א. שמיטה כספים נוהגת בזמן הזה מדרבנן.
ב. השמיטה מפקיעה את כל החובות שזמן פרעונם יחול לכל המאוחר עד ערב ראש השנה של השנה השמינית. לעומת זאת, חובות שמועד פרעונם יגיע לאחר מכן – אין השביעית משמטת אותם.
ג. החובות הנשמטים כיום הם: הלוואה בכסף או בשווה כסף, קניה בהקפה (עם רישום), חשבון בנק, שיק ושכר שכיר. גם מנהלי חברות ובנקים צריכים לסדר פרוזבול.
ד. הלל הנשיא תיקן פרוזבול. משמעותו: הודאה של המלווה שהוא מוסר את חובותיו לבית הדין, וגובה את חובותיו לאחר השמיטה מכוחם. תקנה זו נועדה לגרום לכך שהעם לא ימנע את עצמו מלהלוות ויעבור בכך על איסור "הישמר לך פן יהיה על לבבך…".
ה. להלכה נפסק שאפשר לכתוב את הפרוזבול עד סוף השנה השביעית. אמנם יש הנוהגים לכתוב פרוזבול גם לפני תחילת שנת השמיטה לחוש לדעת הרא"ש והטור הסוברים שהאיסור לנגוש מתחיל בתחילת שביעית ויש לשמור את הפרוזבול עד לסוף שנת השביעית שעיקר ההשמטה היא בסוף השנה. בפרוזבול הנכתב בשישית כותבים: "הן קרבה שנת השביעית" במקום:" הן שנה זו היא שנת השביעית" כמצ"ב.
ו. יש מהדרין לפרט את שמות החייבים.
ז. הלוואה שניתנה לאחר כתיבת הפרוזבול ומועד הפירעון שלה חל לפני ראש השנה – נשמטת כי פרוזבול המוקדם להלוואה פסול. יש מהדרין להלוות כסף אחר כתיבת הפרוזבול ולקבוע את זמן פירעונו לפני כ"ט אלול כדי שישמט, ובכך לקיים את מצוות שמיטת כספים. דרך אחרת היא לציין במפורש חוב אחד שהפרוזבול לא יחול עליו.
ח. בזמן הזה אין צריך "בית דין חשוב" וכותבים פרוזבול בכל בית דין של שלושה תלמידי חכמים שהם חותמים עליו [ספר השמיטה]. במהלך שנת השמיטה יפורסם נוסח פרוזבול הנכתב בשביעית. להלן נוסח פרוזבול המובא בספר התרומות:
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים