הדיון השני בנושא התביעה הדרום אפריקאית נגד ישראל נפתח, וכעת צוות ההגנה הישראלי יציג בפני בית הדין את מה שהתרחש בשטח במהלך טבח אוקטובר ובלחימה מאז, ויצא כנגד ההאשמות הדרום אפריקאיות.
סדר הדוברים מטעם צוות ההגנה המשפטי של ישראל צפוי להיות: ד"ר טל בקר, לאחר מכן ראש הצוות פרופסור מלקולם שאו, ד"ר גלית רג'ואן, ד"ר עמרי סנדר, ד"ר כריסטופר סטרייקר וד"ר גיל-עד נועם.
ד"ר טל בקר פתח את דבריי ההגנה של ישראל והסביר "מדינת ישראל יודעת טוב מכל מדינה אחרת, מדוע קיימים הנהלים למניעת רצח עם בחוק הבינלאומי, בזיכרון הקולקטיבי שלנו חרוט הרצח השיטתי וההשמדה של שישה מיליון יהודים. בהתחשב בהיסטוריה שלנו והטקסטים ההיסטוריים שלנו זו לא הפתעה שישראל הייתה הראשונה לחתום על האמנה נגד רצח עם, "לעולם לא עוד" זה סלוגן לחלק מהאנשים, אצלנו זו פקודה מוסרית".
בקר המשיך ויצא נגד התביעה הדרום אפריקאית "התובעת כעת מבקשת להאשים בהאשמות דומות את ישראל, על מלחמה שלא היא פתחה בה, ולא רצתה בה, מלחמה בה ישראל מגנה על עצמה מחמאס וקבוצות פלסטיניות אחרות שאכזריותם לא יודעת שובע. הסבל האזרחי במלחמה הזו, כבכל מלחמה הוא טרגי ושובר לב, במויחד כלפי אזרחים כתוצאה מהאסטרטגיה הנפשעת של חמאס שמבקשת למקסם נזק לאזרחים, ישראלים ופלסטינים, גם כאשר ישראל מבקשת לצמצם את הנזק ככל הניתן".
בקר פנה לבית המשפט וציטט פסק דין מהעבר: "כפי שבית המשפט הזה הבהיר בעבר, האמנה נגד רצח עם איננה כלי בו ניתן למדוד לוחמה אינטנסיבית ודו צדדית, במיוחד כאשר השימוש בכוח נעשה מתוך אזורים אזרחיים, לא משנה כמה הסכסוך נוראי ומדמם".
בקר המשיך והפציר בבית המשפט: "זה נכון שיש נטייה היום בעולם להשתמש במילים ללא קשר למשמעותן או לאמת, ולהאשים בהאשמות החמורות ביותר בקלות יתרה. אך אם יש מקום בו מילים משנות, ומקום בו האמת צריכה לקבוע המקום הזה חייב להיות בית הדין, התובעת הציגה לבית המשפט תמונה מעוותת משפטית ומציאותית, כלל התיק מושתת עם מאמץ סינון מכוון שמטרתו להוציא מהקשרו ולבצע מניפולציות על מציאות הסכסוך על הקרקע".
בקר המשיך את נאום הפתיחה ופנה את חיציו לדרום אפריקה "התובעת מבקשת להציג את עצמה כ"מגנת זכויות" אך על ידי כך שעשתה דה-לגיטימציה לקיום הישראלי מהקמת המדינה בדברי הפתיחה שלה, מחויבותה לזכויות אנושיות עומדת חלולה, ועל ידי עיוות ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי פלסטיני נראה שהיא מוחקת את כלל ההיסטוריה היהודית וכל יכולת התנהלות פלסטינית או אחריות. ההאשמות של דרום אפריקה מרוקנות מתוכן את האמנה נגד רצח עם ועושות ככל הניתן לעוות את הדין כך שכבר לא יעסוק באלה שאינם רואים ערך בחיי אדם ומשמידים אותם, אלא בכל התנהלות צבאית של מדינות דמוקרטיות".
ד"ר בקר החל לתאר את טבח השביעי באוקטובר: " חבריי בית המשפט, בשביעי באוקטובר חדרו לגבולות הריבוניים של ישראל אלפי פעילי טרור פלסטיניים. בים, ביבשה ובאוויר. הם פלשו למעל ל-20 קהילות ויישובים בישראל ואזור פסטיבל מוזיקה, מה שהתרחש תחת מחסה אלפי הטילים ששיגרו ארגוני הטרור היה טבח, אונס, הטלת מום וחטיפה שנמשכו ככל שניתן עד לרגע בו הכוחות הישראלים הצליחו להדוף אותם. המחבלים עינו הורים מול ילדיהם וילדים מול הוריהם באקסטזה. שרפו אנשים, כולל פעוטים בחיים. הם אנסו והטילו מום בעשרות ומאות נשים, גברים, ילדים ומבוגרים. בסופו, נטבחו מעל ל-1200 בני אדם באותו יום בודד, יותר מ5500 פצועים וכ-240 נחטפו, כולל תינוקות, משפחות שלמות, קשישים, נכים וניצולי שואה. רבים מהם נאנסו, הורעבו ואף הוצאו להורג בשבי, נציגי משפחות החטופים נמצאים באולם הזה היום, ואנחנו מבקשים להכיר בנוכחותם".
ד"ר בקר הסביר לבית המשפט ואמר: "אנחנו לא יודעים את כל הדברים האלה רק מעדויות או ראיות בזירה, אנחנו יודעים את זה כי המחבלים צילמו ושידרו בגאווה את הברבריות שלהם, אירועי אותו יום עברו התעלמות מוחלטת על ידי נציגי דרום אפריקה אבל עלינו לחלוק עם בית המשפט שברירים מהזוועות, הרצח המכוון הגדול ביותר של יהודים מאז זוועות השואה, אנחנו עושים זאת לא משום שהמעשים הסדיסטיים והשיטתיים האלה משחררים אותנו מחובותינו החוקיות בזמן שאנחנו מגינים על אזרחינו, זו לא השאלה. אנחנו עושים כך משום שללא זה לא ניתן להבין את האיום אשר מהווים ארגוני הטרור ברצועה לאזרחי ישראל, ולא ניתן להבין את הסכסוך הצבאי המתרחש כרגע".
ד"ר בקר חלק עם בית המשפט את סיפורה של משפחת סימן טוב מקיבוץ ניר עוז, אשר התחבאו בממ"ד תחת ירי הטילים, וכאשר הגיעו מחבלי חמאס אל ביתם, הציתו את הבית ושרפו את כל המשפחה בחיים.
בקר הוסיף וסיפר את סיפורה של שורדת פסטיבל נובה שסיפרה בחקירת המשטרה כי צפתה מחבל חמאס אונס נערה במהלך הטבח בפסטיבל, כאשר בזמן האונס מחבל אחר כרת את החזה של הנערה ולאחר מכן מחבל נוסף אנס אותה, וירה בראשה במהלך האונס.
סיפור נוסף שחלק הוא מתיעוד מצלמת אבטחה ביתית בה ניתן לראות פעילי חמאס זורקים רימון לתוך חדר עם אב ושני ילדים, לאחר שהאב מת מפיצוץ הרימון נלקחו הילדים הפצועים אל הסלון שם הקליטה המצלמה את אחד הילדים אומר לאחיו "למה אני חי? אני לא רואה יותר, הם הולכים להרוג אותנו".
הצוות הישראלי השמיע לבית המשפט שיחת טלפון של מחבל חמאס שגנב טלפון מאישה שהרג אל הוריו בה הוא חוגג "אבא אני מתקשר אלייך מטלפון של יהודיה, רצחתי אותה ואת בעלה, רצחתי בידיים שלי עשרה מהם"
לאחר חלוקת הסיפורים מיום הטבח קבע בקר "אם בוצעו במהלך הסכסוך הזה פשעים של רצח עם, הם בוצעו נגד ישראל. אג'נדת ההשמדה של חמאס איננה חדשה ואיננה מוטלת בספק, כפי שאמר לא מזמן בכיר בלשכה המדינית של חמאס כי המטרה היא 'לשטוף את פלסטין מהזוהמה היהודית', או כפי שאמר בכיר חמאס ראזי חאמד לטלוויזיה הלבנונית ' אנחנו נעשה עוד שביעי באוקטובר, עוד פעם, פעמיים, שלוש או עשר פעמים".
בקר המשיך והציג את תמונות החטופים הישראלים ברצועה, תקף את קשרי דרום אפריקה עם חמאס והטיל עליהם אחריות להתנהלות חמאס כנגד אזרחים ישראלים ועזתים.
פרופסור מלקולם שאו, ראש הצוות המשפטי של ישראל פתח את דבריו וקבע: "לא כל עימות צבאי הוא רצח עם, דרום אפריקה אף דוחפת בטענותיה בניסיון לקשר בין עצם קיום ישראל לבין ביצוע רצח עם, טענה מגוחכת להחריד, מדוע שלא נכלול בכך גם את כניסת השבטים העבריים לישראל לפני 3000 שנה?"
פרופסור שאו התייחס גם לטענות שהושמעו כנגד חיילים ישראלים ואמר: "חיילים רוקדים ושרים זה לא פשע מלחמה, לא משנה מה הם שרים. במידה וחיילים מסוימים עברו על חוקי המלחמה הדבר יידון במערכת המשפט הישראלית".
שאו אף המשיך והתייחס לדבריהם של שרים וחברי כנסת שצוטטו בתביעתה של דרום אפריקה והסביר: "יש לבחון אם קיים תיאום בין האמירות לבין המדיניות בשטח, וזה די ברור שאין, מים מזון וסיוע הומניטרי נכנסים לרצועה כל יום". שאו המשיך וקבע: "מעבר לכך יש לקחת בחשבון שלא כל חבר כנסת או שר קובעים מדיניות, ומעבר לכך יש לקחת בחשבון שלא כל אמירה כעוסה שווה ערך למדיניות שמתממשת".
ד"ר גלית רג'ואן, הדוברת השלישית מטעם הצוות המשפטי של ישראל פתחה את דבריה והסבירה כי תתייחס לשלושה נושאים ספציפיים: אסטרטגיית הלחימה של ארגון הטרור חמאס, המאמצים הכבירים שישראל מפעילה כדי למנוע פגיעה בלא מעורבים ואת הפעולות הישראליות בנושא הקושי ההומניטרי ברצועה.
ד"ר רג'ואן חשפה תמונות שישראל מחזיקה בהן, המציגות את עומק השימוש של חמאס בתשתיות אזרחיות בתור מתקנים צבאיים, בין אם מדובר במתקנים לייצור רקטות, מחסני תחמושת או שימוש באזורים אזרחיים כשטחי לחימה. רג'ואן הסבירה: "במלחמה הנוכחית מקרי מוות רבים של אזרחים עזתים נגרמים על ידי חמאס בידיו שלו, בניינים אזרחיים ממולכדים שמתפוצצים והורגים חיילים ישראלים ואזרחים עזתים ביחד, סמטאות מתפוצצות שמפילות בניינים שלמים, ומעל ל-2,000 רקטות שנורו בשוגג על ידי חמאס נפלו בעזה וגרמו להרג והרס בתושבי הרצועה".
בנוסף לכך חשפה רג'ואן את חלק מהמניפולציות שעשתה בהם שימוש דרום אפריקה בתביעתה והסבירה: " דרום אפריקה הציגה אתמול כאילו ישראל הכריחה אזרחים להתפנות בתוך 24 שעות בלבד, בעוד שבמציאות צה"ל ביקש מאזרחים להתפנות דרומה במשך למעלה משלושה שבועות עד שהתחילה הפלישה הקרקעית בצפון הרצועה, דרום אפריקה מסלפת את העובדות, אולי מתוך בורות אבל ככל הנראה בידיעה".
ד"ר רג'ואן הדגישה בדבריה כי ישראל עושה מעל ומעבר במטרה לשמור על חיי אזרחים והסבירה: "המאמצים שמבצעת ישראל במטרה למנוע הרג חפים מפשע מציגה בדיוק את ההיפך מכפי שנטען בתביעה, ההפך הגמור מרצון להשמיד או לבצע רצח עם. דפוס ההתנהגות של ישראל מראה שזו לא אפשרות מתקבלת על הדעת".
ד"ר עמרי סנדר הנציג הרביעי התייחס לממדי הסיוע המועברים לרצועה ופירט את עומק הסיוע המוגש מישראל לרצועה באופן קבוע: "אנשים רבים מזרועות רבות עובדים כל יום על מנת להבטיח שהסיוע מגיע לשטח, ושהדברים מתרחשים. בעוד שמדינת ישראל תחת מתקפה, אזרחים ישראלים מספקים סיוע לרצועה, בדיוק ההפך ממונעים אותו".
ד"ר כריסטופר סטרייקר הנציג החמישי מטעם ישראל התייחס לצווים שדרום אפריקה מבקשת להוציא נגד ישראל והסביר: "הדרישות של דרום אפריקה בלתי ניתנות לקבלה וחסרות כל היגיון, מדינה שאיננה צד בסכסוך מבקשת מבית הדין הזה להוציא צווים שימנעו אך ורק מישראל ולא מחמאס להמשיך את המלחמה, שכן חמאס הוא איננו יישות מדינית ואיננו חתום על אמנת מניעת רצח העם, ועל כן גם אם בית המשפט יכלול את חמאס בצווים אין לו שום סמכות למנוע את פעולותיו. דרום אפריקה מבקשת למנוע מישראל והתגונן בזמן שחמאס ממשיך לתקוף".
ד"ר גיל-עד נועם הדובר האחרון מטעם ישראל התרכז בטענות הדרום אפריקאיות והסביר: "התובעת מנסה להציג עולם מומצא, שמורכב משני בסיסים, ראשית קיים מאמץ משמעותי בתביעה לנסות להציג את ישראל בתור מדינה סוררת, חסרת חוק שמתנהלת ככל העולה על דעתה כאילו הייתה מעל החוק. התובעת מנסה להציג מצג שווא כאילו כל הגורמים במדינת ישראל, השירות הציבורי, הצבא ומערכות נוספות הסירו מעצמן כל מחויבות ארוכת שנים לחוק ומוסריות וכממוקדים לחלוטין בניסיון להשמיד אוכלוסייה שלמה, זו טענה שקרית, כראש תחום החוק הבין לאומי, אני מייעץ לממשלה כבר שנים רבות והדבר לא השתנה מאז השבעה באוקטובר".
ד"ר גיל-עד המשיך והסביר: "בנוסף לכך השפה בה משתמשת דרום אפריקה תחליש את אמנת מניעת רצח העם ותהפוך אותה לכלי ניגוח גאו-פוליטי בין מדינות".
הדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק הסתיים, ישראל ביקשה בסיום למחוק את התביעה מסדר היום של המשפט ולהימנע מנתינת אף צוו מהצווים ביקשה דרום אפריקה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
