בשורה טובה: ארה"ב הוציאה את ישראל מ"הרשימה השחורה" - סרוגים

בשורה טובה: ארה"ב הוציאה את ישראל מ"הרשימה השחורה"

ארה"ב הוציאה את ישראל מרשימת המדינות המפרות קניין רוחני. שר הכלכלה, נפתלי בנט: "הבעת האמון החשובה של ארה"ב, תסייע בידנו להמשיך בקידום התעשייה הישראלית ובהפצת הידע, החדשנות והיכולות שלנו למדינות רבות"

author-image
בשורה טובה: ארה"ב הוציאה את ישראל מ"הרשימה השחורה"
  (אילוסטרציה פלאש90)

עד היום הייתה ישראל ב"רשימה השחורה" של הקניין הרוחני שנים רבות, עקב טענות ארה"ב כי רמת ההגנה על קניין רוחני בארץ, בטענה שבפרט בתחום ההגנה על תרופות מקור, ההגנה הישראלית אינה מספקת. היום הודיע נציב הסחר האמריקאי מייקל פרומן, על הסרת ישראל מדו"ח ה-301 SPECIAL, וזאת 4 שנים לאחר חתימת מזכר ההבנות עם ארה"ב.

בהודעה רשמית שפורסמה על ידי נציב הסחר האמריקאי ( USTR ) מייקל פרומן ביום שישי האחרון, באה לסופה פרשת הקניין הרוחני שריחפה מעל ליחסי הסחר ישראל-ארה"ב מזה שנים רבות. המו"מ עם ארה"ב, אותו הוביל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, החל בשנת 2008. ישראל נדרשה לשינויים במשטר הקניין הרוחני גם כחלק מהמחויבויות שלקחה על עצמה בתהליך ההצטרפות ל-OECD.

שר הכלכלה, נפתלי בנט, לפני צאתו לביקור בוושינגטון שם ייפגש, בין היתר, עם חברי קונגרס ויעמוד בראש משלחת החברות לכנס לנדמרק – הכנס השנתי להשקעות בישראל: "הוכנו בגרות ואחריות באחד התחומים המשמעותיים ביותר לסחר הבינלאומי – כפי שהתחייבנו, ואני מאמין כי הבעת האמון החשובה של ארה"ב והכרתה בחוזקו של משטר הקניין הרוחני בישראל, תסייע בידנו להמשיך בקידום התעשייה הישראלית ובהפצת הידע, החדשנות והיכולות שלנו למדינות רבות".

אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה שגם ליווה את המו"מ עם ארה"ב על מזכר ההבנות כששימש כנספח המסחרי של ישראל בוושינגטון: "מינהל סחר חוץ מכיר בחשיבותו והשפעתו הגדולה של תחום הקניין הרוחני על סחר החוץ של ישראל ועל קידומה של התעשייה הישראלית. קניין רוחני הוא נושא רגיש הדורש איזון וטיפול נכון ובעל חשיבות רבה לכלכלה הישראלית. אנו מאמינים שיישום ההבנות שהושגו לפני 4 שנים עם ארה"ב אכן מוביל לאיזון הנדרש. הסרת ישראל מהרשימה השחורה בארה"ב, היא עדות נוספת לכל שותפות הסחר שלנו על כך שישראל היא כר פורה לפעילות מסחרית, בדגש על פעילות מו"פ אשר קניין רוחני הוא מאבני היסוד שלה"

בעבודה משותפת של משרדי הכלכלה, המשפטים, הבריאות והאוצר קודמו תיקוני החוקים המתחייבים מההסכם ובהם :

–  תיקון פקודת הרוקחים באופן שזמן ההגנה על מידע בתיקי רישום תרופות המקור, יהיה מוגן במשך 6 שנים (במקום 5) מיום רישום התרופה לראשונה בישראל, או 6.5 שנים (במקום 5.5 שנים) מיום רישום התרופה "במדינה מוכרת" (על פי רשימת משרד הבריאות). חקיקה זו עברה בכנסת ביולי 2011.

–  תיקון חוק הפטנטים אשר יקבע כי בקשת פטנט תפורסם 18 חודשים ממועד הגשתה לרשם הפטנטים, ויובטח סעד סביר למפר הפטנט (במידה שהפטנט אכן ניתן). חקיקה זו עברה בכנסת ביולי 2013

–  תיקון נוסף לחוק הפטנטים מתייחס לצו להארכת תוקף פטנט לתקופה של עד 5 שנים. חישוב תקופת ההגנה הנוספת נעשה בארץ, באופן ייחודי, בהסתמך ובהתאם לתקופות הגנה נוספות המוענקות במדינות אחרות. עיקר השינוי הוא בכך שכעת הגנה זו תינתן בהסתמך רק על 6 מדינות גדולות (ארה"ב וחמש מדינות אירופאיות – אנגליה, גרמניה, צרפת, ספרד ואיטליה) במקום בצמוד למדינות רבות נוספות. חקיקה זו עברה בכנסת בינואר השנה (2014)

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו