איך יראה היום שאחרי? | הרב שמעון בן שעיה - סרוגים

איך יראה היום שאחרי? | הרב שמעון בן שעיה

מחובתנו לראות את המשבר הנוכחי כצומת משמעותי שיהווה מפנה היסטורי לטובה, כצוואתו המכוננת של מתתיהו טרם מותו, העורך סקירה היסטורית לרגעי המפנה בחיי אבות האומה שהתהוו דווקא מתוך קושי ומשבר

author-image
איך יראה היום שאחרי? | הרב שמעון בן שעיה
  (צילום: הדר בן שעיה)

הלחימה בעזה מבטאת את שעתה הגדולה של החברה הישראלית, ביטוי של מסירות נפש, רוממות וסולידריות ישראלית שלא ידענו עשרות בשנים. אמנם כל חייל שנופל צורב את הלב ומדאיב את ציפור הנפש של כולנו אך מול האבדות הקשות ראוי לשים לנגד עינינו את משנתו הצבאית של דוד מלכנו כנר לרגלינו, כאשר מעדכנים את דוד על נפילת חייליו בקרב, דוד מגדיר את היחס למחיר המלחמתי, וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־הַמַּלְאָ֗ךְ כֹּֽה־תֹאמַ֤ר אֶל־יוֹאָב֙ אַל־יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה כִּֽי־כָזֹ֥ה וְכָזֶ֖ה תֹּאכַ֣ל הֶחָ֑רֶב הַחֲזֵ֨ק מִלְחַמְתְּךָ֧ אֶל־הָעִ֛יר וְהָרְסָ֖הּ וְחַזְּקֵֽהוּ", האבדות הן כואבות וקשות אך אין לנו פריווילגיה לחוסר אונים, המבט הכללי והציבורי אינו יכול לשקוע לתוככי הרגשת הכאב הפרטי, צו השעה והדורות הוא להמשיך קדימה עד להכרעת האויב וטיהור הרשע מקרבנו.

יחד עם זאת, זה לא מכבר החל להיווצר שיח סביב 'היום שאחרי', על ההשלכות של המלחמה על אחריות הדרג הצבאי הבכיר אך לא רק, לדאבון הלב יש המנסים כבר עתה למנף את השיח למאבק להחלפת ההנהגה הפוליטית במעטה של אחריות ציבוריות, המכנה המשותף לדיונים של 'היום שאחרי' מרביתם פרגמטיות ולא בהכרח מהותיות, הקול שנדרש בעיקר לעת הזאת לבחון את תפיסות היסוד העקרוניות והחינוכיות הבסיסיות ואת סולם הערכים שלנו כחברה שחוללו את הסדקים שבגינם נתפסנו לא מוכנים וספגנו מכה קשה. להלן אבקש להציע שמונה סוגיות ליבה שמחובתה של חברה בריאה וחפצת חיים להציב בראש סולם ערכיה:

1. עם ישראל שב לארצו לאחר שנות גלות ארוכות אמנם מלא מרץ וחיוניות אך טרם שב לעצמו, ומאחר שכך לוקח לו זמן להתארגן מחדש עד שישוב לתפקוד מלא להתחיל למלא את ייעודו בתיקונה של המציאות, שבנו לארצנו כחלק מתוכנית אלוקית. הנחת יסוד מהותית נוספת שחשוב לחדד, כי ההגדרה שלנו כאומה או חברה לא התחילה לפני 75 שנה וגם אינה וולונטרית או נתונה לבחירה זוהי גזרת ייעוד לטוב ולמוטב ומאחר שכך לא ניתן להימלט ממנה או לאמץ תפיסות מערביות הדוניסטיות או פרגמטיות עם גמישות ערכית, הבנה זאת זה נותנת משמעות לאתגרים שלנו מול אויבנו ובעיקר אינה מאפשרת לכאב להפיל את רוחנו.

2. שיבתנו לציון לארץ מכורתנו, טרם הופנמה אצל אויבנו ובפרט אצל היושבים בנחלת אבותינו, מלאי השנאה השטנית שאינם פוסקים מלנסות לפגוע בנו, למרות יותר מ 100 שנות רצחנות עדיין יש בקרבנו המסרבים להכיר במפלצת האנושית שבפנינו, ברגע שנצליח כחברה להגדיר את זהותם הרצחנית של אויבנו מבית, ממלא נקטין את אזורי החיכוך הפנים חברתיים בתוכנו.

3. ההערכות מגורמים צבאיים, בלתי תלויים, מעלות, כי יכולנו לחסוך בחיי חיילנו בלחימה, אילולא המוסר הנוצרי שעדיין מרקד בתוכנו החושש לחיי אזרחים 'חפים מפשע', תוצר להשפעה גלותית חולנית ארוכת שנים. תופעה זאת מחייבת לברר מחדש מהו מוסר בכלל ומהו מוסר מלחמה יהודי ובפרט איך העדינות והטוהר הישראלי אינם נפגעים במלחמה צודקת ולהיפך מיגור הרוע והרשע מטהר את האטמוספרה של העולם, ניתן לראות בכך מעין תסמונת סטוקהולם גלותית שזרעה בנו אשמה, שבגינה טרם זקפנו את קומתנו להכות באויבנו כבני מוות בלי למצמץ, בבחינת 'הבא להורגך השקם להורגו'.

4. סוגיית שבויי מלחמה, מטבע הדברים נוגעת בעצבים חשופים, האופי הישראלי החומל והמסור אינו מניח לנו להיות שאננים, אך יחד עם זאת השיח הערכי סביב שחרורם מציף דילמות מוסריות כבדות משקל, האמנם פדיונם של חטופים עדיף על סיכון חיי חיילים ואזרחים בעתיד?! איך לנהל דיון ציבורי ענייני ששיקולי הכלל בראש סדרי העדיפויות שלנו, שיח שאינו מאפשר לאג'נדות פרגמטיות פרסונאליות ורגשיות לנהל חיי מדינה שלמה לכדי סחיטה אמוציונאלית חסרת אחריות המנוהל ע"י קמפניירים.

5. בעקבות הקיטוב החברתי שקדם למלחמה ויתכן שאף אפשר אותה, הבנה שעלתה לנו בדמים יקרים שכוחנו באחדותנו והמרצחים שזיהו את השבר החברתי ניצלו שעת כושר זאת לפגוע בנו. החברה הישראלית כיום בשלה ונכונה לשיח של קירוב ללבות שהוא ליבת קיומנו כחברה הטרוגנית אך כאן אורבת סכנה קיומית לטשטוש מהויות ועקרונות יסוד ערכיים כדי לגשר על פערים, יתכן ולטווח קצר תיווצר אשליית אחווה חברתית אך תטמון בחובה הרס עתידי, אין לנו ולא יכולה להיות לנו לגיטימציה מוסרית לוותר על הערכים והאמיתות שלאורם ומכוחם האומה קיימת עבור חופן אהדה ציבורית, עלינו ללמוד לא להסכים ואף ל'התקוטט' אך מתוך אחוות אחים, כפי שמאפשרת דמוקרטיה נאורה.

6. הגדרת ייעודו ותפקידו של צה"ל, בעשור או שניים האחרונים הצבא הפך להיות זירה פונקציונאלית להטמעת ערכים שנויים במחלוקת ציבורית ולקידום אג'נדות פרוגרסיביות, יחידות המופקדות על אסטרטגיות רגישות וחיוניות ביותר, עסקו בקידום תפיסות אלו וכפי הנראה היו פחות פנויות להתמסר לעיקר ייעודן, כשם שצה"ל אינו בית גידול לתלמידי חכמים כך הוא לא אמור להיות פלטפורמה לטיפוח ערכים מערביים מעין אלו. תכליתו של צה"ל להעמיד את החיילים הטובים ביותר למגר את אויבנו, כמובן מתוך תודעת הצו ההיסטורי של אומה בעלת ייעוד נצחי לתיקונו של עולם, גרירתו של הצבא לפולמוסים ואג'נדות ברות מחלוקת מחלישה את חוסנו ולכידותו.

7. המלחמה שהתרגשה עלינו הינה ביטוי מובהק של חולשה ערכית בתפיסת הקיום המהותית שלנו כעם, עוול היסטורי יהא לראות את המאבק כצבאי ולאומני תוצר של כנופיות טרור פראיות, הסיפור הרבה יותר רחב, יש כאן מאבק היסטורי רעיוני בין תפקידו של עם ישראל על בימת ההיסטוריה, ייעוד שטרם הופנם דיו ע"י חלקיה השונים של האומה, ומפאת כך זרעו מבוכה ואף קונפליקט ביחס להגדרת הזהות היהודית שלנו כעם שגררו את הקיטוב החברתי בחודשים האחרונים, כפי שניסח זאת בבהירות ועמקות הרב חרל"פ זצ"ל "כל ריבוי צרותיהם של ישראל אשר העמים מציקים אותם ברשעות כל כך גדולה, עם כל מה ששופכים דמם של ישראל כמים, ודומים להשמידם, אין זה אלא בבואה דבבואה מהצרות הרוחניות, שנפשות העמים, שריהם למעלה, רודפים את נפשות ישראל ורוצים לבלעם". כאשר נשכיל כחברה להגדיר בבהירות את הזהות והייעוד היהודי, אות היא שעלינו על דרך המלך לקראת כינון חברת מופת שיתברכו ממנה הכל.

8. אל ייאוש! מחובתנו לראות את המשבר הנוכחי כצומת משמעותי שיהווה מפנה היסטורי לטובה, כצוואתו המכוננת של מתתיהו טרם מותו, העורך סקירה היסטורית לרגעי המפנה בחיי אבות האומה שהתהוו דווקא מתוך קושי ומשבר, "זכרו מעשי אבות אשר עשו בדורותיהם ונחלתם כבוד גדול ושם עולם. אברהם הלא בניסיון נמצא נאמן- ותחשב לו לצדקה. יוסף בעת מצוקתו שמר מצווה- ויהיה אדון למצרים. פנחס אבינו בקנאתו קנאה- קיבל ברית כהונת עולם. יהושע במלאתו דבר אדני- היה שופט בישראל. כלב בהעידו בקהל – קיבל ארץ נחלה. דוד בחסדו -נחל כיסא מלכות לעולם. אליהו בקנאתו קנאת התורה -הועלה לשמים. חנניה מישאל ועזריה הבוטחים- נצלו משלהבת. דניאל בתומו- ניצל מפי אריות. וכן בינו דור ודור כי כל המקווים לו לא יכשלו".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
הרב בן שעיה...
חיים ל | 25-12-2023 22:33
הרב בן שעיה ממשיך בדרכו. יש רק אמת אחת והיא שלו. אין מקום לדעות אחרות, אין משמעות למה שחשוב לאחרים. הוא חכם וצודק יותר מכל אדם.
עוד דקלום חרד"לי שגוי,חלול,משעמם ומעייף
ליברל | 26-12-2023 6:25
עדיף שהכותב יתגייס/יתנדב ויעשה משהו טוב בחיים שלו.
2
מאמר מקומם
ידידיה | 25-12-2023 22:34
אתה בעצם סבור שכל הרעות החולות של החברה הישראלית ובתוכם אירועי ה- 7.10 הינם תוצר של כל מי שלא מסכים איתך ועם עמדותיך (הציבור החילוני, המרכז-שמאל הישראלי וכו'). ובעצם מבחינתך התוצאה של המלחמה הנוכחית היא שכולם יכירו ויקבלו את העמדות שלך. זה כמובן לא יקרה כי כמחצית מהעם, ואני בתוכם, אינו מסכים עם אף עקרון שכתבת. בניגוד אליך הרב שמעון, רוב הציבור הישראלי מבין היום שהשאלה אינה מה עמדותיי בנושאים השנויים במחלוקת, אלא איך ניתן לקיים חברה ומדינה שבה ישנן עמדות שונות. מחצית החברה הישראלית לא הולכת להשתנות מחר בגלל המאמר שלך, ולכן הציפייה שלך שעמדותיך יהפכו להיות קונסנזוס מוחלט שיוביל את החברה אינן ריאליות. אתה בעצם כותב שהמלחמה היא תוצר של מי שלא מסכים איתך ושהתוצאה של המלחמה צריכה להיות שכולם יאמצו את עולם הערכים שלך...בהצלחה עם זה.
3
כאדם דתי שגדל...
שם משמואל | 25-12-2023 23:51
כאדם דתי שגדל בחברה הדתית ואף מגדל בה את ילדיו נדהמתי לראות שאינני מסכים עם הרב ולו בנקודה אחת מכל שמונה הנקודות. צריך לומר שאין מדובר באיזו אי הסכמה דקה. התהום הפעורה בין השקפותיו של הרב לבין השקפתה של לפחות מחצית מהחברה ולדעתי הרבה יותר מזה ובתוכם רבים משלומי אמוני ישראל היא מזעזעת. איננמ רוצה אפילו לדמיין מה עלול להיות ביום שאחרי ולאיזה שבר החברה שלנו עלולה להגיע אם אנשים מסוגו של הרב לא יתעשתו ולא יבינו שהחברה הישראלית רחוקה מהזיותיהם, בה, תק פרסה.