השבת, כמו בכל שבת, התיישבתי לקרוא את עיתוני השבת ונתקלתי במודעות ענקיות של תומכי הרפורמה הקוראות לציבור להגיע ל"הפגנת החירות" ולהגיד לבג"צ שאין לו סמכות לדון בחוקי יסוד. באחת המודעות אף טענו שבעוד שלמתנגדי הרפורמה יש טייקונים התומכים בהם, לתומכי הרפורמה יש את העם שעומד לצידם.

אנחנו מפגינים כבר 34 שבועות ומאות אלפים יוצאים בכל שבוע בלי מודעות פרסום יקרות בעיתונים, ובכל זאת הציבור מגיע בהמוניו, ואילו תומכי הרפורמה נאלצים להשקיע ממון רב בפרסומים שמציפים את העיתונים כבר למעלה מחודש, כל זה כדי לנסות לגרום לאנשים לצאת מהבית. אם העם באמת רוצה את הרפורמה, למה צריך להשקיע כל כך הרבה כסף כדי לגרום לו להגיע להפגנה ולומר זאת? של מי סכומי הכסף האדירים המושקעים בכך?

סליחה שאני מתעכבת על העניין הזה, בציבור שלנו הרי לא אוהבים לדבר על כסף. אצלנו מדברים על ערכים. אבל בכל הפגנה שאני מגיעה אליה נעצרים לידי רכבים ואנשים שואלים בלי בושה כמה משלמים לנו כדי שנפגין. אחת מחברותי (תומכת רפורמה) אף טענה בפני שזה ידוע שמשלמים למפגינים, עובדה שכתבו על זה בקבוצת וואטסאפ שהיא חברה בה. ובכן, בואו נסגור את הפינה הזו אחת ולתמיד. לא. משלמים. למפגינים. לאף אחד מהם. פשוט לא.

אולי קשה לתומכי הרפורמה לקבל את זה שיש ציבור פטריוטי, ציוני, שעד כדי כך אכפת לו ממדינת ישראל והוא יוצא מהבית ומפגין למענה תקופה ארוכה כל כך ולא נראה שמישהו מאיתנו מתכוון להפסיק בקרוב. אני מודה שגם אותי זה הפתיע בהתחלה, אבל אחרי שמונה חודשים אפשר להכריז שזוהי עובדה: המונים יוצאים מהבית ומפגינים שבוע אחר שבוע, לעיתים קרובות גם באמצע השבוע, ולא רק שלא משלמים לנו, המחאה עולה לנו כסף:

שילמתי על החולצות שרכשתי וכתוב עליהן "דתיים. ציונים. דמוקרטים", הנסיעות הרבות למרכז, לירושלים ולמקומות שונים בארץ, החנייה בהפגנות בתל אביב עולה הון, אבל הכי כאב לי להוציא אלף ושמונה מאות ש"ח על תיקון הרכב שלי אחרי הלילה בו תומכי הרפורמה תקפו אותנו, ועוד כמה מאות שקלים עבור תוף חדש, במקום התוף שנחטף ממני באותו לילה ונהרס. זוהי הזדמנות להודות לחבריי המפגינים שנרתמו לתמוך בי, כל אחד תרם קצת וכך לא נאלצתי לשלם בעצמי את העלות הכספית הגבוהה.

ההפגנות מגינות לא רק על הדמוקרטיה אלא גם על הכלכלה

אם כבר מדברים על כסף, בשבוע שעבר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חגג כשחברת דירוג האשראי פיץ' הודיעה שהיא משאירה את דירוג האשראי החיובי של ישראל עם תחזית חיובית. לכאורה הדבר מעיד על כך שאזהרות כל בכירי הכלכלנים שצפויה לנו התרסקות כלכלית בגלל הרפורמה, הן תבהלות שווא. אלא שהשבוע התראיין אחד האנליסטים מחברת פיץ' והסביר שהם החליטו להשאיר את דירוג האשראי של ישראל על כנו מכיוון שהם משוכנעים שבזכות המחאה הרפורמה לא תעבור, הוא אף הזהיר שאם למרות המחאה הממשלה תמשיך בשינויי הרפורמה, הם ייאלצו בכל זאת להוריד את דירוג האשראי.

חודשים אני שומעת מתומכי הרפורמה כמה המחאה פוגעת במדינה שלנו, וראו זה פלא, מתברר שבדיוק להפך. בזכות ההפגנות ובזכות המחאה דירוג האשראי של ישראל לא נפגע. ההפגנות מגנות לא רק על הדמוקרטיה, אלא גם על הכלכלה שלנו. תשאלו את ד"ר מיכאל שראל, מי שעומד בראש פורום קהלת לכלכלה. אפילו הוא התריע על הסכנות הכלכליות שעלולה לחולל הרפורמה, והבהיר שלא התייעצו איתו לפני כן.

חברים יקרים, אל דאגה, אנחנו נמשיך להפגין, גם בלי פרסומים יקרים בעיתונים ובלי טייקונים שדואגים להסעות מסובסדות מכל הארץ כמו ב"הפגנת החירות" שאתם מוזמנים לנחש מי מממן אותה. יש לנו מדינה להגן עליה ולמענה אנחנו מוכנים להשקיע זמן, מאמץ וגם כסף.

אם אתם רוצים לעזור לנו ולתרום למחאה, נשמח מאוד. אנחנו מבטיחים לעשות שימוש מועיל בכספכם.

==

פסית שיח היא מנהלת לשעבר של תיכון דמוקרטי, יהודי-פלורליסטי, כיום מלווה מנהלי בתי ספר, מורה למחשבת ישראל ומטפלת ב-Li.c.b.t. בוגרת האולפנה בכפר-פינס ומדרשת לינדנבאום.