נפל דבר בישראל! אדם הודה ברצח, אף שלא עינו אותו, ויצא זכאי בבית המשפט, מחמת הספק. הכרעה זו תואמת את הכלל שהנחילה לנו, עוד לפני אלפי שנים, תורת ישראל, ולפיו "אין אדם משים עצמו רשע".
על פי כלל זה אין לענוש אדם שהודה במעשה רע, איום ונורא ככל שיהיה. כבר בתקופתם הבינו חכמי ישראל כי תכונות הנפש עלולות להוביל להודאה במעשים רעים, ללא כל קשר מציאותי למעשה. וכן כדי למנוע עינויים מייסרים, שאינם מקדמים, בלשון המעטה, את בירור האמת, נקבע הכלל שלא תתקבל הודאה כזו.
עוד קבעו חכמי ישראל כי אין לקבל עדות מאדם, שהוענקה לו טובת הנאה כגון תשלום כספי, או טובה אחרת, תמורת עדותו.
אי אפשר להעניש פושע בלי הוכחות מוצקות כברזל
ואם תשאלו שאם נטפל בפלילים על ידי תורת ישראל לא ייענש אדם מעולם כי התורה גורסת על פי שנים עדים יקום דבר, וכל פושע מתחיל יודע כי הכלל הראשון להצלחת הפשע הוא, הסתרתו מעין רואה. ומי הוא הרוצח או האנס שיזמין עדים כשרים לעדות, טרם ביצוע הפשע?
חכמי ישראל היו ערים ומודעים לקשיים ההלכתיים בתחום הפלילי, ויצרו פתרונות, לענישת פושעים. נתנו הם כוח ביד כל בית דין, שיעניש את העבריינים גם שלא לפי דין תורה. כפי המובא בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ב): "כל בית דין, אפילו אינם סמוכים בארץ ישראל, אם רואים שהעם פרוצים בעבירות ושהוא צורך שעה, היו דנין בין מיתה בין ממון, בין כל דיני עונש, ואפילו אין בדבר עדות גמורה. ואם הוא אַלָּם, חובטים אותו… וכל מעשיהם יהיו לשם שמים".
אלא שלמרות שהעניקו חכמי ישראל גושפנקא רשמית לדיינים, לנקוט בכל צעדי הענישה הנדרשים לפושעים ועבריינים פליליים. בכל זאת, יש צורך גם בדיני התורה, כי ממנה נובעים עקרונות הדיון הפלילי התקין.
התורה קובעת "על פי שני עדים… יקום דבר". משמעותה של קביעה זו היא עקרון בסיסי ולפיו, אין להעניש פושע, בהעדר הוכחות הדוקות ומוצקות כברזל.
עוד קבעה התורה "אין אדם משים עצמו רשע", ומשמעותה העקרון המהותי, שלא להסתמך על הודאת נאשם בפלילים.
עוד למדנו, כי המעיד למטרות רווח, כגון שמבקש להציל את נפשו, או ליטול שכר, אין עדותו עדות.
יש לציין, שאכן אפשר לקבל עד מדינה, ובלבד שיציג עמו ראיות חותכות בכל הקשור לשותפיו לפשע, והראיות תהיינה חזקות כל כך, ויסירו כל ספק סביר, עד שתתייתר עדותו. וכן אם הודה אדם במעשה רצח, וסייע למצוא ראיות שיקשרו בינו לרצח, עד שברור, גם בהעדר הודאה, כי הוא הרוצח, יש להענישו בחומרה, כראוי לרוצח.
רוב ההרכב שזיכה את רומן זדורוב מאשמה פעל באופן זה, משום שמלבד הודאתו המפורשת, לא נמצאה עוד הוכחה חותכת ומוצקה, כי הוא אכן הרוצח של תאיר ראדה ז"ל.
מאחר וכתב ההרשעה של בן אוליאל, לולי הודאתו, נעדר כל הוכחה מוצקת והדוקה, ולאחר שבית המשפט כבר אימץ בפסיקתו את ערכי התורה הנצחיים, וזיכה את זדורוב מחמת הספק, הגיע הזמן לביצוע פעולות אקטיביות, שיניעו מהר ככל האפשר, משפט חוזר לעמירם בן אוליאל, בו ידונו את הודאתו, על פי ערכי התורה, וסבורני, שכמעט וודאי הדבר, שיצא זכאי.
צדק צדק תרדוף.
==
הרב שאול דוד בוצ'קו הוא ראש ישיבת היכל אליהו בכוכב יעקב.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
