87 שנה לאולימפיאדה של גרמניה הנאצית - סרוגים

87 שנה לאולימפיאדה של גרמניה הנאצית

אולימפיאדת ברלין ב-1936 שהתקיימה בגרמניה הנאצית שימשה ככלי תעמולה, יהודי א"י החרימו אותה אך אחרים נאלצו להשתתף. ג'סי אוונס אתלט שחור, זכה ב-4 מדליות זהב וניפץ את תורת הגזע

author-image
87 שנה לאולימפיאדה של גרמניה הנאצית
  האצן השחור ג'סי אוונס שזכה במדליית הזהב, מסביבו הגרמנים מצדיעים במוהל יד (צילום: Bundesarchiv, Bild)

הפוליטיקה והספורט מתנגשים פעמים רבות, אם זה כמו שכתבתי על אולימפיאדת ברצלונה, שהתרחשו סביבה אירועים פוליטיים משני עולם, או החרמות ההדדיות של האולימפיאדות במוסקבה ולוס אנג'לס.

אבל הייתה אולימפיאדה אחת, שההשפעה שלה הייתה הרבה מעבר. אולימפיאדת ברלין 1936, התקיימה בגרמניה הנאצית בזמן שמחנות הריכוז התחילו כבר להיבנות, זה לא הפריע לקיום התקין של האולימפיאדה, שהכשירה את היטלר בעיני העולם.

ב-1916 הייתה אמורה להתקיים אולימפיאדה בברלין אך בוטלה בגלל מלחמת העולם הראשונה, האולימפיאדה בברלין הייתה תיקון לאותו ביטול. האולימפיאדה התחילה ב-1 באוגוסט 1936, וההכנות לשואה כבר היו בעיצומם, חוקי נירנברג כבר עברו, ומחצית מהיהודים איבדו את עסקיהם, מחנה הריכוז הראשון נוסד כבר שלוש שנים קודם.

עוד באותו נושא

האולימפיאדה שהגיעה אחרי שהעולם השתנה

סערה בעולם היהודי וניסיון להקים אולימפיאדה מתחרה

לקראת האולימפיאדה השלטים נגד היהודים והשחורים הוסרו, אך הסמלים הנאציים מצלב הקרס עד למועל היד נכחו בכל פינה. הרוחות בקהילה היהודית סערו סביב שאלת ההשתתפות באולימפיאדה, רבים מיהודי העולם החרימו את האולימפיאדה, ביניהם יהודי ארץ ישראל, אך היו גם יהודים שהשתתפו באולימפיאדה, וראו בכך ניצחון על תורת הגזע.

בין המחרימים היו שיאני עולם, אלופים אולימפיים ומדליסטים לצד מאמנים בכירים. ממשלת ספרד החליטה על הקמת אולימפיאדה מתחרה כמחאה. האולימפיאדה שכונתה: "האולימפיאדה העממית", הייתה אמורה להיערך בברצלונה, ונרשמו אליה כ-6,000 ספורטאים מ-22 מדינות בעוד לאולימפיאדת ברלין נרשמו 3,963 ספורטאים בלבד. ימים ספורים לפני פתיחה "האולימפיאדה העממית", פרצה מלחמת האזרחים הספרדית והאירוע בוטל.

הלפיד האולימפי בברלין  (צילום: Hubicka~commonswiki מתוך ויקימדיה)

זאת הייתה האולימפיאדה הראשונה שתועדה ושודרה בטלוויזיה, במהלך האולימפיאדה הופק הסרט "אולימפיה", בידי שר התעמולה של גרמניה הנאצית והבימאית לני ריפנשטאהל שהפיקה סרטי תעמולה רבים לשלטון הנאצי. הסרט הופק באסתטיקה נאצית, והיה מלא בדימויים ואוצר מילים של השלטון. הסרט היה חלק ממה שהפך את האולימפיאדה לתעמולה נאצית מוצלחת. מירוץ הלפיד שהתקיים לראשונה בברלין, מתקיים עד היום.

שברה שיאים לאומים בגרמניה הנאצית וסולקה בגלל יהדותה

גרטל ברגמן הייתה אתלטית יהודייה ששברה ב-1921 את שיא גרמניה בקפיצה לרוחק, שנתיים מאוחר יותר ב-1933 היא סולקה מהקבוצה בשל יהדותה והיגרה לבריטניה, שם המשיכה לשפר את שיאיה ואף זכתה באליפות בריטניה.

לוח זיכרון לברגמן (צילום: OTFW, Berlin מתוך ויקימדיה)

לקראת האולימפיאדה ב-1936, רצו הנאצים לראות שהם סבלנים והזמינו את ברגמן לייצג את גרמניה באולימפיאדה. ברגמן לא הסכימה בהתחלה אך לאחר לחצים מבריטניה, ואיומים על חיי משפחתה מצד הנאצים התרצתה וחזרה לגרמניה. כחודש לפני האולימפיאדה השתתפה ברגמן במבחנים הגרמנים לכניסה למשחקים האולימפיים, היא השוותה את השיא הלאומי כשקפצה לגובה של-1.60 וסיימה במקום הראשון שהבטיח את מקומה באולימפיאדה.

שבועיים לאחר מכן קיבלה מכתב מהרשויות שהיא מסולקת מהנבחרת הלאומית, ושיאיה נמחקו, לטענת הנאצים היא לא התקבלה בגלל חוסר התאמה ספורטיבי. שנה לאחר האולימפיאדה זכתה ברגמן במדליית זהב באליפות ארצות הברית בקפיצה לגובה ובהטלת כדור ברזל, רק ב-23 בנובמבר 2009 שיאיה של ברגמן הוחזרו לספר השיאים של גרמניה.

שלוש יהודיות על הפודים בגרמניה הנאצית

מי שכן השתתפה באולימפיאדה היא הלנה מאייר, סייפת גרמניה בת לאבא יהודי, שזכתה בשבע אליפויות גרמניה בדגם הרומח כשהראשונה הייתה כשהיא בת 13 בלבד. היא זכתה במדליית זהב באולימפיאדת אמסטרדם 8 שנים קודם לכן, ובשתי מדליות מוזהבות באליפויות אירופה באותן שנים. היא סולקה מקבוצתה ב-1933 בגלל מוצאה היהודי ועזבה לארצות הברית, בגלל החוקים הגזענים שרבים מהם כבר חוקקו.

הלנה מאייר מצדיעה במועל יד (צילום: מתוך ויקימדיה)

כמו עם גרטל הנאצים הזמינו אותה לנבחרת ובלחץ האמריקאים היא הסכימה, היא השתתפה באולימפיאדה וזכתה במדליית הכסף, כששתי המדליסטיות האחרות – אילונה אלק מהונגריה המנצחת, ואלן פרייס עם הארד היו יהודיות. בטקס לבשה את המדים הרשמיים והצדיעה במועל יד, לטענתה עשתה זאת כדי להגן על משפחתה.

האתלט השחור ניצח את חברו הגרמני מול עיני היטלר

לא רק יהודים נרדפו על ידי הנאצים אלא גם שחורים, והיטלר רצה להשתמש באולימפיאדה כדי להוכיח את עליונות הגזע הארי. ג'סי אוונס היה אתלט אפרו-אמריקאי שהגיע עם נבחרת ארצות הברית. הוא זכה ב-4 מדליות מוזהבות באולימפיאדה, כשלושה מהם בריצה אך דווקא המדליה הזכורה ביותר הייתה בקפיצה לרוחק כשבחצי הגמר נפסל בשני הניסיונות הראשונים.

לקראת הניסון השלישי המליץ לאוונס המתחרה הראשי שלו, לוץ לונג הגרמני להתחיל את הקפיצה מנקודה אחרת. אוונס עשה כך, הצליח בקפיצה ועלה לגמר. בגמר ניצח אוונס את לונג וזכה במדליית הזהב, לפני טקס חלוקת המדליות התחבקו השניים. בטקס החלוקה עצמו הצדיע אוונס לדגל האמריקאי בעוד לונג מאחוריו מצדיע במועל יד.

לונג ואוונס (צילום: מתוך ויקימדיה)

אחרי שלונג נהרג במלחמת העולם השנייה אמר אוונס: "גם אם תתיכו את כל הגביעים והמדליות בהם זכיתי, הם לא יתקרבו לכדי הידידות בת 24 הקאראט ביני לבינו. היטלר בוודאי השתגע כשראה אותנו מתחבקים ככה. החלק העצוב בסיפור הוא שמאז לא ראיתי אותו יותר, הוא נהרג במלחמת העולם השנייה".

אחרי שביום המשחקים הראשון בירך היטלר את המשתתפים הגרמנים בלבד, הוא נדרש לברך את כולם או לברך אך אחד, הוא בחר באופציה השנייה ולא העניק מדליות במהלך המשחקים. למרות זכייתו של אוונס שנתנה מכה לתורת הגזע ולמרות ההחרמות הרבות האולימפיאדה בברלין חיזקה את היטלר בעיני העם הגרמני, ונתנה לעולם את האפשרות לדחוף את הראש לחול ולהתעלם מהשואה ההולכת וקרבה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
אז יתכן שבמכביה...
ששון | 01-08-2023 18:23
אז יתכן שבמכביה הבאה יתקבלו רק ספורטאים מהימין ! התחרות העיקרית תהיה בין ספורטאי הקומבינות לבין ספורטאי העבריינות