אני זוכרת כי בהיותי נערה באולפנה, חשקה נפשי ללמוד תורה, אמונה ולברר לי מחשבות ונקודות שעלו בי.

מכיוון שלא היה לידי מי שיכוון אותי ויעזור לי לעשות סדר במחשבות, לפתוח ספרים ולהתעמק עם המורכבויות של הנפש והחיים; מצאתי את עצמי נמשכת לעולם אחר, לעולם הפוך מעולם האמונה והתורה.

התגלגלתי מפה לשם, עד ששמעתי סיפור של חברה שלא נגמר בטוב, מה שעזר לי להתחבר שוב לאמת הפנימית ולרצון העצמי שלי.

כיום ברוך השם, התברכנו במדרשות רבות, בסגנונות מגוונים, כך שכל בחורה יכולה למצוא את עצמה סוללת לה דרך חיים, מתווה לה כיון תורני שמתאים לה. כשבת נכנסת למדרשה ופותחת לעצמה דלת או פתח של לימוד תורה, היא משרישה אצל המשפחה העתידית, יתד בל תימוט של חוסן תורני.

בעולם מלא המורכבויות שבו אנו חיים, המלא בשאלות טענות סתירות וכו', הבירור המעמיק הופך להיות הכרחי. המקום האידיאלי לבירור כל השאלות העומדות לפתחה של בת ממוצעת שעומדת בפני יצירת חיים משל עצמה, הוא המדרשה.

במדרשה את לא לבד, את מוקפת חברות שעושות את אותו מסלול בדיוק כמוך. גם הם מחפשות תשובות, גם הם טוות את דרכן, גם הם חולמות על הבית שאותו יקימו.

את גם לא לבד כי את מוקפת באנשי תורה שכבר הלכו במסלול הלא סלול. הם עברו במבוך ומכירים את דרך היציאה, יודעים איך להוביל אותך מעצמך אל עצמך.

אני קוראת לכל אחת שנצבת בפתח של בניית חיים משל עצמה; לכל מי שעומדת בצומת דרכים או רק רוצה להרחיב ולהעמיק את עולמה הרוחני; בין אם היא אחרי אולפנה; שירות לאומי; צבא – בואי לברר את דרכך.

היכנסי לבית החם של המדרשה, לבית המדרש.

לפני שיוצאים לדרך רחוקה, כדאי לעצור בפינה החמה של המדרשה, להתקבל בזרועות חמימות, ולעצב את דרכך בנחת ובשמחה.

הכותבת היא מנכ"לית פורום המדרשות