עו"סית המפונים: "ילדים נכנסים לארונות באמצע יום לימודים"

עו"סית המפונים: "ילדים נכנסים לארונות באמצע יום לימודים"

דינה דרור, עובדת סוציאלית בכירה, הגיעה למלונות ים המלח לתת מענה חירום ראשוני לאירועים הטראומתיים שחוו המפונים בדרום. בשיחה עם סרוגים היא משתפת בתהליך, בחוויות, בקשיים ובחוזקות שעוברים אנשי בארי ושדרות

"ילדים מבארי נכנסים פתאום לארון באמצע היום"
  (צילום: אשר רוט)

דינה דרור, עובדת סוציאלית בכירה, מומחית לנתינת מענה במצבי חירום, משתפת אותנו בנעשה במלון דיוויד עם המפונים מקיבוץ בארי ושדרות, על הקשיים, החוזקות והמבט קדימה.

"הארגון פעל ב-26 מדינות שהוכו באסון וזו פעם ראשונה בישראל"

דינה פותחת בתיאור המצב "התושבים התפנו ע"י הצבא ביום ראשון, הם הגיעו לבית המלון וכל הקהילה התקבצה לכאן יחד. אני כאן מעל חודש עם ארגון ישראאייד (ISRAAID) ארגון הומניטרי שעובד ברחבי העולם לתת מענה חירום למדינות שהוכו ע"י אסונות טבע, בייחוד במימד הפסיכוסוציאלי של ראיית צרכים של ילדים ומשפחות אבל גם מענה ללוגיסטיקה ותפעול. הארגון פעל ב-26 מדינות וזוהי הפעם ראשונה שהארגון עובד בישראל"

דינה מציינת כי היא היתה חודש באוקראינה כשהמלחמה פרצה שם והיא מתארת שזה לא שונה בהרבה "הקשיים של פליטות ומלחמה הם מאד קשים, מעניין לראות שהציורים שהילדים מציירים באזורי מלחמה הם אותם ציורים, יריות ושחור על הכל".

היא מציינת כי האזרחים נכנסו לפעולה לפני שהמערכות המדיניות התחילו לנוע "ההתארגנות האזרחית היתה מדהימה ויותר מהירה מהמערכות המדיניות בהבאת אוכל, ביגוד, תרופות, חינוך בתי ספר. חיכינו שהממשלה תתפוס פיקוד ותמנה פרוייקטורים מה שלאט לאט קורה אבל בינתיים היינו צריכים למלא צרכים פסיכוסוציאלים שלא קיבלו כלל מענה"

עוד באותו נושא

שישה מצבים להתמודד עם חרדה, בחרו את שלכם

"כשיש חטופים אין אפשרות להתחיל תהליך של אבדן או אבל"

הקושי צף בעיקר אצל ילדים "הגיעו לפה משפחות ולא היה שום מענה לילדים, הם שוהים כל היום במלון, חווים רגרסיה בהתנהגות, יש כאן ילדים שסובלים מסיוטים, ילדים שעברו טראומה, שאיבדו משפחה. גם מרכיב של טראומה וגם מרכיב של אבדן וכשיש חטופים זה משנה את כל התמונה הנפשית כי אתה באי שקט כל הזמן.

אי אפשר להתחיל שום דבר, אין אפשרות להתחיל תהליך של אבדן או תהליך של אבל, עמימות, דאגה, מאבק. בבארי יש 100 הרוגים וכמעט 50 חטופים, אין משפחה שלא איבדה משהו".

(צילום: אשר רוט)

משחקים של חטיפה, יריות והרג

המענה שנותן הארגון הוא לילדים מגיל 0-6  לכן ההורים קיבלו הדרכה לתת מענה בהתערבויות חירום, חיזוק משאבים, עזרה ראשונה פסיכולוגית. עם הילדים אנחנו עושים משחקים השלכתיים, אחד המשחקים הכי אהובים הוא לירות, לחטוף, לקחת בשבי. הפעולה נעשית על הבובות ועל המטפל. הילדים לוקחים בובות מכסים אותם, שמים בובות רעות מסביב, חוטפים אותם וכדו'".

על מנת שלא יפתחו פוסט טראומה מעניקים בטיפול חוויה מתקנת ודינה מסבירה "ההורים והילדים היו מותקפים, הם חוו אכזריות ואלימות מאד קשה, נכנסו לתוך הבית שלהם, למקום הכי פרטי שלהם, שרפו להם את הבית ולקחו להם בני משפחה.

צריך להחזיר להם תחושה של שליטה, זה קשה להחזיר תחושה של שליטה במקום כמו מלון שאתה לא שולט במקום. מה שאנחנו עושים עם ילדים כשהם מתחילים עם המשחק של הרעים תוקפים, שואלים מה היית רוצה לעשות? מדמיינים שהוא סופר-מן, שהוא מציל את המשפחה או שיש לו אקדח והוא יורה בהם חזרה, מקלל אותם אחרי שהרעים אמרו אלללה אכבר ועוד פתרונות של אקטיביות מול האויב, חוויה מתקנת לאירוע טראומתי".

דינה מסבירה את הרציונל "מה שנצרב זה הרגש, אי אפשר לתקן את המציאות אלא את החוויה, את הרגש אנחנו יכולים לשנות. לשקף לאישה שהיא גיבורה במקום להגיד לה איזה טראומה נוראית עברת, זה מה שיצרב לה".

"בשבוע האחרון נפתחו בתי ספר, זה לא קל, יש ילדים מאד מוצפים, ילדים שנכנסים לארונות באמצע יום לימודים, יש טריגרים, בבית ספר החליטו לבטל צלצולים. יש ילדים שמוצפים ועושים קולות של אזעקה כי הם הנזכרים, קשה ללמוד אבל זה ידוע וברור, הכל מאד טרי."

בארי התפנו כקיבוץ שלהם, שדרות מפוזרים על פני כל המלונות

הקהילות שהגיעו לים המלח הן מגוונות ודינה מסבירה " קהילות כמו קיבוצים שפונו יחד כקהילה אורגנית, למרות שהם חוו טראומה ואבל נוראיים זה שעברנו יחד זה נותן כח. הם לא צריכים לדבר הרבה, הם מסתכלים אחד לשני בעיניים ומבינים אחד את השני  זר לא יבין זאת"

לעומת זאת, קהילות כמו שדרות שלא פונו יחד אפילו לא לפי שכונות, הם לא מכירים אחד את השני, היכולת לקבל חוסן היא יותר נמוכה ולהתגבר על אירועים יותר קשה. לכן העבודה בחירום חשובה מאד מול קהילות שלא פונו כחטיבה אחת".

ודינה מחדדת "הקהילות של הקיבוצים מתפקדות גם פה במלון כקהילה, יש מזכיר יש ועדות, יש אחראים תחום וכו'. בשדרות לעומת זאת אין התארגנות קהילתית אבל יש אמונה, הרבה תפילות, שיעורי תורה, חמימות של עזרה לשני, המון הפרשות חלה, שאגב הנוער העובד והלומד מארגן אותן לתושבים פה, נוצרו חיבורים מאד מדהימים"

מה שמאפיין את תושבי הדרום זה שיש המון ילדים, המשפחתיות הכי חשובה להם. שהילדים יהיו בסדר משקיעים מאמצים שהילדים ישתקמו, חיים לצד הכאב"

"אל תפסיקו לחבק"

דינה מתארת שלאחר האדרנלין של ההתחלה, העצב וההלם של ההבנה מה הם עברו הגיע השלב של ראיה לכיוון העתיד "אף אחד לא רוצה להשאר בבית מלון של 14 קומות, הרעש, ההד, ההמוניות לא קל פה. יש בדיקה של מקומות כפריים שיקבלו אותם, אבל הם קבוצה גדולה והם רוצים להשאר יחד".

(צילום: אשר רוט)

דינה דרור, ישנה עם המפונים ונמצאת איתם כבר מההתחלה "הרגשתי שיש לי שליחות גם בגלל המקצוע שלי וגם מהנסיון שיש לי באוקראינה, לא הרבה אנשים יודעים לתת התערבויות בחירום, כולם יודעים לתת התערבות בקליניקה אבל פה המענה היה צריך להיות מידי זה מאד שונה מטיפול רגיל. הרגשתי שאני חייבת לראות מה קורה פה. הגיעו המון פסיכולוגים בהתנדבות מהשורה הראשונה,. המפונים היו צריכים הרבה תמיכה , היו פה 100 שיבעות במלון ולוויות"

דינה מתארת את העיצה שנתן הפסיכולוג הדתי ד"ר מייקל ברנד "אל תפסיקו לחבק", היא מוסיפה כי מגע זה כמו אנטיביוטיקה של הנפש, להחזיר אותם לדברים שהם מכירים, למגע אנושי מחבר. נראה שכל עם ישראל זקוק לחיבוק גדול עכשיו".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
אסור לתת לעו"סיות לטפל באנשים. רק לפסיכולוגים
אחת שיודעת | 19-11-2023 18:04
אסור לתת לעוסיות לטפל באנשים. משרד הבריאות אינו מכיר בעוסיות כמטפלות, אלא רק בפסיכולוגים/יות ובצדק. עוסית למדה 3 שנים במכללה - וזהו. פסיכולוגית למדה 3 שנים פסיכולוגיה, והצליחה להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה, שהקבלה אליו מאד קשה (ממוצע של למעלה מ-90 בתואר הראשון, המלצות, מעבר מבחן מיכאל, ראיון אישי), סיימה תואר שני בפסיכולוגיה לאחר 3 שנים נוספות, וקיבלה תעודת מומחה, לאחר 4-5 שנים נוספות של סטאז'. ברור, לכן, שלא ניתן להשוות כלל בין הכשרה של עוסית להכשרה של פסיכולוגית. חוץ מזה, אני רוצה לראות את העוסיות מתקבלות לתואר ראשון בפסיכולוגיה ואחכ לתואר שני בפסיכולוגיה. אם יש עוסיות מעטות כאלו, הן מתעסקות בפסיכולוגיה ולא בעבודה סוציאלית. העוסית שכחה שאסור לה לפרסם דברים סודיים שהיא נחשפה אליהם. הבעיה היא שתלונה נגד פסיכולוג/ית מטופלת עי משרד הבריאות ואילו תלונה נגד עוסית - לכו ותחפשו. אם המכללות למיניהן מייצרות מדי שנה הרבה עוסיות (וחלק - גם האוניברסיטאות) עדיין זה לא אומר שצריך שכל העוסיות הללו תעבודנה במקצוען. הן עושות יותר נזק מתועלת. מנכל משרד הרווחה, תת אלוף במיל. יוסי סילמן, אמר כי לא צריך כל כך הרבה עוסיות והוא בוודאי יודע על מה שהוא מדבר. מימי סלאח שבתי לא צריך כמעט בכלל עוסיות. הביטוח הלאומי השתכלל והתייעל ולא צריך עוסית שתתווך בין הביטוח הלאומי לבין אזרחים. כל אזרח יכול לקבל עזרה במילוי הטפסים בכל אחד מסניפי הביטוח הלאומי וגם בטלפון. בנוסף, יש גם עמותות שעוזרות לאזרחים למלא את הטפסים עבור הביטוח הלאומי. זוג שמתגרש לא צריך עוסית לסדרי דין אלא יפנה, במידת הצורך, לפסיכולוגית במקומה (גם משכילה ומקצועית יותר וגם, יש להניח, זמינה יותר). לא צריך מחלקות רווחה כה מנופחות בעיריות, שבהן רוב העוסיות לא עושות כמעט דבר (במיוחד במחלקות רווחה בישובים יהודיים מבוססים, לעומת ישובים במגזר הערבי). בקיצור, לפטר, מיד, כמעט את כל העוסיות. להשאיר כמה עוסיות בישובים במגזר הערבי וכמה עוסיות בבתי חולים - וזהו.
כתוב כאן במפורש...
אחת שיודעת אבל על אמת.. | 20-11-2023 8:59
כתוב כאן במפורש עובדת סוציאלית בכירה. אם היית קצת מבינה בתחום היית מבינה את ההבדלים.. מאוד קשה לקבל את ההסמכה של בכירה. בתור עוס. גם כדי להתקבל ללימודים שלנו עברתי ראיון אישי וקבוצתי. לימודים קשים. והמשך לימודי תואר שני. כמובן הכשרות שהם חובה יש גם לתואר הראשון וגם לשני. וכל הסמכה נוספת שעוס עושה זה עוד סטא'ג. לדוגמא טיפול זוגי ומשפחתי צריך סטאג של 500 שעות שזה בערך 4 שנים.. לכן מקצועית הן מאוד מקוצעיות. (יכול להיות שיש כאלו שנשארו עם תואר ראשון אבל הן מיעוט והן כנראה גם לא אלו שמטפלות בקליניקה) את כנראה לא מבינה את ההבדלים בין עוס לבין פסיכולוגית אם זה מה שאת כותבת. יש הרבה מהמשותף אבל יש הרבה מהמפריד. ולכל אחד מהתחומים יש את נקודות החוזק שלו. לרוב בפסיכולוגיה יסתכלו פרסונה, על הבן אדם ובעבודה סוציאלית העבודה תהיה מערכתית. לגבי השירותים החברתיים, הלשכות מתעסקות עם עוני, אלימות, הזנחה, פגיעות מיניות, נערים במצבי סיכון קשישים נכים ועוד.. (לכן זה נקרא משרד הרווחה, לתת רווחה לאנשים.. ולא בריאות ששם לרוב זה פסיכולוגים) כל אלו נמצאים גם בישובים יהודים מבוססים.. כמובן שיש מקומות שצריך יותר ויש פחות ולכן יש תקן לדברים הללו. אני לא אומרת שכל העוסיות טובות, ועושות את עבודתן נאמנה. אני רק אומרת שחשוב להבין לעומק את התפקיד שלנו כדי להבין כמה הוא באמת חשוב ונצרך. לא סתם אני נמצאת בתפקיד הזה עם שכר זעום כל כך, אני באמת מאמינה בו ומאחלת שכולם יבינו.. שנדע ימים טובים יותר..
2
נשים מדהימות, עבודת...
מעריצה עוסיות!!! | 19-11-2023 18:30
נשים מדהימות, עבודת קודש במסירות מדהימה, בתגמול רדוד, הלואי שיעריכו אותן יותר!! בחיים לא הייתי עומדת בזה, אתן השראה, תבורכו!!!