אחרי פינוי גוש קטיף, כנסת ישראל חוקקה חוק שמתנה פינויים נוספים במשאל עם שיאשר זאת באופן מפורש. בהחלט סביר ומתבקש שלפני שמפנים אנשים מביתם ולפני שמוציאים מתים מקבריהם, יוודאו קודם שיש רוב ברור בעם שמעוניין במהלך, ושחלילה אין מחטף או קואליציה שפועלת באופן שונה ממה שהבטיחה לפני הבחירות. מהלך כה דרמטי המטלטל חייהם של אנשים מחייב קודם לוודא שהבוחרים והציבור אכן תומכים בו באופן ברור וחד משמעי.

ובכן, שינוי שיטת המשטר בישראל זהו מהלך לא פחות גדול ומשמעותי. נכון שמבחינה רגשית הרבה יותר מטלטל לפנות אנשים מביתם ולהוציא מתים מקבריהם, לעומת ביטול עילת הסבירות ויתר פרטי הרפורמה שטרם עברו בחקיקה, אבל אם נסתכל לא רק דרך ההיבט הרגשי, אלא דרך פוטנציאל ההשפעה על חייהם של אזרחים רבים במדינת ישראל – אין ספק ששינוי משטר משפיע על כלל הישראלים, ולכן מחייב לוודא שהציבור אכן מעוניין בו מעבר לכל ספק.

לכאורה זהו אינטרס של הקואליציה לבצע משאל עם. כך היא תוכל להוכיח באופן חד משמעי שהציבור אכן מעוניין ברפורמה. זה אף יחליש מאוד את טיעוני המחאה "אנחנו הרוב, יצאנו לרחוב" ויתן גיבוי למחוללי הרפורמה להמשיך לחוקק בכל הכוח.

לא יהיה משאל עם, כי הממשלה תפסיד

לא, אל תגידו לי שבאחד בנובמבר, יום הבחירות, היה משאל עם. רבים מאלה שהצביעו לא היו מודעים לכך שרפורמה משפטית תהפוך להיות נושא מרכזי בסדר היום של הממשלה, ולא לכך התכוונו כשהצביעו בקלפי. רובנו אומנם הפכנו בחודשים האחרונים למומחים לעילת הסבירות, לועדה לבחירות שופטים ולפסקת ההתגברות, אבל לפני הבחירות אני באופן אישי ידעתי על הנושאים הללו מעט מאוד, ואני מניחה שאני לא היחידה.

למה צריך משאל עם אם יש בחירות? (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש 90)

הסיבה היחידה שהקואליציה נמנעת מלבצע משאל עם כזה, היא שהסקרים מעידים על כך שרוב הציבור מתנגד לרפורמה. שמחה רוטמן ויריב לוין לעולם לא יאפשרו לבצע משאל עם כי הם מודעים לכך שאפילו בין המצביעים שלהם יש מספר לא מבוטל של מתנגדים לחקיקה. כן, הם רצו רפורמה, גם אני רוצה, אבל לא כזו ולא ככה.

בשבוע שעבר כנסת ישראל קבעה בחוק שכל מה שחברי הממשלה יחליטו אי פעם הוא סביר. יש תו הכשר מראש לכל החלטה באשר היא. ב1950 החליט בן גוריון למנוע מאיש הימין ישראל אלדד להיות מורה בישראל, בטענה שדעותיו פסולות והוא עלול לחנך אליהן את ילדי ישראל. היה זה בג"צ שקבע שזוהי החלטה לא סבירה, שיש להגביל את השלטון ואסור למנוע מאדם להתפרנס ולהיות מורה בישראל, גם אם דעותיו אינן מוצאות חן בעיני השלטון.

רק מחאה עקבית תגן מפני החקיקה הדורסנית

הודות לבג"צ תלמידי ישראל זכו במורה מוערך לתנ"ך. מי יגן מחר מפני פיטורים לא ראויים? אם אתם חושבים שזו שאלה תיאורטית, כדאי שתשאלו את יו"ר הדואר, מישאל וקנין, או את עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה לתיאום המאבק בגזענות, בן העדה האתיופית.

וקנין פוטר על יד שר התקשורת קרעי וכהונתו של זנה לא הוארכה אף שהיה צפוי שתוארך, כאשר ההחלטה לפיטוריו היתה של השר במשרד המשפטים, דודי אמסלם. שני עובדי הציבור הבכירים זכו להערכה רבה והיו אמורים להמשיך לשרת עוד מספר שנים, אבל השרים שאחראים עליהם העדיפו כנראה למנות אנשים מקורבים להם. ביטול עילת הסבירות מסייע לבצע פיטורים מסוג זה ללא הפרעה של בית המשפט.

כל עוד אין משאל עם, המחאה צריכה להימשך. (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מכיוון שהקואליציה נמנעת ממשאל עם, כל שנשאר לעם הוא להביע את התנגדותו בכל דרך לא אלימה. רק מחאה עקבית ועיקשת תוכל אולי להגן מפני החקיקה הדורסנית הבאה ומפני הפיטורים הבאים. שלושים שבועות שאני יוצאת להפגין, ועוד לא מאוחר להצטרף אלי. אני עומדת בכל מוצאי שבת, בשעה 21:00 בצומת עין הנציב, אתם מוזמנים.