אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

אל תניקי, והוא ישן בלילה. מיתוסים על הנקה- מה נכון?

"הנקה זה כואב", "כשתפסיקי להניק, הוא יפסיק לקום בלילה". כמה משפטים שמענו על ההנקה שלנו, שלרבים מהם אין קשר למציאות. לרגל שבוע ההנקה, בואו נפריך כמה מיתוסים

אל תניקי, והוא ישן בלילה. מיתוסים על הנקה- מה נכון?
  (צילום: שאטרסטוק)

שבוע ההנקה הבינלאומי חל השבוע, ודווקא עכשיו זו הזדמנות להיות גאות באמהות שאנחנו, בלי ייסורי מצפון ובלי להתנצל על האופן בו אנחנו מזינות את התינוקות שלנו. כשנולד התינוק נולדים רגשות האשם, אבל אולי אם נדע יותר, נתנצל פחות.

כמה משפטים שמענו שגרמו לנו להרגיש שאנחנו טועות? בכמה קבוצות פייסבוק אנחנו נעזרות, מבררות, וסך הכל רוצות לדעת שאנחנו בסדר, ושיהיה בסדר.

רחלי חביב, אחות טיפת חלב ויועצת הנקה במכבי שירותי בריאות, ושרון גולצ'ר עזר, נטורופתית N.D והרבליסטית קלינית ממכבי טבעי, אספו לכן כמה מיתוסים שכדאי להפריך:

עוד באותו נושא

ההצגה שמביאה את הדכאון אחרי הלידה- לקדמת הבמה

"הוא בן שנה, כבר אין ערך לחלב האם שלך": לא נכון

ארגון הבריאות העולמי וארגונים נוספים ממליצים על הנקה עד גיל שנתיים ויותר בהתאם להחלטת המשפחה. חלב אם מתאים את הרכבו לגיל התינוק ולצרכיו. חלב אם המיוצר כאשר נולד פג, שונה בהרכב מחלב הנוצר לתינוק שנולד במועד. סוג החלבון בחלב האם, משתנה בהתאם לצרכי התינוק ואפילו סוג השומן הקיים בחלב, משתנה בהתאם לתזונת האם. גם לאחר גיל שנה, חלב האם מיוצר בהתאמה לצרכים התזונתיים של הפעוט.

הנקה היא לא רק מזון אלא ממלאה גם אחר צרכים נוספים של התינוק/פעוט- חום, ביטחון, דרך הרגעה ועוד. כל עוד ההנקה מתאימה לאם, לתינוק ולמשפחה, מומלץ להמשיך להניק את התינוק/ פעוט. מומלץ בגיל זה, לשלב גם מזונות משלימים (מזון מתפריט המשפחה) על מנת למלא אחר צרכים תזונתיים, חברתיים, מוטורים ושפתיים של הפעוט.

"אל תאכלי את זה! זה יעשה לו גזים": לא נכון

תינוקות סובלים מתופעה הנקראת "קוליק" בגיל 3 שבועות עד גיל 3/4 חודשים לערך. התופעה מתרחשת אצל תינוקות בכל העולם ללא קשר לתזונתם (בקבוק/הנקה) וללא קשר לתזונת האם. כאבי הבטן המאפיינים קוליק, מופיעים בשעות מסוימות של היממה ובימים שונים. ההשערה היא ש"קוליק" נגרם בשל חוסר בשלות של המעי הגס שגורם לתגובה של התכווצויות לא רצוניות הגורמות לכאב. גם תינוקות לאימהות באזורים אחרים בעולם שתזונתן אינה כוללת רכיבי תזונה שנחשבים בישראל כגורמים ל"גזים", סובלים מתופעה זו כמו גם תינוקות הניזונים מתמ"ל.

"אם את רוצה לישון בלילה, כדאי שתפסיקי להניק"- לא נכון

תינוקות זקוקים לאכילה וקבלת אנרגיה בכל שעות היממה כולל בלילה שכן צרכי האנרגיה שלהם גבוהים ומתרחשים בכל שעות היממה כולל גדילה.

גם תינוקות הניזונים מבקבוק, מתעוררים ברובם לאכילה בלילה ולעיתים הורים הנותנים תמ"ל, מתפתים להוספת דייסות כדי לנסות למנוע התעוררות בלילה, דבר שלא הוכח כמסייע.

דפוס האכילה של התינוק תלוי בטמפרמנט של הילד. ישנם ילדים שאוכלים כמויות קטנות לעיתים תכופות וישנם ילדים שאוכלים כמויות יותר גדולות לעיתים יותר רחוקות. שני המצבים תקינים.

ישנם תינוקות שיונקים בתדירות גבוהה יותר בשעות הערב ("הנקת אשכולות") ולאחר מכן מצליחים לשמור על רווח ממושך יותר בין הארוחות בשעות הלילה ויש תינוקות שאינם אוכלים באופן זה.

כל דפוסי האכילה של התינוק, תקינים. לעיתים מומלץ על ידי גורמים שונים להפסיק את ההנקה בלילה, בטענה שהילד אינו זקוק לה. ניתן לבדוק בגיל מעל שנה/18 חודשים, האם ההנקה אינה עונה על צורך תזונתי ולהפסיק אותה, אם ההנקה בלילה מפריעה לאם.

זכרו- להנקה בלילה יש יתרונות נוספים כגון: הפחתת סיכון לתסמונת מוות בעריסה, מתן חום ובטחון לתינוק ועוד.

"את חולה? תני למישהו אחר להאכיל אותו"- לא נכון

חלב אם מכיל נוגדנים שמתאימים לחשיפה של האם והתינוק לחיידקים ווירוסים. כאשר האם חולה, יש חשיבות לסייע לתינוק להתמודד עם מחלה או להפחית סיכון להדבקה על ידי העברה אקטיבית של נוגדנים באמצעות חלב אם, מהאם לתינוק.

יש חשיבות להנקה ישירה בניגוד למתן חלב שאוב שכן באמצעות חלב שאוב, התינוק יקבל רק נוגדנים לחיידקים ווירוסים להם האם נחשפה ואילו בהנקה ישירה, גוף האם, מייצר נוגדנים (באמצעות העברת רוק מפה התינוק לשד האם) גם לוירוסים וחיידקים שאליהם נחשף התינוק.

לצד זאת, במקרה של מחלת אם יש להקפיד על שימוש במסכה ואמצעים לחיטוי ידיים בתדירות גבוהה כדי להפחית סכנת הידבקות.

"תאכלי מה שבא לך, ההנקה תעזור לך לרדת במשקל" – לא נכון

הנקה מוסיפה 500-800 קק"ל ביממה להוצאה הקלורית היומית. הוצאה נוספת זו, מאפשרת לחלק מן האימהות המיניקות לרדת במשקל מהר יותר. אולם, אם שואלים אימהות, האם הנקה אכן סייעה להם לרדת במשקל, נקבל לעיתים תכופות תשובה שלילית.

נשים מיניקות לעיתים רעבות יותר ואוכלות יותר במהלך היממה הן בגלל שינויים הורמונליים והן בגלל שהן נמצאות יותר בבית במיוחד כאשר התינוק כבר יותר גדול ויש יותר זמן פנוי במהלך היום.

לעיתים בשל חוסר זמן, נשים אוכלות יותר מזונות שאינם מומלצים ועתירים בשומנים וסוכרים (חטיפים). לאחר הלידה גם פוחתת במרבית המקרים תדירות הפעילות הגופנית.

כמו כן, שינויים הורמונליים המתרחשים לאחר הלידה, פוגעים ביכולת לרדת במשקל.

אם ברצונך לרדת במשקל, הקפידי על תזונה נבונה ופעילות גופנית והתייעצי עם תזונאית מוסמכת. זכרי, נשים מיניקות רבות, מדווחות על ירידה במשקל רק לאחר שנה מהלידה ומצב זה תקין.

"תניקי, עם האוקסיטוצין לא יהיה לך דכאון אחרי לידה"- לא נכון

דיכאון לאחר לידה, הינו מצב המושפע מרמות ההורמונים לאחר לידה ומוחמר על ידי עייפות. הנקה, משחררת הורמון בשם אוקסיטוצין, שמשפר את מצב הרוח ומאפשר התמודדות טובה יותר עם הולדת התינוק.

יחד עם זאת, דכאון אחרי לידה מתקיים גם אצל נשים מיניקות ולעיתים מוחמר בשל העייפות וחוסר השינה הקיימים לאחר הלידה ובמיוחד בשבועות הראשונים לאחר הלידה.

לעיתים רחוקות ההנקה עשויה לגרום לתחושה לא נעימה ולעצבות (מצב שנקרא DMER)  וניתן להתייעץ לגבי התופעה עם יועצת הנקה.

השתדלי לנוח במידת האפשר, השתדלי להיעזר בגורמי תמיכה שונים ככל הניתן ובמידה שאת חשה שינויים במצב הרוח, מומלץ להתייעץ עם הרופאים המטפלים, אחיות טיפת חלב וגורמי תמיכה וטיפול שונים.

עוד באותו נושא

טל מרנץ מבקשת: "שבנות יקשיבו לתחושת הבטן שלהן"


5

"מה לעשות, להניק זה כואב" – לא נכון

נשים רבות הסובלות מפצעים וכאבים בתקופת ההנקה הראשונה, שומעות מסביבתן "שההנקה כואבת בתקופה הראשונה והכאב יחלוף כשהילד יגדל".

כאבים בהנקה נגרמים מתנוחה ומחיבור שאינם תקינים או ממבנה הפה של התינוק. הנקה אינה אמורה להיות כואבת אך ניתן בשבועות הראשונים לחוש תחושת משיכה של הפטמה שלעיתים אינה נעימה.

במידה ואת סובלת מכאבים בהנקה, מומלץ לפנות בהקדם לייעוץ יועצת הנקה שתעזור לדייק את החיבור של התינוק ובמידת הצורך תפנה לגורמים רפואיים להמשך טיפול.

"הגזמת, אין קשר בין הלחץ והחרדה שלך לחלב שלך" – לא נכון

הנקה תלויה באם ותינוק החדש, היא תלויה הרבה בתדירות ובמשך האכלה, בהיצמדות טובה וריקון מלא של השד. מחקרים מצאו קשר בין חרדה של האם לאחר לידה לבין ירידה בביטחון בהנקה ובביצועי ההנקה.

בנוסף, לחץ וחרדה לאחר לידה, נקשרים למסוגלות עצמית פחותה של האם ובשל כך לחוסר הקפדה שלה על הנקה בלעדית. משילוב הנתונים האלה אנחנו יכולים להבין שיש קשר ברור בין לחץ וחרדה לכמות החלב שהאם מייצרת.

"כלום לא עוזר להגברת חלב, אם אין, אין" – לא נכון

רפואת צמחי מרפא עושה שימוש בצמחים גלטגוגים שהם צמחים המעוררים ומגבירים את אספקת החלב בהנקה. לדוגמא:

זרעי חילבה – הנפוצים ביותר בפורמולות הנקה. חילבה נחקר בהקשר של שיפור בנפח חלב אם

מורינגה – הצמח שהפך פופולרי מאוד בישראל, נחקר ונמצא יעיל בשימוש כמגביר חלב אם

גלגה – גלקטוגוג צמחי נוסף המשמש לגירוי ייצור חלב אם. בחירה טובה עבור נשים שהיו להן חששות בקשר לאספקת חלב אם מההתחלה.

ורבנה רפואית – צמח מרגיע, נוגד דכאון ומשפר תנובת חלב אם.

שיח אברהם – הידוע בפעילותו המאזנת הורמונלית הוא גם משפר תנובת חלב.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו