"חברות בין איש לאישה בעבודה אסורה"

יראת ד'

ש: איך אני בונה אצלי יראת ד' תמידית?

ת: זו מדרגה גבוהה מאוד המבוארת במסילת ישרים כה, על ידי מחשבה תמידית שהשכינה נמצאת בכל מקום ושאין נסתר מלפניו יתברך. עיין שם באריכות.

נישואיים אזרחיים

ש: יש מקום להתיר נישואים אזרחיים במדינת ישראל?

ת: אם שני בני הזוג אינם יהודים.

שקר מפני השלום

ש: מותר לי לשקר שרב התגלה לי בחלום, ציוה לסיים סכסוך וזה יעזור?

ת: כן. מותר לשקר מפני השלום (עיין יבמות סה ב. חפץ חיים הל' רכילות א ח – רשם מ"צ).

חברות איש ואשה

ש: האם מותרת חברות בין איש ואשה בעבודה או במשפחה, בתנאי שלא מעורב בזה יצר?

ת: אין דבר כזה. זו רמיה עצמית. זה איסור על פי ההלכה. קצשו"ע קנב ח. גם מחקר של מדענים גויים באמריקה מאשר שאי אפשר לגברים ונשים להיות רק חברים -(www.scientificamerican.com/article.cfm?id=men-and-women-cant-be-just-friends – רשם מ"צ).

ארץ ישראל

ש: למה בציבורנו יש הדגשה כה גדולה על הארץ?

ת: ציבורנו זה עם ישראל. יש הדגשה גדולה כי זו מצוה גדולה, וב"ה מסירות עבור מצוה זו הביאה ומביאה גאולה (שמונה קבצים של מרן הרב קוק ז רא – רשם מ"צ).

תמיכה בתורה

ש: אם אני תומך בלימוד תורה, האם מה שהם למדו נחשב שאני למדתי?

ת: כך כותב החפץ חיים בשם רבי חיים מואלוז'ין, ושבעולם הבא, התומך ממש יודע אותם הדברים (פס"ת קנו כו 236. מובא שם שהחפץ חיים סיפר מהגר"ח מואלוז'ין שהבטיח לאחד מתומכי התורה בישיבתו שלאחר אריכות ימיו ושנותיו ילמד משניות לע"נ, וקיים הגר"ח הבטחתו ולמד עבורו משניות בעיון, ואירע פ"א שנתקשה בהבנת איזו משנה בטהרות ומתוך יגיעתו נפלה עליו תרדמה ונתגלה אליו הנדבן ההוא וביאר לו המשנה בבהירות נפלאה, וכשהקיץ סיפר זאת הגר"ח שלא זו בלבד שזוכים לשכר התורה אלא הם בעצמם הופכים לבעלי תורה בעולם הבא, עכ"ל. ומעשה ונועדו יחד הגר"א קוטלר ואתו עמו יד ימינו ר' יצחק מאיר ביונים, ודרש שם א' ואמר בשם הח"ח, שבעולם הבא זבולון יהיה שקול ליששכר לא רק בחלקו בעוה"ב, אלא גם בידיעת התורה יזכה זבולון בכל התורה של יששכר, והוא יזכה לדעת את כל התורה שהוא לא זכה לה בעוה"ז. ושאל אז רי"מ ביונים את הגרא"ק: "א"כ נמצא שאני והראש ישיבה שנינו שוים לגמרי בעוה"ב בידיעת התורה ובשכר התורה, וא"כ מה ביני לבינכם"? והשיב הג"ר קוטלר: "אמנם כן אתה צודק, בעוה"ב שנינו שוים, אך לי יש גם העולם הזה"… מגד גבעות עולם ח"ב עמ' ו – רשם מ"צ).

תורם לישיבה

ש: למה תלמידי חכמים צריכים לכבד את התורמים לישיבות, הרי הם רק שליחים של הקב"ה?

ת: יש לכבדם כי הם שלוחים של הקב"ה! פס"ת קנו כו 241.

הכרת ד'

ש: מאיפה אפשר להכיר את ד'?

ת: מן התורה ומן העולם.

ש: כיצד מן העולם?

ת: אמר רבי עקיבא: כשם שהבגד מעיד על אורגו, כן העולם מעיד על בוראו.

ש: מה המקור?

ת: בתי מדרשות ב. ועיין גם מו"נ א עב.

צאת הכוכבים לרבנו תם

ש: התפרסם עתה ספר הטוען שהחישוב של צאת הכוכבים לפי רבנו תם הנפוץ אצל רבים הוא טעות וחומרא חדשה ללא צורך. מה לעשות?

ת: טענות הספר "בין השמשות דר"ת", הינן חזקות וידועות, אבל כבר נדחו מזמן על ידי פוסקים רבים. עיין זמני היום בהלכה לד. אוצר הזמנים בירורים ז. ואין זו חומרא חדשה. כף החיים תפט מד. אלא זו חומרא שיש לה מקום.

מקורות

ש: מה המקור בראשונים של התשובה שקיבלתי בסמ"ס הקודם?

ת: סליחה, אני מקבל כל יום מאות שאלות כאשר מחציתן הן בקשת מקורות ולצערי אין לי זמן לחפש. שאל רב שלך בעל פה.

פרפרים

ש: האם זה נכון שפרפרים הם נשמות?

ת: לא.

אשה

ש: איך אמרו חז"ל אין אשה אלא ליופי. זה לכאורה בזיון בכבודה?

ת: מאמר זה צריך להתפרש לאור מאות מאמרי חז"ל בהם דברו בשבח הנשים במידותיהן הטובות, צדקותן, חכמתן ויופיין הפנימי. יחד עם זה ואהבת לרעך כמוך של איש לאשתו גם נתמכת קצת ביופי חיצוני (עיין מהר"ל נתיב האמת על הגמ' בכתובות טז ב-יז א – רשם מ"צ).

תרומת כליה

ש: אני רוצה לתרום כליה ואשתי מתנגדת, לא מפני סיבה מסויימת. מה לעשות?

ת: לתרום, כי זו הצלת נפשות, אבל לדבר אל ליבה (וכן פסק הגרי"ש אלישיב, אא"כ התרומה תפגע במצוות עונה ופריה ורביה, כדברי רבי אלעזר בן עזריה כשהציעו לו להיות נשיא, השיב: אלך ואמלך באשתי. ברכות כז ב. הסבירו המפרשים שמן הדין היה חייב להמלך באשתו כי תפקידו החדש ימעט במצות עונה, כי מצות עונה של ת"ח היא משבת לשבת ושל נשיא אחת לחודש. הגהות מהרי"ץ חיות שם. יערות דבש ב יח. פתחי תשובה אה"ע עו סק"ג. קב ונקי סי' תקנח – רשם מ"צ).

כספי ביטוח

ש: קיבלתי כסף מהביטוח על יסוד חשבונית מהמוסך. אחר כך בעל המוסך עשה לי הנחה. למי שייך כסף ההנחה?

ת: מסתבר ששייך לביטוח כי הוא מחזיר מה ששולם בפועל. לכן להודיע לביטוח והם יחליטו (עיין שו"ע ורמ"א חו"מ קפג ו בנו"כ – רשם מ"צ).

פנאי

ש: מה תרבות הפנאי האידיאלית?

ת: לימוד תורה ועשיית חסד.

הפרשת תרומות מעץ ציבורי

ש: האם חייבים להפריש תרומות ומעשרות מעץ שגדל בשטח ציבורי?

ת: אם יש רשות לקטוף לכולם זה הפקר ולא צריך להפריש. רמב"ם תרומות ב יא. אם הרשות היא רק לתושבי המקום, צריך להפריש.

לחצן גרמא בב"ח

ש: בבית חולים הדסה עין כרם יש לחצן גרמא לפתיחת דלתות בשבת. האם מותר להשתמש בו אם אני מבקר?

ת: כן. גרמא מותר לצורך רציני, וכן הוא ביקור חולים (עיין חוות בנימין להגר"ש ישראלי א רכ – רשם מ"צ).

אומנות

ש: האם כדאי לחבר תחומי אומנות שונים לתורה? כיצד?

ת: עקרונית כן. אבל עדיין אין לנו כוחות רוח מספיקים, מלבד ספרות. עיין פתיחת מרן הרב קוק לשיר השירים עולת ראיה חלק ב. גדר ספרות כשרה עיין שו"ע או"ח שז טז.

מחלוקת לשם שמים

ש: אחד מהתנאים של מחלוקת לשם שמים היא דרגה גבוהה כמו בית הלל ובית שמאי. לפי זה היום אין מחלוקת לשם שמים.

ת: כך כתב ספר יערות דבש לרבי יהונתן אייבשיץ (דרוש ה ד"ה והבין זה – רשם מ"צ). לכן יש לבדוק את עצמו שבע כפול שבע פעמים.

תפילה אישית על המדינה

ש: איפה להוסיף תפילה על מדינת ישראל בשמונה עשרה, גאל ישראל, מצמיח ישועה או שומע תפילה?

ת: באלהי נצור (עיין ברכות טז ב – רשם מ"צ).

שידוך וצלקת

ש: בחורה שיש לה בגוף צלקת מניתוח, האם צריכה לספר בשידוך?

ת: לא. זה דבר של מה בכך (וכן פסק הגרי"ש אלישיב, שיש רק חשש בנשיכת כלב, כששיני הכלב טבועים בה. כתובות עה א. שו"ע אה"ע לט ד. קב ונקי סי' תקכד – רשם מ"צ).

פנאי

ש: האם בלוי בפנאי הוא ערך?

ת: לא. אלא הוא צורך לאדם כדי שירגיש טוב ויוכל לעבוד את ד'. מסילת ישרים פרק א.

מעלית שבת

ש: האם מותר לכל אחד להשתמש במעלית שבת או רק חולה או סובל?

ת: מותר לכל אחד. כמובן תמיד טוב להחמיר. ההשפעה של משקל הנוסע היא דבר שאינו מתכוון וזניחה. ספר שמירת שבת כהלכתה (כג נח-נט ובהערות בשם הגרש"ז אוירבך – רשם מ"צ).

שיר השירים בליל שבת

ש: האם מי שקורא שיר השירים בליל שבת מתכפרים לו כל עבירות השבוע?

ת: אם עושה תשובה.

הפרשת תרומות מתבלינים

ש: האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מתבלינים?

ת: אם הם ראויים לאכילה כשלעצמם, הם מזון, וחייבים. אם רק אגב מזון אחר, פטורים. תוס' נדה נ א. בספק להפריש בלי ברכה.

ש: מה עם עלי תה?

ת: חייבים, הם המזון (התורה והארץ ד 14-10 בשם הגר"מ אליהו – רשם מ"צ).

אין משיחים בסעודה

ש: כתוב שאין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט, שו"ע או"ח קע א. והרי אנו רואים שאנשים מדברים?

ת: נהגו להקל. פס"ת שם א. אבל בין תבשיל לתבשיל מן הדין מותר. שם.

אדם שאין בו דעת

ש: למה אדם שאין בו דעת אסור לרחם עליו, ברכות לג א, הרי הוא מסכן?

ת: אין לרחם עליו לתת לו מה שהוא מבקש מתוך חוסר דעתו.

השואה

ש: קשה לי להבין איך ד' עשה את השואה?

ת: אכן קשה, וקשה להבין איך אתה שואל שאלה כזו בסמ"ס. מורכב מידי בשביל סמ"ס. עיין בסיפרי אורות מאופל.

שהחיינו בחתונה

ש: האם חתן יברך שהחיינו?

ת: כן, כשמקבל את טליתו החדש.

ש: וכלה שרוצה להיות שותפה, האם תוכל לברך שהחיינו?

ת: בודאי. אחרי שמקבלת את הטבעת, לברך בשקט. כידוע שהחיינו אפשר לומר בשקט כי אומרים לד' ולא לעשות הצגה (שו"ע או"ח רכג ג-ד. ובהלכות קטנות נשאל אם הנושא אשה מברך שהחיינו. והשיב: עד שאתה שואלני אם מברך שהחיינו תשאלני אם מברך דיין האמת. ולבאר הענין, י"ל על פי מש"כ בספר חסידים שעניין החתונה הוא לקיום המין, וזו ראיה מובהקת שיש עניין מיתה בעולם, שאם לא היו מתים, לא היו צריכים להחיות זרע, וכמ"ש בגמרא ע"ז ה א, וא"כ שפיר יש לברך דיין האמת, שהחתונה מזכרת עניין המיתה. והג"ר פנחס הירשפרונג – שהיה אב"ד במונטריאל – אמר זאת בשם הג"ר חיים ברלין, ומביא שאמר לרבו הג"ר מאיר שפירא מלובלין ע"ד ההלכות קטנות שזהו בדרך הלצה, והשיב שאינו כן אלא שזהו דבר אמיתי. אש פנחס – ברכות נט ב. ניצוצי אש פנחס ע-עא – רשם מ"צ).

שלוש עשרה מידות

ש: חז"ל אומרים שאמירת שלוש עשרה מידות פועלת לטוב. ראש השנה (יז ב – רשם מ"צ). כיצד להבין זאת?

ת: התנהגות האדם על פי מידותיו אלה של הקדוש ברוך הוא. של"ה ח"א עשרה מאמרות, מאמר שביעי בשם ראשית חכמה.

והגית בו יומם ולילה

ש: האם יש ללמוד תורה יומם ולילה כפשוטו? ומה עם תרבות הפנאי?

ת: לפי הגר"א (יו"ד רמו סק"ד) ובעל התניא (שו"ע הגר"ז ג ד) וכך נוטה המשנה ברורה (קנה סק"ד), יש ללמוד כל רגע פנוי, מלבד מצוות, פרנסה הכרחית וצרכי הגוף ההכרחיים. לפי זה אין תרבות פנאי. לפי האור שמח ריש הלכות תלמוד תורה, יש לקבוע עיתים לתורה וכל המרבה זה משובח, וכל אחד יתאמץ לפי כחו. וכן אבן האזל מלכים פ"ג בהשוואה ללימוד תורה של מלך וכן מרן הרב קוק על חובת תלמוד תורה במאמרי הראיה (עמ' 199 – רשם מ"צ).

ילד ויצר הרע

ש: חכמים אומרים שעד גיל בר מצוה יש לילד רק יצר הרע ואז מקבל יצר טוב. קהלת רבה ד טו. אם כן, כיצד יעשה הטוב לפני כן?

ת: ודאי שילד קטן הוא הבל פה שאין בו חטא. אין לו יצר טוב, אבל יש לו נשמה אלהית, והוא גוברת על היצר הרע. בגיל בר מצוה היצר הרע מתעצם, אז כנגדו הוא מקבל יצר טוב.

תבלין ליצר הרע

ש: בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין. לימוד תורה הוא לגברים – ולנשים מה התבלין?

ת: צניעות. אגרת הגר"א.

פסקים חרדים

ש: למה לשו"ת סמ"ס הרב מרדכי ציון מביא מקורות של פוסקים חרדים?

ת: אין שני שולחן ערוך (כתלמיד כרבו, הרי הרב בעצמו הרבה מביא מפוסקים חרדים בשו"ת שאילת שלמה. למשל, הגרי"ח זוננפלד בתשובה על מעבר בתוך ארבע אמות של המתפלל [א נז], הג"ר שמואל דוד הכהן מונק, רב הקהילה החרדית בחיפה על הוצאת תינוק בוכה באמצע שמונה-עשרה [א לד], הגרי"ש אלישיב על אורך חצאית [א תמט], הגרח"פ שיינברג על תספורת אישה ע"י איש [ב שמט], ואפילו הרבי מסטמאר על שושבינים שאינם זוג נשוי [א תכח]! ומאות מקומות אחרים – רשם מ"צ).

פסל חלקי

ש: מותר לעשות פסל חלקי של אדם כלומר רק הראש או החלק העליון?

ת: השו"ע והרמ"א התירו. שו"ע יו"ד קמא ז. אבל האחרונים החמירו. פת"ש שם סק"י. שו"ת דעת כהן סה.

נהג עם סלולרי

ש: האם לדווח על נהג שמחזיק טלפון סלולרי בידו ומדבר?

ת: בודאי. פיקוח נפש (וכן פסק הגרי"ש אלישיב עפ"י סנהדרין עב וכתובות לה. קב ונקי סי' תרעו – רשם מ"צ).

אמירה בשם אמרו וגזל

ש: המג"א קנו ב אומר שאם אין אומרים דבר בשם אמרו עוברים בלאו. איך זה מסתדר במה שכתוב שאם אומרים דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. כלומר, הוא דבר רצוי אבל לא איסור?

ת: המקור הוא במדרש: אמר ר' חזקיה אמר רחב"א בשם ר' יוחנן כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עובר על לאו דאל תגזול דל (מדרש תנחמוא במדבר סי' כז). ומסביר בשו"ת נודע ביהודה (תנינא או"ח סי' כ – רשם מ"צ) שהוא דווקא אם אומרו בשם עצמו, אבל אם אומרו סתם אין זה בגדר גזילה, אלא שאינו מביא גאולה לעולם.

חולצה שנקרעה

ש: תוך כדי ריב בבית-ספר, חבר תפס לי בחולצה והיא נקרעה. האם עליו לשלם?

ת: אם הוא פעל באופן רגיל ושגרתי במריבות, הוא פטור. שו"ע חו"מ תכא יג. קל וחומר אם אינו בר מצוה. שו"ע חו"מ תכד ח. אבל לבדוק מה תקנות בית-הספר בנדון.

טעם חזיר

ש: האם מותר לאכול תבלין כשר בטעם חזיר?

ת: כן. כמו מוח שיבוטא (כדברי ילתא: "כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה", כלומר כל מה שהתורה אסרה, התירה כמותו. חולין קט ב- רשם מ"צ).

פאות ארוכות

ש: אני לא מתקבל לעבודה בגלל הפאות הארוכות, אך לא אוריד אותן בשום מחיר, אבל הנסיון קורע את ליבי. מה לעשות?

ת: להתאזר בסבלנות, או לשים אותן מאחורי האוזן בהצנע (עיין אורחות רבנו א רלו שהסטייפלר והחזון איש הקפידו לא לשים מאחורי האוזן, כי נראה שיש בושה בהן – רשם מ"צ).

פרסום חילול שבת

ש: האם מותר לתת בעיתון פרסומת למפעל מחלל שבת?

ת: ודאי לא. מסייע ידי עוברי עבירה, מחזק ידי עוברי עבירה. ואם זה גם מעודד יהודים להצטרף לחילול השבת, דין מסית, כדברי הגרמ"פ (שו"ת אגרות משה או"ח א צט – רשם מ"צ).

שטר כסף עם דברי תורה

ש: מותר להיכנס לשירותים עם שטר של 200 ₪ בו יש דברי תורה?

ת: רק בתוך הכיס, כי הם קריאים למי שיש לו עין טובה. עיין שו"ת ציץ אליעזר טז לא.

ועד בית

ש: אם אחד הדיירים מסרב לשלם לועד הבית, מותר לפרסם שמו בלוח מודעות, או יש בזה משום בלבנת פנים?

ת: מותר אחרי התראה. והוא שמלבין בעצמו פניו כיוון שגוזל וזו הדרך ללחוץ עליו (עיין שו"ע חו"מ צז ו. וכן הגרי"ש אלישיב. קב ונקי סי' תרפב – רשם מ"צ).

דימוי עצמי נמוך

ש: יש לי דימוי עצמי נמוך. כיצד לתקן?

ת: א. לרשום בפנקס כל מעשיך הטובים ומידותיך הטובות ולקרוא אותו הרבה. ב. לקרוא מסילת ישרים, ואז תראה שערכו של אדם אינו סוציו-אקונומי אלא עבודת ד'.

חפץ גנוב

ש: אם יש בשוק חפצים למכירה הרבה יותר זולים מהרגיל, כגון תקליטורים, האם יש לחשוש שהם גנובים?

ת: כן. עיין שו"ת ריב"ש קח. ולקנות מגנב, "עוון גדול הוא, שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה וגורם לו לגנוב גנבות אחרות שאם לא ימצא לוקח, אינו גונב". שו"ע חו"מ שנו יא. ז"ל אמרו: לא העכבר גונב, אלא החור גונב (גיטין מה א – רשם מ"צ).

כזית לפתור מאכלים

ש: כמה לחם יש לאכול כדי לפתור מברכה שאר מאכלים בארוחה?

ת: כזית, 29 סמ"ק, ויש מתירים גם במעט. פס"ת קעז אות א.

שהחיינו על גיל שבעים

ש: האם יש לומר שהחיינו בהגיע לגיל 70?

ת: אין לזה מקור ברור (כתב בשו"ת חוות יאיר [ס' ע] שמי שמגיע לגיל 70 יברך שהחיינו. ובס' משנת יעקב [ב רכה. מובא בפס"ת רכג 50] כותב שכן נהג הח"ח לפני גדולי תלמידיו). בגיל 60 כתוב בגמרא על יום טוב כיון שיצא מכרת שנים (מועד קטן כח א. וכן מוזכר בבא"ח ראה ט ובכה"ח רכג כט). אך לא מוזכר גיל 70 (פמ"ג מ"ז תמד ט. וכתב החת"ס או"ח רכה א שיש לברך בלי שם ומלכות). יש שהציעו ללבוש בגד חדש. זה תמיד אפשרי (מעשה בהג"ר שלמה גורן, בהיותו הרב הראשי של ת"א. ביום העצמאות, אמר בליל בבית הכנסת ברכת שהחיינו כשיטתו. ערער א' המתפללים והרב הניף את עניבתו כאומר, זה היה על עניבה חדשה. לאחר התפלה נזף בו הג"ר גורן. על עניבה חדשה פשוט לך שניתן לומר שהחיינו ואילו על מדינה חדשה לא ניתן לומר שהחיינו?! אמנם ביום הולדת השבעים של הרב, לא בירך שהחיינו – רשם מ"צ).

מכונת קפה

ש: האם מותר לשתות ממכונת קפה, הרי יש שותים בשבת, והכלי נאסר?

ת: אפשר לפסוק כאלה שלא אוסרים הכלי. עיין מ"ב שיח סק"ד.

אין שמחה כהתרת הספקות

ש: מה המקור לפתגם אין שמחה כהתרת הספקות?

ת: מצודת דוד משלי טו ל.

מצוות

ש: למה רבונו של עולם צריך את המצוות שלנו?

ת: הוא אינו צריך, אך הוא רוצה, כי זה רצונו שתהיה לנו דבקות בד'. מסילת ישרים פרק א.

שכר מצוות

ש: כתוב בקריאת שמע שאם מקיימים מצוות יש פרנסה, ובכל זאת יש אנשים צדיקים שסובלים מעוני?

ת: נכון. לפעמים יש צדיק ורע לו, מסיבות אחרות. יש סיבות רבות שמרכיבות את ההנהגה האלהית. עיין דרך ד' לרמח"ל.