למה הניצחון הזה כל כך גדול, כל כך מתוק?

לא רק כי כל הצרות שבנט עשה ליהדות יתנדפו, אלא כי הניצחון הזה הוא צעד ראשון בדרך למערכה החשובה ביותר בדורנו – השבת עם ישראל לאביהם שבשמיים.

טבעו של אדם שהוא לא אוהב להיות חריג. כאשר המרחב הציבורי בישראל חילוני, דתיים רבים שיוצאים מהחממה, מאמצים את תרבות הרוב וזונחים את התורה והמצוות. אבל כאשר כל מפלגות השלטון הן מפלגות מסורתיות, מאמינות, כל השיח במדינה יכול להשתנות.

איננו רוצים לכפות על אף חילוני שום דבר, אנו רק רוצים לשמור על ילדינו שיישארו שומרי תורה ומצוות, נאמנים ליהדות. אנו רוצים שעם ישראל ישוב בתשובה, לאחר שהגלות הארוכה ניתקה אותו משורשיו, והצעד הראשון הוא האמירה הצלולה שהשלטון בישראל נמצא בידיים של מפלגות עם זיקה למסורת.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

"מלחמה גדולה על הדתות" (דר וסוחרת)

ההבנה הזו של מהות הניצחון ההיסטורי, חייבת לבוא לידי ביטוי גם במשא ומתן על התיקים בממשלה. תיק בטחון הפנים לאיתמר בן גביר הוא צעד חשוב והכרחי, רבים נתנו את קולם עבור כך. אבל זה לא מספיק. המטרה צריכה להיות להאהיב את התורה על עם ישראל, לחבר אותם אליה, להראות להם את הפנים היפות שלה.

לשם כך צריך שמשרד הדתות ישנה תפיסה, יפנים שמטרתו היא שכל מפגש של ישראלי עם שירותי הדת במדינה יעורר בו חשק לעוד קצת יהדות, שרק תעשה לו טוב בחייו.

שינוי התפיסה הזה, חייב לבוא בשיתוף פעולה עם המערכת. לא להתנגח בה, לא לנסות לכופף אותה בכל נושא, לא לנסות לרמוס את הרבנים הראשיים לישראל, לא לנסות לשנות סדרי עולם נגד רוב רבני ישראל.

אם אנו מחפשים דמות בעלת תפיסה דתית לאומית, עם הפנים לכלל ישראל, שלא תמעך את הרבנות הראשית לישראל, נראה שאופיר סופר הוא דמות אידיאלית.

אופיר הגיע למקום הראשון בפריימריז של הציונות הדתית. הוא איש הפריפריה שמחובר לכלל עם ישראל, ואין שום סיכוי שאלף רבנים יתכנסו למחות נגד הצעדים שהוא מוביל. הוא יפעל מתוך אחריות, מתוך שיתוף פעולה, יש לו כבוד לרבנים הראשיים לישראל, אבל מתוך תודעת שליחות חזקה שיש לנו הזדמנות פז נדירה לצבוע את המרחב הציבורי בישראל בקצת יותר יהדות. זה כל מה שאנחנו מבקשים.