שלושה ימים של ירי על עוטף עזה, עם תום צוק איתן, שוחחנו עם סגן שר החינוך, ח"כ אבי וורצמן מהבית היהודי על מה צריכה ישראל לעשות כדי להפסיק את הירי על הישובים.

מה קורה עם מבצע צוק איתן, צה"ל יצא מעזה, ירי הרקטות נמשך על ישובי עוטף עזה, לאן אנחנו הולכים?

צריך לזכור שעד שבוע שעבר, במשך חודש הצבא עשה עבודה מדהימה ברצועת עזה. ראינו את התוצאות, שמענו את הלוחמים, חשפנו עשרות מנהרות שנתגלו ואמצעי לחימה, פגענו באנשי טרור רבים, הצבא עשה עבודה מאוד משמעותית במהלך חודש הלחימה, למרות שהייתה לנו תקופה קשה ולמרות שהיינו בממ"דים ובמקלטים כאן בבאר שבע ובאזור ובטח שבעוטף עזה, אבל נשכנו שפתיים כי ידענו שאנחנו צריכים לתת גיבוי לצבא.

בסוף השבוע הייתה החלטה על הפסקת אש, שבאמת הייתה מוקדמת מדי, לא גמרנו את המבצע, אבל התקבלה החלטה, ובזמן כזה, אני לא עושה חשבונות עם מקבלי ההחלטות, וראינו בסוף השבוע, אחרי שלושה ימים – הירי התחדש. יש לנו אויב שלא מעניין אותו הפסקת אש ולא מעניין אותו הסכמים ולא כלום. כל מה שמעניין אותו זה לפגוע ביהודים. ראש הזרוע הצבאית שלהם, מוחמד דף אמר 'אנחנו אוהבים את המוות יותר ממה שאתם אוהבים את החיים'. ועם אנשים כאלה פשוט צריך להלחם. אנחנו חייבים להכריע אותם, אנחנו חייבים לתת להם מכה אנושה, כדי שהם יבינו שאיתנו לא כדאי להם להתעסק.

קראת ביום שישי לממשלה לתת למח"טים לנצח, בינתיים זה לא נראה שזה קורה. צה"ל משחרר כוחות מילואים ונראה שהוא לא הולך לקראת סבב נוסף?

שוב, איך צריך לפעול, זה לא תפקידי לומר, אם בצורה רגלית או אחרת. אבל יש דבר אחד שבעיניי צריך להיות מאוד ברור, המציאות הזו, שבזמן הפסקת אש, מדינת ישראל מקבלת יותר מ-40 טילים, והתגובה שלנו היא מינורית, זה דבר שלא מקובל עלי. זה לא יכול להיות וזה לא ייתכן שכך תהיה המציאות.

הצד השני, חייב לדעת שעל כל ירי, אפילו של טיל בודד, התגובה שלנו תהיה חמורה מאוד. אני מצפה מראש הממשלה שלנו לקום ולהגיד בצורה ברורה, שמכאן ואילך נגמרו הטפטופים ונגמרו המשחקים וכל המילים הלא מקובלות האלה. מה שצריך כרגע, הוא לתת מחיר ברור מראש, ושהצד השני יידע בדיוק על מה מדובר. על כל טיל בודד, הצד השני יידע שייהרסו 100 בתים ברצועת עזה, ואני לא הייתי מתחיל בפאתי העיר, אלא דווקא במרכז עזה. איפה שמתגוררים אנשי החמאס. כשהצד השני יבין שמה שאנחנו אומרים – אנחנו גם מתכוונים, ולא יורים על שטח פתוח או על מחסן, על כל ירי או על כל ניסיון פריצה במנהרה – תגיע תגובה כואבת וברורה, אחרי 3-4 טילים הכל ייראה אחרת, הם לא יעזו לירות יותר.

זה הוכח גם בלבנון וגם ביהודה ושומרון, כשיש הרתעה, ובעיקר כשיש הרתעה קבועה – הצד השני לא מרים את הראש. תראה איך חיזבאללה לא מרים את הראש כי הוא יודע מה קורה כש"בעל הבית משתגע". אין מה לעשות, מול אויבים כאלה, בעל הבית חייב להשתגע.

אבל בינתיים הדבר הזה לא קורה, ואנחנו ממשיכים לספוג, שישי-שבת וגם הבוקר יש ירי. ואפילו יותר מזה, מדברים על שליטה של אבו מאזן במעבר רפיח, ואפשרות לעסקת חילופי מחבלים תמורת גופות חיילים. איפה הבית היהודי בכל הסיפור הזה?

הבית היהודי אומר אמירה ברורה, אנחנו לא סומכים על אבו מאזן. הוא הכניס את החמאס לממשלתו, הוא ממשיך לשלם רוצחים, גם לרוצחי הנערים, כשייתפסו בעזרת ה', אבו מאזן ישלם משכורת להם או למשפחות שלהם. ככה שלתת לחתול לשמור על החלב, זה לא בדיוק עובד.

אי אפשר לסמוך על אבו מאזן שיימנע העברה של אמל"ח או ציוד לבניית מנהרות. ומעבר לזה, שם המשחק הוא הרתעה. ההרתעה עדיין לא הושגה והראייה שהם ממשיכים לירות. ראשי הזרוע הצבאית והמדינית של החמאס, צריכים לדעת שהם לא אמורים לראות אור יום. הם יתחבאו במחילות שלהם שנתיים ובסוף הם יתחננו להפסקת אש.

בינתיים כל מה שדרשת לא מתקבלת בממשלה, עד כמה הבית היהודי תמשיך להגיד 'לא יעלה על הדעת' ו'אי אפשר להמשיך ככה' כשבינתיים אנחנו רואים שזה כן ממשיך ככה. כמה הבית היהודי יכולה להשאר בממשלה שמבצעת מדיניות הפוכה ממה שהיא דורשת?

נפתלי בנט יושב בממשלה, והוא קול ברור כבר חודשים רבים, אם מדברים על המנהרות הוא היחיד שזעק בכל ישיבת ממשלה, ובכל הזדמנות לטפל בבעיה הזו. אנחנו ממשיכים לומר את הדברים הברורים האלה. אנחנו קול יחיד בתוך הקבינט, ועם ישראל צריך להחליט איזה אנשים הוא רוצה להכניס לקבינט, אבל זה תלוי בבחירות הבאות.

יחד עם זאת, אנחנו חלק מהממשלה, אנחנו לוחצים מתוך הממשלה, אבל זה לא הזמן להתנגחויות. זה הזמן לעבוד ביחד כדי להכריע את האויב שאומר את דברו בצורה ברורה, הוא לא הגיוני, אין מה לדבר איתו, פשוט צריך להשמיד אותו ולכסח אותו בצורה כזו שהוא לא יוכל להרים את הראש.

מדינת ישראל היא מדינה חזקה עם אחד הצבאות החזקים בעולם, והחיילים והקצינים הכי מדהימים בעולם, ואנחנו צריכים לתת להם לעבוד ותאמין לי שהחמאס לא ירים את הראש.