אתמול (ד') פורסם כי במפלגות החרדיות הגיעו להסכמות עם הליכוד כי במקום פסקת התגברות יחוקקו את ״חוק יסוד: לימוד התורה״. גורמים במפלגות החרדיות מסרו לסרוגים כי הניסוח שצפוי להיות כתוב בהסכמים הקואליציוניים יהיה בסגנון החוקים שניסו להעביר בפעמים הקודמות.
גורמים ביהדות התורה אמרו לסרוגים כי ניסוח החוק יהיה על בסיס הצעת חוק של ח״כ יואב בן צור מש״ס עוד משנת 2018. זאת בזמן שבהסכמים הקואליציוניים יהיה כתוב ניסוח כללי כמו ״יחקק חוק יסוד על פיו לימוד תורה הוא ערך עליון במדינת ישראל״. על פי גורמים אחרים ביהדות התורה עוד ידונו בנוסח הסופי של החוק ולא הולכים להעתיק אותו ״מילה במילה״.
בשנת 2018 פעלו חברי הכנסת החרדים לקידום הצעת 'חוק יסוד: לימוד תורה' על פיה מי שלומד תורה יושווה למי שמשרת בצבא, וכתוצאה מכך יקבל פטור מגיוס לצה"ל. כאשר, את ההצעה ההיא יזם ח״כ יואב בן צור ממפלגת ש״ס. כאשר בשנת 2021 הוגשה הצעת חוק זהה ע״י חברי הכנסת: משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס ואליהו ברוכי.
על פי הצעת החוק של בן צור: ״לימוד התורה יוגדר כערך יסוד במורשת העם היהודי״ וכי מדינת ישראל ״רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי״.
בהסבר להצעת החוק נכתב כי ״מעבר לעובדה שערכים אלה היו ראויים לעיגון בכל מקרה, הבהרה זו נועדה גם לתת מענה לסוגיה שאותה ביקש בית המשפט העליון מהכנסת להסדיר״ ובכך רומזים לנושא חוק הגיוס, שגם בימים אלו בית המשפט העליון מחכה להסדרתו על ידי הכנסת.
מתוך הצעת ״חוטק יסוד: לימוד תורה״ בשנת 2018
כלומר, הצעת החוק מעמידה את ערך לימוד התורה מול ערך השירות הצבאי, בכך היא מאפשרת לבג״צ שלא לפסול את חוק הגיוס משום שערך לימוד התורה, יעמוד מול חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. כאשר גורמים במפלגות החרדיות מקווים שבג״צ יאפשר להם להעביר את שני החוקים
ד״ר אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי, מעריך כי ״חוק יסוד: לימוד תורה״ ו״חוק הגיוס״, אם יחוקק אחריו, יעברו ללא התערבות של בג״צ. הוא מסביר כי ״מאוד קשה עד כמעט בלתי אפשרי לפסול חוק יסוד. צריך שיהיה מדובר בחוק יסוד ששולל את יסודותיה היהודיים והדמוקרטיים של המדינה. חוק יסוד כזה לא שולל את היסוד היהודי במדינה, וגם אם פוגע אולי ביסוד דמוקרטי כלשהו, קשה לומר שהוא ״שולל״ אותו״.
״במובן מסוים אני דווקא חושב שהחוק הזה מעגן את המציאות הנוכחית שנוצרה בשטח״ מסביר ד״ר שנער. ״בסופו של דבר, למרות בג״צ, חרדים לא משרתים בצבא. כלומר אנחנו כבר חיים במציאות הזו, וחוק היסוד הזה יעניק למציאות הזו עיגון חוקתי רשמי, שבעתיד ייצר מציאות שיהיה אולי יותר קשה לשנות״.
בכל מה שנוגע לסוגיית הגיוס, עבור החרדים מסביר ד״ר שנער כי ״חוק יסוד שכזה יכול באמת לייתר את הצורך בפסקת התגברות״ ומסביר כי ״חוק יסוד שכזה יכול גם לבסס חובה לממן לומדי תורה וכן יכול אולי להשפיע על תכנים במערכת החינוך״.
למעשה, חוק שכזה מאפשר ליהדות התורה לעגן בחוק יסוד שלאורך כל המשא ומתן הדגישה את ההתעקשות הגדירו כ״נושאים אידיאולוגיים״ בתוכם – חינוך, גיוס, ומימון לבני ישיבות. כלומר הוא יאפשר להבטיח כערך את תקצוב החינוך החרדי ללא התנייה בלימודי ליב״ה, פטור מלא מגיוס לצה״ל לבני ישיבות וכן מימון לבני ישיבות.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
