ד"ש מהעבר: מילואימניקים מצאו כלי קדום בעוטף - סרוגים

ד"ש מהעבר: מילואימניקים מצאו כלי קדום בעוטף

חיילי מילואים מאוגדת עזה מצאו מכתש - כלי עתיק עשוי בזלת, שבו שחקו תבואה הם מסרו את הממצא הקדום לאוצרות המדינה ברשות העתיקות על מנת שיישמר "אדמת העוטף רוויה בהיסטוריה"

author-image
ד"ש מהעבר: מילואימניקים מצאו כלי קדום בעוטף
  (צילום: שרה טל, רשות העתיקות)

מילואימניק שמשמש בשגרה כארכילוג עתיקות

חיילי המילואים לא מפסיקים להפתיע: אחרי נר השמן הביזנטי שמצאו בעוטף לוחמי גדוד 404 של חטיבת האש, עכשיו הגיע תורם של חיילי אוגדה 143, שגילו מכתש – כלי שחיקה שלם וגדול-מימדים. החיילים, שאחד מהם משמש בשגרה כארכיאולוג ברשות העתיקות, מסרו את הממצא לאוצרות המדינה על מנת שיישמר.

סא"ל במיל' יאיר עמיצור, מפקד העורף האזרחי באוגדה 143, ורס"ן במיל' אלישיב בוחבוט המשמש כרב ב' של האוגדה, הם שגילו את הכלי העשוי מבזלת, שמשקלו יותר מ-10 ק"ג. "במסגרת סיורי השטח השגרתיים בגזרת העוטף, צדה את עיננו ערימת אדמה בצד הדרך, שבלט מתוכה גוש בזלת עגול", מספר אלישיב. "שלפנו את הגוש החוצה והתברר כי מדובר בכלי גדול וכבד למדי. יאיר, שבימים כתיקונם עובד כארכיאולוג ברשות העתיקות, זיהה מיד כי מדובר במכתש – כלי שחיקה עתיק".

(צילום: יאיר עמיצור, רשות העתיקות)

"אנחנו בטוחים כמו בעת העתיקה כך גם היום, נתאושש מהאסון"

"בזלת מוכרת לנו מצפון הארץ או מאזורים מרוחקים אחרים", מסביר יאיר. "לאור זאת, ברור שהכלי שמצאנו הובא לכאן ממרחק, וכנראה שימש בעבר בביתו של אחד מתושבי האזור לשחיקת תבואה או מוצרים אחרים – פעולה שנעשתה בעזרת מוט כבד, הקרוי עלי. התרגשנו לקבל פתאום דרישת שלום מהעבר ולעסוק לרגע בחדשות טובות. הכלי מזכיר לנו שלאורך הדורות, שימש הנגב המערבי כאזור יישוב משמעותי, שבו התיישבו מגוון תרבויות. גם בעבר התרחשו כאן מלחמות, אך בסופו של דבר, תמיד חזרה לפה ההתיישבות והאזור שב לפרוח" אומר יאיר.

"אנחנו, במרכז העורף של האוגדה, אמונים – יומם ולילה, על הקשר בין ההתיישבות והצבא, ועסוקים בסיוע לשיקום חבל הארץ הזה. אנו בטוחים שכמו בעת העתיקה, כך גם היום נתאושש מהאסון שפקד אותנו ונשוב להתיישב בנגב המערבי, וההתיישבות תשגשג ותפרח".

מכתשים מסוג זה שנמצא כעת, שימשו בד"כ לטחינה ולכתישה של מוצרים יבשים כדוגמת דגנים, עדשים וכו'. כלי הכתישה, שאפשרו, בין השאר, הכנת קמח, שהיה מצרך פופולרי, היו נפוצים בבתים, בעוד שבאזורי התעשייה השתמשו באבני ריחיים לטחינת כמויות קמח גדולות.

אלישיב ויאיר גילו אזרחות למופת, והשיבו את הכלי לאוצרות המדינה ברשות העתיקות, על מנת שיוכל להישמר כראוי. "אנחנו עושים כאן עבודה חשובה, אבל אני מצפה לימים שאוכל לחזור לעסוק בארכיאולוגיה במשרה מלאה", מחייך יאיר.

(צילום: אילון גליק)

"המלחמה מפגישה אותנו עם סיטואציות יוצאות דופן"

שרה טל, ארכיאולוגית נפת נגב מערבי מרשות העתיקות, אספה את הממצא, שיעבור לאוצרות המדינה ברשות העתיקות. "כלי השחיקה השתמר בצורה יוצאת דופן. כלים כאלו שימשו במגוון תקופות החל מהתקופות המקראיות ועד התקופה הממלוכית". שרה העניקה לשניים תעודה על אזרחות טובה.

"המלחמה מפגישה אותנו עם סיטואציות יוצאות דופן גם בחזית הארכיאולוגית", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "אדמת ארץ ישראל – ובפרט העוטף, רוויה בהיסטוריה ובממצאים קדומים, ורשות העתיקות משתפת פעולה עם צה"ל במטרה שיישמרו גם במצב מלחמה. במקרה הזה זכינו שעובד שלנו, ארכיאולוג המשרת במילואים, זיהה את הממצא הקדום וידע כיצד לנהוג, אבל אני מבקש להזכיר כי במקרה של מציאת ממצא קדום חשוב להשאיר אותו במקומו ולקרוא למפקחי רשות העתיקות למקום, על מנת שהחוקרים יצליחו להפיק כמה שיותר מידע מהממצא על האתר שבו הוא התגלה".

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו