בסוף השבוע האחרון, רותם סלע וגל מלכה זכו שתיהן בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר בפסטיבל סיריס מאניה הצרפתי. השתיים זכו על תפקידיהן בסדרת הדרמה "גוף שלישי" שהוצגה בפסטיבל הטלוויזיה הצרפתי היוקרתי.

לאחר הזכייה, רותם סלע שיתפה את תחושותיה ועל הדרך שעברה עוד לפני שלוהקה לסדרה. "כששמעתי שמתחילים בקשת לעבוד על "גוף שלישי" התקשרתי לקרני זיו מנהלת הדרמות וביקשתי ממנה שתשקול אותי לתפקיד של אלי", אמרה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(באדיבות קשת 12)

"אמרתי לה שקראתי את התסריט ואני מרגישה שאדע מה לעשות עם התפקיד. וקרני, שאני כל כך אוהבת ומעריכה אמרה מיד – את תצטרכי להילחם עליו רותם, כמו כולן".

סלע סיפרה על הפגישה הראשונה עם הבמאי שי קפון. "הוא ניסה בעדינות האופיינית לו להסביר לי שהוא נפגש איתי מתוך נימוס אבל שהוא לא מצליח לראות איך אהיה אלי. אתן כל כך שונות הוא אמר לי- את כל כך בטוחה בעצמך ואלי כל כך שברירית. לא אותך דמיינתי לתפקיד".

"ואני, ששמעתי כבר כל כך הרבה פעמים כמה אני לא, כי הפרסום וכי הזוהר וכי אלף סיבות, ידעתי שזה לא יהיה פשוט אבל אני לא אוותר. תן לי לעשות אודישן, תן לי להראות לך והוא הסכים.עשיתי אודישן ועוד אודישן ועוד אחד… עד שהוא ראה את אלי והשתכנע".

תמיד אומרים לי- זה נראה שהכל בא לך בקלות אבל האמת היא שונה. הרבה פעמים דברים שנראים כיתרון הם בעצם חיסרון והדרך היא מורכבת. חזרתי מהפסטיבל ביום רביעי בלילה אחרי שהצגנו שם את הסדרה ובחמישי קיבלתי טלפון- את צריכה לחזור".

רותם סלע, יהודה לוי וליאור רז בפסטיבל סיריס מאניה

"הייתי אחרי יום צילום ארוך, אחרי שלא ראיתי את הילדים שלי כבר יותר מדי זמן כמו שצריך והדבר הראשון שעשיתי היה לבכות ולא משמחה. הייתי מותשת", היא מספרת.

לרותם סלע כבר לא היו כוחות, אבל ההכרה החשובה הזו הייתה תזכורת למסע המפרך שעברה ולכל אתם אנשים שלא האמינו לאורך הדרך שהיא המתאימה ביותר לתפקיד.

"אבל אז הגיע הרגע הזה שם על הבמה בצרפת – שקראו בשם שלי, ולשנייה אחת בין כל העייפות והגעגועים נזכרתי בשי הבמאי שאמר לי שאני לא מתאימה ובקרני שאמרה לי שאצטרך להילחם על התפקיד עם כל כך הרבה שחקניות מוכשרות אחרות,

ובכל השעות הארוכות שלמדתי טקסטים והלכתי לשיעורי משחק וניתחתי את אלי וחשבתי על כל ניואנס של האישה הזו ובלילות ניסיתי להבין מי היא ואיך היא מרגישה, ולקחתי נשימה ארוכה והחלטתי ליהנות מהרגע הזה. אבל באמת;

ליהנות מההכרה, ליהנות מזה ששופטים שאין להם מושג מי אני חשבו שכנראה עשיתי משהו טוב והחליטו להעניק לי את פרס השחקנית הטובה ביותר.

נכון, בסוף היום זה רק פרס, אבל בשבילי זה היה עוד איתות לזה שהעבודה הקשה והדרך הארוכה משתלמות. וגם להזכיר לעצמי ואולי גם לכם ש"לא" זו אף פעם לא תשובה מתקבלת".