רגע אחרי שנשלח את ילדינו עם ילקוטים על הגב לעוד שנת לימודים, כדאי שנעצור לרגע וננצל את ההזדמנות הטובה לומר תודה רבה ליהושע בן גמלא, שבלעדיו, כפי שנכתב בתלמוד, המציאות הייתה נראית אחרת: או שהיו לומדים בבית או שלא היו לומדים בכלל, ואז, ככתוב: "נשתכח תורה מישראל".

במבט מרחיק ראות הבין יהושע בן גמלא והבינו חז"ל את מה שאנחנו מבינים היום – כדי לחנך, כולנו נדרשים לאחריות. אחריות אישית ללמידה, אחריות הורית לדאוג לחינוך, אחריות קהילתית ואחריות לאומית לדאוג שלכל ילד וילדה מכל מקום ומכל קהילה תהיה את האפשרות ללמוד, לגדול ולהתפתח.

יצחק הרצוג עולה לכיתה א' (צילום: באדיבות המשפחה)

אבל זכותו של יהושע בן גמלא לא נעצרת שם, שהרי לבית הספר הציבורי תפקיד נוסף וחשוב לא פחות. היציאה החוצה מהבית הפרטי מאפשרת מפגש: מפגש עם אנשים שונים, מפגש עם דעות מגוונות, מפגש עם המציאות המורכבת. חינוך מתרחש לא רק בבית, אלא גם בחוץ. היום יותר מתמיד אנו נדרשים לצאת מהבית הפרטי, להפסיק להתבצר ולבנות חומות, ולהתחיל לבנות גשרים בין רשות היחיד לרשות הרבים של כולנו, למדינת ישראל.

המחנך יאנוש קורצ'אק קבע כי מי שדואג לדורות מחנך אנשים. אנו זקוקים כעת יותר מתמיד לעיסוק בחינוך. אנו זקוקים לשותפות של הורים, קהילות, נשות ואנשי החינוך כדי להמשיך ולגדל את הדור הבא של מדינת ישראל, את החוליה הבאה בשרשרת, את התלמידות והתלמידים – שהם העתיד של כולנו.

שנת לימודים מוצלחת!