הדיבר השלישי בעשרת הדברות, אותן נקרא השבת, הוא "לא תישא את שם ה' אלוקיך לשווא".

מעבר להבנה הפשוטה של אמירת שמותיו של אלוקים שלא לצורך – יש כאן עמדה נפשית: לא "לבזבז" את האנרגיה הרוחנית שלנו באופן לא מדויק.

אנשים היסטריים מתבטאים בביטויים מוגזמים כ"אלוהים אדירים" ביחס לכל תקלה, קטנה ככל שתהיה. זוהי דרמטיזציה של החיים; כביכול בכל דבר יש משמעות אדירה ("אלוהים") הרבה יותר ממה שיש בו באמת.

היישום של הדיבר השלישי כיום הוא להתייחס באופן מדויק למאורעות החיים. אני מציע לאמץ מילון מושגים חדש.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

פעילות החילוץ בטורקיה (צילום: חיים גולדברג)

גשם בארץ ישראל אינו "סערה" ו"סופת ברברה" אלא מזג אוויר חורפי; ברוך ה'. פיגועי טרור אינם "סוף המדינה" אלא אירועים כואבים שמאתגרים אותנו לצמוח עוד יותר; ה' יעזור. פקקים בכביש אינם "שואה" אלא התעכבות מעט יותר זמן מהמתוכנן בנסיעה שלנו; שתוליכנו לשלום.

חבורה צעקנית איננה בגדר "מלחמת אזרחים" אלא מיעוט שצריך (לא) להתייחס אליו בהתאם; כמוץ אשר תדפנו רוח. תקשורת שמאלנית איננה "קובעת את סדר היום במדינה" אלא קבוצה קטנה ומרירה שחיה בבועה שלה; כליל יחלופו.

רעידת אדמה בטורקיה איננה "סימן מהשמים" ל"גוג ומגוג" אלא אסון טבע שהקב"ה יעניק לנו תבונה להיערך אליו כראוי ולצמצם נזקים; עושה מעשה בראשית. אל תישאו את שם ה' אלוקינו לשווא, ותראו שהחיים הרבה יותר יפים.