השבוע נמצאה גופתה של ספיר נחום, יהודייה צעירה בת 24 מעכו שנרצחה. החשוד המרכזי ברצח הוא וואלא חלאילה, ערבי שהיה בעבר בקשר עם ספיר.

האירוע הטרגי הזה עורר זעזוע עמוק וטילטל את כל המדינה. אירוע קשה מנשוא וכואב עד מאוד. בעקבות הרצח פרסמה שדולת הנשים בישראל את התייחסותה לאירוע: "הלב מסרב להאמין. המשטרה אישרה שהגופה שנמצאה היא גופתה של ספיר נחום. רצח רביעי של אשה תוך שבוע וחצי. רצח שאפשר היה למנוע. ספיר וכל הנשים שנרצחו כי הם נשים צריכות לעמוד כל הזמן מול עיניהם של מי שהיו אמורים להגן עליהן וכשלו, במערכות החוק והרווחה. כואבות ומשתתפות בצער המשפחה".

הכאב הוא גדל מאחר וכמו שכתבו, היה ניתן למנוע את הרצח הזה. כדי למנוע רצח – צריך לדעת מה הסיבות שגרמו לרצח. האם אכן הסיבה לרצח הייתה בגלל שספיר היא אשה. אם זו הסיבה אז יש צורך לפעול באופן מסוים על מנת למנוע את הרצח הבא. אבל האם הזוי לומר שיש סיבות אחרות לרצח?

אולי הסיבה שספיר היקרה נרצחה היא בגלל שהיא הייתה בקשר עם ערבי? מניין הוודאות שהמניע לרצח היה מגדרי? אולי המניע היה מגזרי?

קברה של ספיר נחום ז"ל (צילום: שיר תורם\פלאש 90)

אלימות כלפי נשים היא דבר נורא. תופעה שצריך למגר. צריך לפעול בכל המישורים על מנת לעצור את התופעה הנוראית הזו. אלא שכשבודקים מה היה המגזר של ארבעת הנרצחות האחרונות- רואים שכולם מאותו מגזר. המגזר הערבי. אולי יש קשר בין המקרים? כשממסגרים את השיח מחדש וטוענים שהבעיה היא אלימות כלפי נשים, זה מסיט את תשומת הלב מהבעיה החמורה של אלימות הערבים.

ואם כבר מדברים על אלימות של ערבים, אני חושב שיש תופעה נוספת במדינתנו שהיא נוראית לא פחות. לתופעה הזו קוראים- הטרור הערבי. אנחנו נמצאים במלחמה מול אויב הערבי. הערבים נלחמים בעם היהודי על השליטה במדינת ישראל.

המלחמה הזו החלה עוד לפני קום המדינה. המלחמה הזו גם כנראה לא תסתיים בזמן הקרוב. מה שבטוח הוא שבמלחמה חשוב מאוד לזכור מי האויב ומי האוהב. כששוכחים מול מי אנחנו נלחמים, כששוכחים מי הוא האויב- יש סכנה גדולה להמשך הדרך. המדינה שלנו, העם שלנו, הארץ שלנו והערכים שלנו עומדים על הפרק.

אם לא נהיה מספיק ערניים ודרוכים במלחמה הזו אנחנו נגלה שהאויבים שלנו מנצלים את ההזדמנות ומכים בנו. מסגור השיח של ארגוני הנשים מאוד מדאיג. האמירה שספיר נרצחה בגלל שהיא הייתה אשה – מטשטשת לחלוטין את הרקע המגזרי וגם את המלחמה הלאומית שבה אנחנו נמצאים.

הלוויה אתמול של ספיר נחום ז"ל (צילום: שיר תורם\פלאש 90)

כשהשיח מנוהל באופן כזה נוצרת סכנה ביחס לעמדתנו הלאומית כאן, בארץ אבותינו. אני לא חוקר משטרתי ואין לי עובדות מוצקות שהסיבה לרצח הייתה העובדה שספיר הייתה יהודייה, וגם לא שהחשוד המרכזי היה ערבי, אבל לפחות אני מספיק כנה וזהיר לומר שיש חשש סביר שזה לא רצח שונה מאשר שאר הרציחות המגזריות או הפיגועים שחווינו בתקופה האחרונה. אלא שכאן אני מופתע לגלות שישנם שרים בממשלה שגם הם לא מבינים את הסכנה במסגור השיח וטשטוש המלחמה על הארץ ועל המדינה.

השר לבטחון פנים, עמר בר-לב, כתב בחשבון הטוויטר שלו: "המקרה הזה, ומקרים נוספים שהתרחשו לאחרונה, לא מרפים את ידינו במאבק, באלימות כלפי נשים"השר לבטחון פנים הוא האחראי למיגור תופעות מעין אלו. הייתי מצפה שלכל הפחות יבחן את האפשרות שספיר נרצחה על רקע מגזרי או לאומני. מניין הוודאות היהירה הזו שהיא נרצחה בגלל שהיא אשה?

אני ממליץ לארגוני הנשים, ולשרים שאחראים על ביטחוננו, לא לזלזל בעם הערבי. הם אויב שיודע לתעתע. הם מנצלים את המצב כשהם מזהים רפיון לאומי וחברתי. אנחנו צריכים לחזק את הזהות הלאומית שלנו ואיתה את העמידה שלנו מול האויב שמנסה לפגוע בנו בכל דרך אפשרית, גם במסווה של פגיעה בנשים.

אני מקווה שלא נפגוש מקרים מזעזעים כאלו יותר. אני מקווה שגורמי הביטחון יפעלו בכל היכולות שלהם לסייע לנשים יהודיות שנמצאות בקשר עם ערבים לברוח מהאויבים שלנו. אני מוסר את תנחומי למשפחת נחום, שלא תדעו עוד צער.

 

שילה מרום הוא ר"מ במכינה הקדם צבאית בקשת