הרב אבינר: החטופים – מי אשם?

עקב הכאב הגדול על שלושת הנערים התמימים שנחטפו, מתעוררת באומה גם תשוקה להבין למה זה קרה לנו. הרצון לדעת הוא דבר ישר וטוב, אבל יחד עם זה צריך קצת ענווה וקצת שכל כדי להכיר שאיננו יודעים הכל.

אלו אומרים שזה בגלל גיוס תלמידי ישיבה, ואלו אומרים שזה בגלל חקיקה האנטי-דתית, אבל עדיף לומר: איננו יודעים.

יש גם להיזהר, כי האשמה מסוג זה יתכן שיהיה בה משום איסור הונאת דברים: "אם היו יסורין באין עליו, אם היו חלאים באין עליו, או שהיה מקבר את בניו, אל יאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב (ד ו): 'הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך זכר נא מי הוא נקי אבד'" (בבא מציעא נח ב). ויש להוסיף שיש ראשונים על הסוגיא שכתבו שהבעיה היא לא רק הצער לזולת אלא גם היוהרה לדעת את דרכי ד'.

זה נכון שעל כל צרה שבאה עלינו, יש להתעורר בתשובה, כדברי הרמב"ם בהתחלת הלכות תענית. אבל במה הדברים אמורים? שכל אחד יתעורר תשובה בעבירות שלו או כל ציבור יתעורר בתשובה בעבירות שלו, ולא שכל אחד יתחיל לחטט בעוונות של הזולת ולהאשים אותו. כידוע נוסח הווידוי הוא: אשמנו בגדנו גזלנו ולא אשמת בגדת גזלת או הוא אשם הוא בגד הוא גזל.

אמנם כאשר יש לנו צרות רבונו של עולם מדבר אלינו, אבל כדי להבין מה הוא מדבר אלינו יש צורך בנבואה או לפחות ברוח הקודש בדרגת האר"י ז"ל.

זה מזכיר את ההאשמות ההדדיות עקב השואה הנוראה: אלו אומרים שזה בגלל הציונות ואלו אומרים שזה בגלל שלא היתה ציונות ואלו אומרים שזה בגלל ההשכלה, וכל קבוצה מכניסה שם את השקפתה – במקום לומר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי" (ישעיה נה ח).

יחד עם זה אין לנו להיות תמימים ולחשוב שהערבים כבר הגיעו לדרגת תמלא הארץ דעת את ד'. הם עדיין רוצחים חלאת אדם. בל נשכח שיש מולנו שלוש מאות וחמישים מיליון אויבים הנתמכים על ידי מיליארד מוסלמים ועוד מיליארד נוצרים ועוד כמה מיליונים בתוך ארצנו. במצב כזה אי אפשר לצערנו שיהיה ביטחון סטרילי מאה אחוז. אדרבה עלינו להודות יומם וליל להקב"ה על השקט והשלווה לו אנו זוכים כאן בארצנו, וכן לשולחיו הנאמנים הצבא, המשטרה, משמר הגבול, המוסד, השב"כ ושאר כוחות הביטחון. נזכור מספרים של WHO – World Health Organization, ארגון הבריאות העולמי, שבארץ נרצחים כל שנה 8 מתוך 100,000 אזרחים, בצרפת – 15, בארה"ב – 25. אם כן, כל הכבוד לצה"ל, כל הכבוד למשטרה, כל הכבוד לכל כוחות הביטחון, שלוחים הנאמנים של רבונו של עולם שומר ישראל.

ומכאן לעוד שאלה רוחנית: האם בעלי רוח הקודש יכולים לגלות לנו איפה החטופים? אם כן בינתיים לא גילו לנו… אמנם רב אחד השתמש בגורל הגר"א, אבל כידוע גורל הגר"א אינו קסם ומסופר בס' הגאון החסיד מוילנא לרב בצלאל לנדוי וכו ס' הגאון לרב דב אליאך שלא כל רב יכול לקבל תשובה מגורל הגר"א. גם בימינו אנו כאשר ניגש יהודי להגר"ח קניבסקי והציע גורל הגר"א, השיב: "בשביל זה צריך רוח הקודש, לך לראש הישיבה". וכשפנה להגראי"ל שטיינמן, הוא השיב: "וכי לי יש רוח הקודש"?! והוסיף: "וכי למה יש עגונות, הרי יעשו גורל הגר"א…".

בסיכום נרבה בתפילה, נרבה תשובה כלומר כל אחד בעצמו ולא בהתקפה אל הזולת, נרבה צדקה וחסד, נרבה עוז וגבורה, בצבא ובמשטרה, וכמו שאמר רבונו של עולם ליהושע בן נון שלוש פעמים: חזק ואמץ, חזק ואמץ, חזק ואמץ (יהושע א).