שלום הרב אפרתי

אני חרדי ספרדי שלומד כאברך בישיבת … ברצוני לשאול על שני דברים שקשורים לרדיו של 'המזרחי' – "גלי ישראל". זאת לא שאלה הלכתית אבל נראה לי שהרב יוכל לעזור בהסבר לזה כמי שמבין את החרדים ו'המזרחי' והמתח ביניהם.

יש בירושלים פרסומות לרדיו הנ"ל, עם הרשימה של השדרים כולל תמונות. אני לא מתיחס לזה ששמים אשה בפרסומת, ולא לזה שיש שם חילונים למהדרין. אלא לעצם זה שכל השדרנים אשכנזים! כולם? אין ספרדים אצל הסרוגים? אפילו ב"ק היא במקור אינדור… איך אפשר לדבר כל היום על "כלל ישראל" ואחדות ולהתחבר לכולם, אבל לשים כזה פס עלינו הספרדים? איך אתם רוצים ששסניקים יעברו אליכם עם כזאת הגמוניה עלינו? עם כל הכבוד!

ובנושא נוסף שקשור לרדיו, עולה לשם קבוע דב הלברטל, בן אדם שעושה חילול השם כל פעם, כותב מאמרים של שנאה לכל מי שלא ליטאי, ונותנים לזה במה?? שיוציאו אותו משם, ויעלו חרדי אמיתי. זה נראה שבכוונה כדי להוציא שם רע על חרדים מעלים אותו כאילו החרדים חושבים כמוהו. שהרב יקרא את הזוועה שהוא כתב. הרב חושב שזה בסדר?

אני כתבתי להם כבר אבל משאירים אותו, שם וגם בכיכר השבת.

תודה שהרב הקשיב, מחכה לתשובתו.

תשובה

שלום

ב"ה בציבור הציוני דתי אין הדגשה של הצדדים העדתיים, והעיקר הוא התוך ולא הסגנון החיצוני והניגון.

אולם למרות זאת, יש גם אמת בדבריך שהיה ראוי לתת מקום נכבד בתחנה זו גם לאדם עם סגנון מזרחי יותר, משום שיש ערך לשייכות הסגנונית במידה מסוימת, וריבוי הסגנונות הוא דבר בריא בגאולת ישראל ובתרבותו.

וכפי שהרב זצ"ל כתב (אגרת שכה) שאין ללמד רק באידיש, במיוחד כשיש גם תלמידים ספרדים בישיבה 'שזה הכח היותר מכריח לדבר דוקא עברית', שהעיקר הוא לאפשר לכולם להתרומם בעבודת ד' ולחוש שייכות, כל אחד בסגנונו.

האדם שהזכרת אינו מייצג את העולם החרדי היקר והאהוב, אלא את רוחו הרחוקה מהתוה"ק.

אין להתיחס אליו וגם אין להקשיב לדברי השנאה שלו. אולם גם בזה יש אמת בדבריך, שמעיקרא לא היה ראוי לתת במה ציבורית לכזו אישיות שיש בה חלישות הדעת ושנאה. גם זה ראוי לתיקון.

בעניין המאמר ששלחת אלי, כולו נגד ההלכה, נגד התורה, נגד מעשי ד' הגדולים הנגלים בפנינו במדינת קודשנו. העם הגדול והקדוש שלנו שב לעצמו, שב לאלהיו, שב לארצו, ולמרות התרבות המערבית המקשה על החזרה לנשמת אפינו- תרבות התורה, אנו מתגברים והתורה מתרבה, ובכל פינה הארץ נגאלת והעם נושע. ובייחוד ביישובי יו"ש המלאים תורה ויישוב א"י מדאורייתא.

דבריו הם כפירה בזכותה של הגאולה, כפירה ביד ד'. על גישה מעין זו דיבר רבינו הרצי"ה באגרתו לדודו הרב שמואל, וכך כתב לו על מחללי השם הנראים כחרדים לדבר ד'-

"כי אמנם טמאו אלו את התפילין, טמאו את הטלית, חללו כל קודש. לובשים הם אדרת שער, רומסים הם בחצרות ד'- ונפשם מזוהמה, רגליהם רצו לרעה וידיהם דמים מלאו…אבל לפעמים ורק לפעמים, הנשמה מתמלאת בזעף אלהים והיא בבחינת לא מסתפינא, ועין בעין היא מבטת בפני אלה זעומיה ואומרת להם- טמאתם מקדשי! חללתם נחלתי! השחתם את בני. ואז היא צודקת. עזות דקדושה היא זו" (צמח צב"י אגרת ח).

הציבור החרדי אהוב, קדוש, מאמין ברובו בכך שד' מקבץ נדחי ישראל, ומוקיר את מי שמוסרים נפשם על שמירת העם והארץ. זאת לצד הביקורת החרדית הטועה בחלקה והנכונה בחלקה על תהליך התחיה, ועל דגשים שונים בו.