מכון פוע"ה מפרסם הנחיות לזמן מלחמת "חרבות ברזל" בעניין טהרה ואישות בזמן של מלחמה:
בימי מלחמה אלו נתחזק ונרבה בתפילה לישועת ה' לעמו ולהכרעת האויב. לפניכם הנחיות שיכוונו ויסייעו לשמירת הטהרה וקדושת חיי המשפחה בימים אלו:
א. הפסק טהרה ושבעה נקיים
ראוי וחשוב לשמור על סדר הטהרה והטבילה גם בעת הזאת. עקב טרדת הנפש בימים אלו, עלולות להישכח בדיקות ימי ז' נקיים. לכן, מומלץ שביום בו אמורה האישה לבצע הפסק טהרה ורואה שכבר בשעות הבוקר פסק הדימום – תבצע שטיפה ובדיקה פנימית בבוקר (ללא הנחת 'מוך דחוק'), כדי שאם תשכח לבדוק עצמה סמוך לשקיעה – תועיל לה בדיעבד בדיקת הבוקר ותוכל להתחיל בספירת ימי ז' נקיים למחרת (מ"מ, אם כן נזכרת סמוך לשקיעה עליה לבדוק עצמה ולהניח 'מוך דחוק').
כמו כן, כדאי שתיעזר בתזכורות (שעון מעורר/טלפון נייד וכד'), לזכור לבדוק עצמה בימי ז' הנקיים.
ב. טבילה והכנותיה
לכתחילה תטבול בזמן, כלומר בזמן 'צאת הכוכבים' של מוצאי היום השביעי לנקיים.
חד עם חשיבות ההשתדלות לטבול בזמן, יש לזכור להקפיד על הנחיות מערכת הביטחון. מומלץ לברר על מרחב מוגן במקווה או בסמוך לו.
יש להשתדל לבצע את הכנות הטבילה בנחת וביסודיות. מומלץ לגזוז ציפורניים ולטפל בהן, וכן להסיר שיער מהגוף (למי שרגילה בכך) כבר יום קודם הטבילה, כדי לצמצם את הזמן הנדרש להכנות שביום הטבילה. ביום הטבילה יש לבצע חפיפה ורחצה במים חמים, סירוק השיער והסרת חציצות שונות (יש לציין שישיבה באמבטיה חמה הינה דבר ראוי לכתחילה, אך אינו מעכב וניתן להסתפק במקלחת חמה יסודית).
ג. לק ג'ל:
להלכה, לכתחילה חובה לגזוז ציפורניים וכן להסיר לק/ לק ג'ל וכד', קודם הטבילה. אישה שטובלת עם לק ג'ל (כגון שקיבלה היתר פרטני מרב על כך), חייבת לוודא שהוא שלם, כדלקמן:
* בעדיפות ראשונה: לק ג'ל שלם שנעשה בימים הסמוכים לטבילה (כדי למנוע אפשרות של התקלפויות ושבירות וכו', שעלולות ליצור חשש חציצה).
* אם הדבר לא מתאפשר (בימים אלו מצוי לעיתים קושי להשיג תור לקוסמטיקאיות עקב המצב) ניתן לטבול עם לק ג'ל שנעשה לפני זמן (לפי רגילותן של הנשים לחדש. בסביבות השבועיים וחצי האחרונים) אך הוא במצב טוב ונאה. גם אם הציפורן גדלה ויש רווח לא צבוע, כל עוד רגילה ללכת כך ברחוב ביום-יום כי עוד לא הגיע הזמן בו רגילה לחדש את הלק ג'ל (והיא יודעת שכך סביר גם בעיני נשים אחרות) – הדבר עדיין נחשב 'נוי' וכן 'מיעוט שאינה מקפידה' וטבילתה לא תיפסל בשל כך (אם כי לכתחילה, כאמור, יש לטבול עם ציפורן גזוזה ונקייה).
* אם המצב של הציפורן והלק וכו' כבר פגום עד כדי כך שהיא או נשים אחרות תתביישנה ללכת כך ברחוב – אינה יכולה לטבול כך כיוון שיש בכך חשש חציצה, ועליה לתקן זאת (אם אין אפשרות להיעזר בקוסמטיקאית, ניתן לנסות להסיר את הלק ג'ל באופן ביתי – ברשתות ישנם סרטונים המדריכים לכך וניתן לנסות להיעזר בהם אך יש לוודא שהתוצאה הסופית אכן טובה. אפשרות נוספת שלעיתים יכולה להועיל היא השלמה בעזרת לק רגיל, אך גם באופן זה יש לוודא היטב שהתוצאה היא טובה והיא או כל אישה רואות בכך 'נוי' והיו הולכות כך מחוץ לבית).
ד. טבילה באזור של אזעקות
במקום בו לא ניתן לצאת לטבול בלילה עקב מצב בטחוני בעייתי והנחיות גורמי הביטחון – ניתן לשקול אפשרות של דחיית הטבילה לשעות היום למחרת ימי ז' נקיים (כלומר לטבול ביום השמיני). למעשה יש להפנות את השאלה לרב מקומי שאחראי על תפעול המקווה באותו מקום (על אפשרות של טבילה בזמנים אחרים יש לפנות למכון פוע"ה או לרב מוסמך אחר).
כשנאלצת לטבול בשעות היום – לכתחילה עליה להימנע מלהתראות עם בעלה עד הלילה. אם ביטחונית הדבר אינו מתאפשר, יש לפחות להימנע מלשהות במקום אחד לבד, ב'ייחוד', אלא לדאוג שיהיו אנשים אחרים בסביבה או אף ילדיהם של בני הזוג.
גם במקום בו מותר מבחינה ביטחונית לצאת לטבול, אם בני הזוג מאד חוששים מכך – מותר לדחות את הטבילה ללילה אחר, בהסכמה מלאה של שניהם (ולגבי טבילה בשעות היום – ישאלו רב, כדלעיל).
במצב בו הטבילה נדחית, מותרת ללבוש בגד תחתון צבעוני כבר עם צאת הכוכבים של היום השביעי לנקיים, וגם אין צורך להמשיך ולבדוק עצמה לאחר היום השביעי. כמובן שעל בני הזוג להמשיך ולנהוג בכל דיני ההרחקות, עד לטבילה.
גם בני זוג שלא יתאפשר להם לקיים יחסי אישות בינתיים – מותר לאישה לטבול כדי לאפשר מגע וקרבה ושלא להצטרך לנהוג בהרחקות.
אישה שבעלה גויס למלחמה והגיע עת טבילתה – תשתדל לטבול ולא לדחות טבילתה, כדי שאם בעלה ישוב באופן בלתי צפוי – תהיה טהורה (יש מהפוסקים שכתבו שבמצב זה, מהצד ה'סגולי' ראוי שמהטבילה ועד שבעלה יגיע הביתה – תניח בעת שנתה סכין תחת הכרית, או תכסה עצמה בבגד של בעלה, או שיישן עמה תינוק). מכל מקום, אם קשה לה עקב חשש בטחוני או עקב הטיפול בילדיה – אינה חייבת בכך, ותוכל לטבול כשבעלה יגיע.
ה. אישות
בעת כזו מתעוררת, באופן טבעי ומובן, השאלה מה נכון לנהוג לעניין קיום יחסי אישות במצב זה. הפוסקים התייחסו לכך בהרחבה וההוראה ההלכתית המקובלת היא שבהחלט מותר לקיים יחסי אישות במצב זה (קל וחומר כשמדובר בזמן 'ליל טבילה' או בזוג שטרם זכה לבן ולבת – מצוות 'פריה ורביה').
יש לציין שמבחינה נפשית וזוגית בעת קושי וטלטלה כזו, קירבה כזו עשויה לתת הרבה כוח והרבה בריאות ויציבות, והיא טובה ונכונה.
עם זאת, בני זוג שמרגישים קושי לקיים יחסי אישות במצב זה בוודאי מותרים להימנע מכך, בהסכמה משותפת (מכל מקום נראה שזוג שעוד לא זכו לבן ולבת – מן הנכון שלא יימנעו מקיום יחסי אישות, בפרט בימים בהם הסיכוי להיכנס להריון גבוה יותר). (להרחבה ומקורות בעניין אישות, ראו הערה[1]).
נתפלל לתשועת ה' בקרוב – "כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".
[1] הרחבה הלכתית בעניין אישות בעת מלחמה:
א. מובא בגמרא (תענית י"א, א'): "אמר ריש לקיש, אסור לאדם לשמש מיטתו בשני רעבון (=רעב)". כך גם פסק השו"ע (או"ח ר"מ, י"ב). הרמ"א הוסיף שאסור גם בזמן צרות אחרות הדומות לרעבון, ויש מהפוסקים שהוסיפו גם את זמן מלחמה לכך. בין הטעמים שהובאו על ידי המפרשים – שיש לאדם לשתף עצמו עם הציבור ולהצטער בצערם.
ב. כתבו הפוסקים שבמקרים הבאים ודאי מותר לקיים יחסי אישות: בני זוג שעוד לא קיימו מצוות פרייה ורבייה (כלומר שאין להם עדיין בן ובת), ליל טבילה, כשחוששים ל'כשל' (כגון הרהורי עבירה או חשש לשז"ל).
ג. בכמה מגדולי הפוסקים האחרונים מצינו שהתירו, למעשה, לקיים יחסי אישות בעת מלחמה, מכמה סיבות (כלומר גם שלא בליל טבילה וכד'. בין הסיבות: יש סוברים שלא מדובר באיסור אלא במידת חסידות; יש אומרים שדווקא בעת רעב וכד' אסור ולא בעת מלחמה; יש שכתבו שבמצב שלנו היום, גם בעת מאבק מול איבינו בארגוני הטרור בארצנו, לא מדובר ב'מלחמה' עליה דיברו הפוסקים.
ד. מהפוסקים שעסקו בכך: שו"ת דרכי חיים ושלום (מונקטש, סי' תרנ"ו) ושו"ת לבושי מרדכי (מהד' חדשה – ליקוטי תשובות, סי' ר"ד) התירו לשמש בעת מלחמת העולם הראשונה; שו"ת ציץ אליעזר (י"ג, כ"א) האריך בתשובתו להתיר לשמש בזמן מלחמת יום הכיפורים; מו"ר הגר"מ אליהו (דרכי טהרה עמ' 286, תשובה ג' בתחתית העמוד) כתב: שאלה – במצב בטחוני קשה כמו מתקפת טילים ופצצות מרגמה על אזורי דרום הארץ, או כמו במלחמת לבנון השניה כאשר צפון הארץ עמד תחת התקפות כאלה, האם חל איסור תשמיש כבעת צרה? תשובה – אין איסור של תשמיש, כי זה לא כלל העם; הג"ר יצחק זילברשטיין האריך במאמר בספרו חשוקי חמד (על הגמ' נדרים פ"א, ב') ביחס לאירועים שקרו בחודש תמוז תשע"ד (סמוך למבצע 'צוק איתן') וכתב שאין לגזור איסור לשמש בזמן הזה; ויעויין גם בתחומין י"ב במאמרו של הרב שמואל דוד וכן בחוברת אסיא פא-פב, במאמר עם תשובות הרב ד"ר מרדכי הלפרין והרב אליהו אלחרר – 'אישות בזמן מלחמה – במלחמת לבנון השנייה ובקסאמים בשדרות'.
הכתבה בשיתוף מכון פועה
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
