מיומנה של רווקה דתייה: האלימות הגברית נחשפת

בנערותי הייתי מחסירה הרבה מבית הספר. כאב גרון או שפעת היו סיבות מצוינות להיות בבית, מתחת לשמיכה. ואין דרך טובה יותר מלהעביר יום מחלה כשאין לך כוח לעשות כלום, מצפייה בסרט טוב?

אני חושבת שזה היה הסרט "לישון עם אויב" שהכניס לי את הפחד הזה,

הפחד של למצוא את עצמי במערכת יחסים עם גבר מכה.

את רואה את הסרטים הללו, ולפעמים קוראת את הראיונות בעיתון, על אותן נשים,

שלא ראו את הסימן על הקיר, אבל ראו אותו היטב על גופן.

כשאת מתעמקת בסיפורי החיים של אותן נשים מוכות, את מגלה שלא מדובר בפרופיל קבוע של האישה המוכה, זאת הכנועה שאינה עובדת מחוץ לבית. זאת שאין לה משל עצמה כלום.

אישה ללא הישגים. יש גם מקרים כאלה, אבל יש ואלו שנפלו למערכות יחסים כאלה, הן דווקא נשים עוצמתיות מאוד בתפקידי מפתח במקום העבודה שלהן.

שם הן מאוד מוערכות ויש להן אמירה.

זה רק שבבית, כשצל שחור נוחת על בן זוגן, הן מתגמדות ומתכווצות פנימה אל תוך עצמן.

מצטמצמות אל תוך התופת שמעביר אותן בן זוגן.

לפעמים גם הילדים מעורבים, דבר שמגדיל את עוצמת הכאב וההרס.

אני מודה לריבונו של עולם, שהצילני מבני זוג כאלה שמהם חששתי כל חיי.

אז עוד לא ידעתי שכדאי לחשוש גם להיזהר מאלה שאלימים מילולית, שיכולים להרוג אדם במילה. ומאלו האלימים נפשית, שמתעללים בך תוך כדי שהם בקשר אתך.

קיום של קשר לא מחייב, רגע אחד הם מושקעים עם כל הלב והנשמה וברגע השני, הם איבדו עניין לחלוטין בך ובקשר.

איך אמרה פעם ורדה רזיאל ז'קונט בתוכנית הרדיו שלה בעניין הזה?

זה כמו שיש לך רכב שרוב הזמן הוא בסדר, אבל פתאום! הוא מפסיק לנסוע.

ואת לא יודעת מתי זה יקרה לך, זה יכול להיות בכביש בעיר, או בכביש בינעירוני.

היית נוסעת ברכב כזה? לא! כי זה מסוכן.

והתשובה לגבי קשר עם גבר כזה, שמתעלל בך רגשית, גם הוא ככלי משחית, מסוכן!

ואיך אומרת ורדה? "תזרקי אותו!"

אז שוב ישבתי עם חברה ודיברנו על קשרים קודמים ועל דייטים כושלים, ופתאום היא חושפת בפני את הסיפור הבא:

היא צפתה בתכנית טלוויזיה לפני כמה שבועות, והופיע שם סיפור על אותו בחור שהפיל בחורות רבות ברשתו. דבר אחד נשאר בעינו – הוא מנצל בחורות.

היא צפתה בתכנית ולבה נצבט, זה הבחור שהיא יצאה עמו לפני כמה חודשים, זה הבחור שהיא הוציאה נגדו צו הרחקה. היא ראתה את התכנית, ושמעה את הבנות שיצאו עמו מספרות איך הוא היה מוציא מהן כספים במרמה, איך הוא היה נוגע בהן.

"אבל מה שהכי הדהים אותי בכל הסיפורים הללו, היה, שרק אחת מכל אותן הבחורות סיפרה שהוא היה מכה אותה, כמו שהוא היה מכה אותי".

בשלב זה של הסיפור, מי שנכנסה לתדהמה הייתה דווקא אני.

המחשבה הראשונה שעברה לי בראש הייתה, שחשבתי שכבר שמעתי את סיפור הדייט הנורא ביותר שלה, והנה – קיבלתי סיפור שהוא מציאות גרועה פי עשרת מונים.

תשובתה לשאלתי על משך הקשר לאחר שהוא החל להכות אותה היממה אותי עוד יותר: "יצאנו במשך חודש". כששאלתי אותה למה היא המשיכה לצאת אתו, היא אמרה שהוא לא אפשר לה לצאת ממערכת היחסים הזו. הוא היה מחכה לה מתחת לבית, במקום העבודה.

התגובה הראשונית לשמע סיפור אלימות בין בני זוג היא שיפוטית וקשה, דווקא עבור זאת שחוותה את האלימות. כולם ישר נזעקים: איך היא הסכימה לקבל יחס שכזה? איך היא לא התלוננה? איך היא לא קמה ועזבה?

וכנראה שהמציאות של סיטואציה כזו היא קשה בהרבה. "הייתי בהלם" היא אמרה לי "לא ידעתי איך להגיב". המכה הראשונה הייתה אחרי שהיא החליטה לסיים את הקשר. דווקא בגלל שהוא נזעק שהקשר לא יסתיים הוא העיף לה סטירה. והיא לא סיפרה על המכות הללו ועל היחס שספגה, לא להוריה, לא לחברותיה, כיוון שהיא התביישה, מהאופן שבו יסתכלו עליה כיוון שהיא לא הייתה מספיק חזקה כדי לעצור את המכה הראשונה.

הוא כמובן התנצל אח"כ, הם תמיד מתנצלים, ורצה שתסלח לו, כאילו שדבר כזה שוכחים.

והיא נאלצה לסלוח לו כיוון שהיא פחדה. אבל בסופו של דבר היא הצליחה לשבור את המעגל המכושף שהיא הייתה לכודה בו, והוציאה צו הרחקה.

וזה היה הדבר היחידי שהעניק לה את הכוח להתנתק ולעמוד על דעתה.

להחליט שיותר היא לא מוכנה לספוג את מלקותיו, גם אם מקורם בכעס ותסכול.

מתחושת האין אונים שלו, שנתפסה בעיניו כלוזריות.

ורציתי להגיד לך אהובה, שאת חזקה וחכמה ומוצלחת. וגם להצליח לקום ולצמוח אחרי שעוברים דרך בור שחור כזה – זאת עוצמה עצומה. את התמודדת עם כאב גדול ויכולת לו.

ובעז"ה בזכות הניסיון העגום הזה, להבא לא תמצאי את עצמך בקשר מסוכן כזה בעתיד.

ומשהו לסיום עבור נשים שמצויות כעת בקשר מסוכן, שבו הן מקבלות פחות ממה שראוי להן.

או משהו שלא עולה בקנה אחד עם היכולת שלהן.

אלימות היא לא גזירת גורל שצריך לקבל בהכנעה.

אלימות היא לא משהו שמחליקים אותו, ולא משהו שסולחים עליו.

אלימות היא משהו שצריך לעצור עוד לפני שנוחתת המכה הראשונה.

אבל אם כבר ניתנה מכת הפתיחה,

את צריכה לעזוב את הכול ולקום וללכת, לא משנה לאן.

כי את חייבת לדאוג שזאת תהיה גם המכה האחרונה.