היום בהיסטוריה: 10 שנים לפטירתו של יצחק שמיר

זהו איש שלא התפקיד או המשרה עניינו אותו. אלא חסר גלגל אז הוא היה גלגל לא כסיסמה, אלא כדרך חיים. גלגל שנאמן לעקרונותיו ואחדות האומה ושלמות ארצה מנחים אותו גם במחיר אישי. זהו סיפורו של יצחק שמיר שבשבת י' תמוז ציינו עשור לפטירתו.

יצחק נולד ברוז'נוי בתרע"ה (1915) למשפחת יזרנצקי. משפחה ציונית שהעניקה חינוך ציוני ועברי לילדי המשפחה. אביו היה פעיל ציבור ודמות מרכזית בקהילה היהודית.

כל משפחתו נרצחה בשואה אימו ואחותו באושוויץ ואחותו ובעלה בידי איכרים פולנים שהבטיחו מחסה. ואביו נרצח בידי מכרים פולניים. בגיל צעיר הצטרף לבית"ר, ובשנת תרצ"ה (1935) עלה ארצה. למחייתו עבד כרואה חשבון בימים, בלילות השתתף בפעילויות האצ"ל.

דמותו של יאיר השפיע עליו רבות וכשפרש יאיר מהאצ"ל שמיר פרש יחד איתו. לאחר שיאיר נרצח, ברח שמיר ממחנה המעצר מזרע שליד עכו הצטרף ליהושע כהן וביחד בנו את הלח"י מחדש. לימים יצטרפו לשמיר נתן ילין-מור ישראל אלדד ומשה סגל וביחד יהוו את הפיקוד של הלח"י.

בלח"י היה אחראי שמיר על הפעולות המבצעיות. בעידודו של רב האסירים נישא יצחק לשולמית הקשרית והקשר האמיץ בניהם היה עד יומם האחרון.

שמיר נתפס פעם שנייה והוגלה לארתריאה וגם משם ברח. בדרך לא דרך הגיע לצרפת ומשם ארצה קצת לאחר קום המדינה.

בשנת תשט"ז (55) גויס למוסד ע"י איסר הראל ושירת שם כעשר שנים. באותן שנים באו לידי ביטוי יכולות הפיקוד שלו לידי ביטוי והוא מונה למפקד יחידת המבצעים של המוסד "קיסריה".

לאחר שפרש מהמוסד הצטרף לתנועת החירות. נבחר לכנסת וכיהן כח"כ יו"ר הכנסת שר החוץ וראש הממשלה. בתקופתו כראש ממשלה הייתה העלייה הגדולה מרוסיה ומאתיופיה ותנופת בניה בכל רחבי הארץ.

אך דווקא מינויו ליו"ר הכנסת מעיד על אישיותו וכיצד הוא רואה מהי שליחות ואני נמצא איפה שצריך לא איפה שאני רוצה או מצפים שאהיה.

וכך הוא מספר: "כשהתבקשתי ע"י בגין לכהן כיו"ר הכנסת יעצו לי שלא להיענות לתפקיד. באותן השנים תפקד זה נחשב לתפקיד המסיים את דרכך. אך אני ראיתי את הדברים באור שונה המבנה הנפשי שלי לא התיר לי להשתדל למען עצמי, להיאבק על תפקיד, "למכור" את הסגולות האמורות להיות לי".

שמיר הסכים לתפקיד ויצק לתוכו משמעות ותוכן.

בכל תפקידיו דאג לאחדות העם אך מעל לכל חרד לשלמות הארץ ולא הסכים לשום תנאי ולשום פיתוי אם הדבר היה כרוך בויתור על חלקי מולדת.

שבתאי שביט ראש המוסד הגדיר את שמיר: עם כזה עמוד שדרה קצר קשה מאוד לכופף.

אם ההיסטוריה תשפוט אותי בכלל, אני מקווה שאזכר כאיש שאהב את ארץ ישראל ועמד על משמרתה כל ימי חייו סיכם.