יש הטוענים שהרפורמה המשפטית מתה, אבל האמת שהיא במרחק שעות בודדות מחקיקה. ראש הממשלה ושר המשפטים חוזרים ואומרים שבכוונתם להמשיך עם הרפורמה. אם יצליחו – בהסכמה, ואם לא – בלעדיה.

בינתיים ההפגנות נגד המהפכה המשפטית נמשכות כבר עשרים ושניים שבועות, ונראה שכל עוד אין הכרזה רשמית שהחקיקה המסוכנת יורדת מסדר היום הציבורי, המחאה כאן כדי להישאר. אין במדינת ישראל תקדים למחאה ארוכה ונחושה כל כך. גם אני באופן אישי סופרת עשרים ושניים שבועות שבהם בכל מוצ"ש, מיד לאחר ההבדלה, אני והאיש שלי לוקחים דגלי ישראל ויוצאים להפגין. גם כשחגגנו יום נישואים וגם כשהוזמנו לשבע ברכות של חברים, המחאה קודמת לכל. לא פספסנו אפילו מוצ"ש אחד.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: מתוך חשבון הטלגרם של עמית סגל)

מי שחושב שהמחאה נחלשה, תתפלאו לשמוע שבצומת עין הנצי"ב, מקום ההפגנה שלנו, בשבועות האחרונים מספר המפגינים דווקא הולך וגדל. יש מי שטוענים כנגדנו שהתאהבנו במחאה. אך האמת היא שהתאהבנו במדינה שלנו. זה לא שלא אהבנו אותה תמיד, אבל בהפגנה מרגישים זאת ביתר שאת. מתקבצים ומגיעים מימין ומשמאל, דתיים וחילוניים, שרים יחד שירי ארץ ישראל ומדברים על כמה המדינה חשובה לנו ואיך נצליח לשמור אותה יהודית ודמוקרטית.

בימים האחרונים יש התחממות, ואני לא מתכוונת רק למזג האוויר. בליל שבת האחרון הייתה הפגנה בקיסריה במהלכה שוטרי יס"מ תקפו מפגינים שנזקקו לטיפול רפואי, חבר הכנסת שמחה רוטמן תועד בניו יורק כשהוא חוטף מגפון ממפגינה, רגע לאחר שהיא אמרה, שומו שמיים, ש"בסוף כולנו יהודים". לאחר מכן אחד משומריו הטיח לרצפה מפגין אחר.

זה ודאי לא נעים לחברי הקואליציה שמפגינים נגדם בכל מקום, שאפילו כשהם נודדים לחו"ל אינם זוכים לקצת שקט, שכן המפגינים רודפים אותם גם שם. אבל הפגנה היא זכות בסיסית בכל משטר דמוקרטי. לא תמיד היא מנומסת ונעימה. אם היא עוברת על החוק, לשם כך יש משטרה. בכל מקרה אין זה תפקידו של חבר כנסת למנוע ממפגינה לקרוא קריאות כלפיו, גם אם הן לא נעימות לו.

מכתב האיום ששלחה אילנה חניה לנפתלי בנט

שמעתי את חבר הכנסת רוטמן מתלונן על כך שמנעו ממנו לדבר באוניברסיטת תל אביב. הוא כנראה שכח שבממשלה הקודמת לא הסתפקו בקריאות כאלה ואחרות או במדבקות על רכבים. מפגינה שלחה קליע לנפתלי בנט עם פתק עליו כתוב: "זה הכדור שיפגע וינטר את גילת שלך הנוכלת" כדור אחר הגיע עם פתק נוסף: "זה הכדור שיפגע בבטן הרכה שלך נפתלי בנט ויפגע הישר ביוני בנט אם לא תתפטר".

בניגוד לממשלה הקודמת, המחאה מתמקדת רק בח"כים ובשרים

אני לא זוכרת אז ששמעתי את שמחה רוטמן מגנה את איומי האלימות הללו. אני גם לא זוכרת גינויים כשעמדו מתחת לביתו של אביו הקשיש של אביר קארה וצעקו כנגדו ביום ובלילה: "יש לך בן בוגד, משת"פ של מחבלים".  אולי מישהו שכח שמי שמכהן היום כשר האוצר, בצלאל סמוטריץ אמר על חברי ימינה: "אני טוען שמי ששותף לממשלה הזאת לא צריך להכניס אותו לבית כנסת. זה הדבר הכי לגיטימי בעולם"

בניגוד לדרך בה פעלו מתנגדי הממשלה הקודמת, בחצי השנה האחרונה המפגינים לא יצאו כנגד בני המשפחה של אנשי הקואליציה. המחאה מתמקדת בחברי הכנסת ובשרים ורק בהם. אפשר להתווכח אם לנסות לחסום את דרכו של מאן דהוא, כפי שעשו לשמחה רוטמן באוניברסיטת תל אביב זוהי הפגנה לגיטימית או לא, אבל ודאי שאין כאן אלימות, ושאין הדברים מתקרבים אפילו לאופן בו נהגו מתנגדי הממשלה הקודמת.

אם כשאני ספגתי אלימות קשה בהפגנה: ירקו עלי, ריססו אותי בגז פלפל, בעטו בי, זרקו עלי אבנים וביצים ותקפו את הרכב שלי, המשכתי תוך כדי התקיפות האלימות לקרוא לתוקפים "אחים שלי" והזכרתי להם (ולעצמי) שאנחנו עם אחד, אז גם שמחה רוטמן יכול להתמודד עם קריאות לא נעימות במגפון.

==

פסית שיח היא מנהלת לשעבר של תיכון דמוקרטי, יהודי-פלורליסטי, כיום מלווה מנהלי בתי ספר, מורה למחשבת ישראל ומטפלת ב-Li.c.b.t. בוגרת האולפנה בכפר-פינס ומדרשת לינדנבאום.