יש לי יום יום האג: השרשים האנטישמיים של התביעה
מכתב של עוזרו של אייכמן ופורסם בספר "הכשר לרצח עם", ב-1967 מלמד שהאשמת היהודים במה שעוללו להם עצמם, אינה חידוש של בית הדין בהאג, אלא מסורת ארוכת שנים. המכתב שוב נראה אקטואלי לנוכח הדיונים בהאג

"הפרוטוקולים של זקני-ציון המלומדים אמיתיים,… המדיניות היהודית היא להשמיד לא רק את אלה שעשו דבר־מה אלא את אלה העלולים לעשות דבר-מה…"
כך כתב בדברי הפרידה שלו ערב הוצאתו להורג ב־1946, לאסלו אנדרה, עוזרו של אייכמן במשלוח יהודי הונגריה לאושוויץ.
המכתב של אנדרה, המופיע בספרו של פרופ' נורמן כהן, "הכשר לרצח עם", שראה אור ב-1967 מלמד שהאשמת היהודים במה שעוללו להם עצמם, אינה חידוש של בית הדין בהאג, אלא מסורת ארוכת שנים. הספר, הסוקר את התפתחות המיתוס הכוזב שנקרא "הפרוטוקולים של זקני ציון" המתארים מזימה יהודית לכבוש את העולם, נראה אקטואלי לנוכח הדיונים בהאג.
מקור ההשראה לטבח של שמחת תורה
מציאות זו, שבה האנטישמיות אינה גוועת אלא גואה ומתפרצת גם בימים אלה, עלולה לזרוע ייאוש וחידלון בקרב יהודים המנסים להימלט מהיעוד והשליחות של העם היהודי לעולם. על שכמותם כבר אמר הרצל "אנו מאבדים רק את אלה שאין לנו בהם משום אבדה".
למי שמוכן להמשיך במסע העם היהודי חייבת לחלחל ההכרה כי "חשיבותו ההיסטורית של המיתוס על הקשר היהודי העולמי נעוצה בעובדה כי שימש הכשר למעשי-טבח רבים", כפי שתיאר כהן, "שהגיעו לשיאם בניסיון לרצח-עם באמצע המאה הנוכחית. שוב ושוב, במרוצת תקופה בת שמונה מאות שנה… הוא הניח לקבוצות מאורגנות להרוג יהודים".
כהן ציין כי "במאבקו נגד מדינת ישראל יצא הנשיא נאצר בפומבי להגנת הפרוטוקולים; בקהיר מוציאים לאור כמויות גדולות של חומר מסוג הפרוטוקולים, בעיקר בעזרת מהגרים נאצים,…" אם מוסיפים לכך את העובדה כי אחד המהגרים הנאצים שהדריך את נאצר היה יואהן פון לירס, עוזרו של גבלס, ואת הזיקה של חמאס לתנועת "האחים המוסלמים" שנוסדה במצרים, מקבלים את מקור ההשראה לטבח שמחה תורה.
לעורר מחדש את הרגש הדתי והלאומי
ניתן למצוא הסבר לאבסורד הזועק מהגשת התביעה של דרום-אפריקה נגד ישראל באשמת רצח עם, דווקא לאחר ה-7.10, בפרק "פסיכופתולוגיה קיבוצית" שבספרו של כהן (תופעה שמאפיינת אגב, ולא במקרה, את שנאת נתניהו). "רגש האשם שריר וקיים ופועל בלי הרף… מתכחשים אליו ודוחקים אותו כליל אל הבלתי-מודע. תחת זאת חשים בהרגשת סכנה,… פן יקומו אלה שנעשה להם העוול,… לנקום את דמם. פירוש כזה בלבד יכול להסביר את הפרדוקס המיוחד במינו אשר במעשי־הטבח הנאציים – ככל שהיו היהודים חסרי-ישע,… כך יראו מפניהם יותר כרבי-עוצמה, זדוניים ומסוכנים".
לאחר ההכרה בכך שהאנטישמיות, ה"רואה ביהודים…הורים 'רעים',… בעלי עוצמה כה אדירה עד כי הדרך היחידה לטפל בהם היא להכחידם כליל" כפי שכתב כהן, אינה בת חלוף, על היהודים בארץ ישראל לעורר ולחדש את הרגש הדתי והלאומי.
המסתבר מדבריו הוא שיש לחזק את ערכי היהדות והמשפחה ולהעלותם על נס, ולא לנקוט במכבסת מלים בעניין מהותי וקריטי לקיום העם.
מדינת ישראל חייבת לשדר עוצמה
בפן הלאומי יש לחזור ולבטא את המלים "ארץ הקודש" ללא מורא מפני התקשורת הדקדנטית. מדינת ישראל חייבת לשדר עוצמה וזקיפות קומה מאחר וכל גילוי של חוסר ישע, כמו ב-7 באוקטובר, מעורר בגויים את הפרדוכס שאותו אבחן כהן.
בפרק הסיום מצטט כהן את אריך פון דם באך-צלבסקי, מפקד הס"ס ברוסיה המרכזית: "אילו היה ליהודים ארגון כלשהו, יכלו הללו להציל את עצמם במיליונים; אולם תחת זאת באה עליהם המכה לגמרי במפתיע".
ראוי לשים לב לכך בעידן המסרים המפלגים של "רוח קפלן", ולהקדיש מחשבה על תרומתם להפתעה שניחתה על המדינה לפני שלושה וחצי חודשים.
==
ד"ר יהודה שלם הוא חבר הנהלת חוג הפרופסורים לחוסן לאומי. ספרו "עוז לתמורה – עמוס עוז מכשף השבט" ראה אור לאחרונה בהוצאת "כרמל".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו