאת, הכנסת רשאית להאריך את משך הדיונים אך לא לקצרם. ההנחה בחוק היסוד, שהאוצר לא ירצה לעבור על החוק. עוד עפ"י החוק, אם התקציב לא מאושר עד ה- 31 במרץ, הכנסת מתפזרת. אפיק ציינה עוד בעניין חובת הופעת שר האוצר בפני הוועדה: "עפ"י החוק על השר להופיע אחת לשנה על-מנת להציג את תכניתו הכלכלית ואחת לרבעון על-מנת להציג את אופן ביצוע התקציב והעמידה ביעד הגירעון"