הרב נחום ראם זצ"ל שהיה דיין ביוהנסבורג בדרום אפריקה. נטמן בשבוע שעבר בעפר של ארצנו הקדושה בהר הזיתים. לא רבים יודעים איזה אבדה עם ישראל איבד, לכן חשוב דווקא לפרסם זאת בקרב אלו אשר שמעו את שמו והכירו אותו.

בדור בו כל רב מקבל באופן אוטומטי את התואר "גאון" ואם יש בו אכן תורה גדולה או משרה תורנית אז הוא כבר נקרא " הגאון הגדול" הרב ראם זצ"ל היה גאון אמיתי, בחור צעיר שהגיע ארצה ל'כרם דיבנה' ולא ידע צורתא דשמעתא. בקושי רב הוא קרא עברית, הוא התאמץ, למד, חזר שינן והעמיק. עבר אחרי כן לישיבת מרכז הרב הוסמך לדיינות כיהן כרב ואב"ד בדרום אפריקה עד כדי כך שהוא העפיל לפסגות שמעטים מאוד מגיעים אליהם בידיעת התורה. כל שאלה זכתה למענה מדויק עם מקור בגמרא, בראשונים, בפוסקים והכל בבהירות ועמקות.

אבל יחד עם גאונות אמיתית זו, הרב ראם זצ"ל היה גאון במידות, לא הייתה בו את העצבנות שמלווה לפעמים תלמידי חכמים, הוא אמר על עצמו שלמרות שהוא כהן והגמרא אומרת שכהנים יש בהם את מידת הכעס וגם ג'ינג'י  ומותר לו לכעוס הוא לא כועס. אבל לא רק מידת הסבלנות, הייתה בו ענווה פשוטה, קבלת כל אחד בסבר פנים יפות, הייתה לו היכולת ללמוד עם התלמיד הכי מתחיל ולגדל אותו, ולדון בסוגיות עמוקות עם תלמידי חכמים מופלגים.

בני עקיבא בדרום אפריקה זכתה לגדל תלמיד חכם עצום

אנחנו בישיבת תורה בציון זכינו שהרב נחום ראם זצ"ל ילמד אצלנו והתלמידים אהבו אותו אהבת נפש.

יום אחד תלמיד שלקח אותו ברכבו העז לשאול אותו, הרב איך זה יכול להיות שיש לרב כזה ידע תורני עצום, בקיאות אדירה בש"ס ופוסקים. ויחד עם זה אנושיות שמחת חיים וקשר לכל אדם . זה שילוב שכרגיל איננו בנמצא. הרב ראם חשב חייך וענה זה בזכות  היותי מדריך בבני עקיבא.

ואני חושב לעצמי בני עקיבא בדרום אפריקה זכתה לגדל תלמיד חכם עצום. היא נתנה לו את הדרך ארץ שנשארה טבועה בנפשו. ונתנה לו גם את אהבת הארץ שהובילה אותו לגדול ולהיות ענק בתורה.

מי ייתן לנו תמורתו.