ביום שישי החלטנו לארגן משלחת מטעם המערך לשירותים רוחניים בתפוצות למולדובה לסייע לפליטים מאוקראינה הצובאים על גבולות מולדובה, במוצ"ש כבר נמצאו חברי המשלחת. ביום ראשון הוקדש להתארגנות וביום שני בערב נקבעה הטיסה. רגע לפני ההמראה החלטנו לעבור בביתו של הרב חיים דרוקמן זצ"ל לקבל את ברכת הדרך ומתוך כך לצאת לשליחות.

ברגשות מעורבים יצאנו לשליחות. השמועות היו כי רבים מהעולים אינם יהודים, רבים אינם זכאי חוק השבות ואולי תצא שגגה תחת ידינו. כשפרסנו את הדילמה בפני הרב, הוא ענה נחרצות על פיקוח נפש של ספק יהודי לא מתלבטים. עכשיו זה פיקוח נפש , ואם יש צורך אפשר לחלל עליו את השבת. מילותיו של הרב דרוקמן הדהדו במוחנו כאשר עשינו את דרכנו בבוקרה של שבת זכור אל הגבול שם חיכו לנו פליטים חולים, זקנים ונכים שבקש להיכנס למולדובה שהיו במנוסה מהמלחמה שהתרגשה עליהם.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב שמואל אליהו: הרב דרוקמן היה המחנך הגדול

אתם תוותרו על הזכות להיות ראש חץ בגאולה?

בפגישה אחרת כמזכ"ל בני עקיבא העולמית שוב, טרם יציאתי לניגריה ואתיופיה בקשתי להתייעץ עם הרב. תופעת החדשה של גויים מתייהדים המבקשים לחיות חיים יהודים מלאים תוך היאחזות בשורשים יהודיים נעלמים מלפני 2000 ו- 3000 שנה. עמדתי נבוך מול הרב דרוקמן ושאלתי האם תפקידה של תנועת הנוער בני עקיבא העולמית להיות ראש חץ בעבודה עם אלו המבקשים להתייהד? אולי נותיר את המלאכה לאחרים. ושוב הרב לא הסס הוא הסתובב אל ארון הספרים שלף את התנ"ך וקראה בהתרגשות את פסוקי נבואת הנביא זכריה: "כֹּֽה־אָמַר֮ יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֒ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה אֲשֶׁ֤ר יַחֲזִ֙יקוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה אֲנָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל לְשֹׁנ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְֽהֶחֱזִ֡יקוּ בִּכְנַף֩ אִ֨ישׁ יְהוּדִ֜י לֵאמֹ֗ר נֵֽלְכָה֙ עִמָּכֶ֔ם כִּ֥י שָׁמַ֖עְנוּ אֱלֹהִ֥ים עִמָּכֶֽם" הוא סגר את התנ"ך ואמר לנו: אתם תוותרו על הזכות להיות ראש חץ בתהליכי הגאולה?!

נסיעה נוספת יחד עם הרב נעם פרל להתייעצות עם הרב דרוקמן היתה כרוכה בסוגיה הרגישה של עירוב חניכים שהם ילדים של אבא יהודי ואמא שאינה יהודייה בפעילות של התנועה בעולם ומוגדרים על פי הרב כ"זרע ישראל". עם מעבר אלפי יהודים מחבר המדינות לשעבר לגרמניה מצאנו את עצמנו פועלים בקרב אוכלוסיות מעורבות יהודים וכאלו שאינם יהודים על פי ההלכה.

הרב כדרכו, באומץ, בראייה המזהה תהליכים ממעוף הציפור ,האזין לאתגרי הזמן, והשיב -יש לנו חובה עצומה לקרב את הרחוקים ,אלו שברבות הימים כתוצאה מלחץ הגויים התרחקו מהיהדות – חובה עלינו להשיבם, עלינו להשקיע מאמץ עודף מול אלו שהתרחקו בטרם יאבד הקשר, עלינו לחברם שוב לעם ישראל. לא מוותרים על זרע ישראל פסק הרב נחרצות.

הרב לא יכול היה לשאת את הזיוף

הרב תמיד התעקש להזמין את נציגי הוועידה העולמית של התנועה מכל העולם שהיו מגיעים אחת ל-4 שנים והיו פוקדים את ביתו ,שומעים בשקיקה את תורתו. כשהרב מעודד אותם להמשיך להעמיס על כתפיהם את האחראיות לדור הבא של יהודי התפוצות.

עד כמה שהרב היה מכיל את אלו שהתרחקו ברבות השנים וקרא לקרבם בסבלנות תוך תשלום מחירים לא פשוטים. מול יהודי התפוצות שיכלו לעלות לארץ ולא עשו זאת גילה הרב גישה פחות סבלנית. הרב לא יכול היה לשאת את הזיוף. אני זוכר את דרישתו הבלתי מתפשרת לעליה לארץ. בגרון ניחר הוא זעק מעל כל במה "איך הם יכולים להתפלפל בדבקות "ותחזינה ענינו בשובך לציון ברחמים" ומתמהמהים מלשוב הביתה??" הדרישה הנוקבת עוררה לא פעם אי נחת גדולה בקרב מנהיגי ציבור חשובים בעולם שראו בו מבקר חסר פשרות "שלא קורה את המציאות".

כך היה הרב – איש אמת שלא חושש מלהרחיב את הגבולות כשנדרש כנגד גישות מחמירות ובלתי מתפשרות ומאותה האמת היה מציב דרישות בלתי מתפשרות, כאשר זיהה זיוף ובלבול ערכי.

כשנכנסתי לתפקידי כמזכ"ל בני עקיבא ערכנו שיפוץ באולם הכניסה למשרדים ותהינו לעצמנו איזה מסר נבקש להעביר לאלו המבקרים במשרד: עולים חדשים, חניכי הכשרות, מועמדים ליציאה לשליחות- על מה הם יביטו לפני שייכנסו למשרדים. נזכרתי בפרשנותו המופלאה של הרב דרוקמן לפסוק "בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים" – הרב ביקש לחלוק את הפרשנות המתבקשת שיום הגאולה הוא יום התגשמות חלום בן 2000 שנה.

לא כך ראה הרב דרוקמן את הדברים הוא קרא את הפסוק כהערת אזהרה , כשעון מעורר רב עוצמה. הפסוק ,על פי הרב דרוקמן, ביקש לזעוק- עורו ישנים! התעוררו מחלומותיכם! הקב"ה בדורכם מחולל את תהליך הגאולה, קומו מתרדמתכם ותשאלו את עצמכם מיד יום – איך אתם הופכים להיות שותפים של הקב"ה בתהליך הגאולה. את המסר הזה בקשנו לשים נגד ענינו יום יום בכניסתנו למשרד ולחלוק אותו עם אלו שעברו באולם ההמתנה למשרדי בני עקיבא העולמית.

==

רועי אביקסיס הוא ראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות. נציג המזרחי בהסתדרות הציונית, מזכ"ל בני עקיבא העולמית לשעבר.