אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

היום בהיסטוריה: הבריחה הגדולה מכלא עכו

ביום ראשון י"ד באייר תש"ז, היום לפני 75 שנים, הרעיד פיצוץ אדיר את המבצר ששימש ככלא עכו ו-41 לוחמי אצ"ל ולח"י פרצו אל החופש. שבעה לוחמים נפלו במהלך הבריחה

היום בהיסטוריה: הבריחה הגדולה מכלא עכו
  (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

היום בהיסטוריה: הבריחה הגדולה מכלא עכו

הבריחה מבתי הכלא הפכה לכלי נשק במאבק בשלטון המנדט. הלוחמים היהודים ראו כחובה ראשונה במעלה לנסות ולהימלט מהכלא ולהצטרף אל שורות הלוחמים שבחוץ. חלק גדול מעצורי המחתרות ישבו בכלא עכו הכלא השמור ביותר בארץ ורוב עולי בגרדום ניתלו בכלא זה. בין עצורי המחתרות היה איתן לבני מפקד המבצעים של האצ"ל את מקומו של איתן כמפקד המבצעים תפוס עמיחי (גידי) פאגלין.

מפקדי האצ"ל ולח"י החלו לבדוק את אפשריות הבריחה מהכלא. לאחר בדיקה יסודית הגיעו למסקנה כי הבריחה איננה אפשרי ללא עזרה מבחוץ. העצורים פנו אל המפקדה בחוץ וכך נולד רעיון הבריחה מכלא עכו. איתן פיקד על המבצע מתוך הכלא ודוב כהן פיקד על המבצע מבחוץ.

עוד באותו נושא

היום בהיסטוריה: הקריבה חייה למען הצלת חיי יהודים

העצורים אספו את כל הפרטים על הנעשה בתוככי הכלא והאנשים שבחוץ אספו את המידע על הנעשה בחוץ. נקבע כי רק 41 אסירים יוכלו לברוח, מכיוון שרק למספר זה ניתן למצוא מקומות מסתור. תאריך הפריצה המקורי נקבע לתחילת ניסן תש"ז ( 4.47) על מנת לשחרר את ארבעת הנידונים למוות גרונר, אלקחי, דרזנר, קשאני. אך הבריטים תלו אותם בהפתעה והפעולה נדחתה לי"ד באייר משום באותו היום התקיים דיון מיוחד באו"ם בשאלת ארץ ישראל.

ביום ראשון י"ד באייר תש"ז (4.5.47) היום לפני 75 שנים, יצאה שיירת מכוניות מחוות שוני שליד בנימינה מחופשים לחיילים בריטים לכיוון עכו. בשעה 16:22 קול נפץ אדיר טלטל את חומת הכלא  50 ק"ג של חומרי נפץ הרעידו את המבצר מימי העות'מנאים ו-41 לוחמי אצ"ל ולח"י פרצו אל החופש. 

מסדרון בכלא עכו (לע"ם)

מוזיאון אסירי המחתרת בכלא עכו (לע"ם)

הבריחה הייתה דרך האוכלוסייה הערבית העוינת כוחות בריטים החלו לרדוף ולירות לעבור הבורחים שבעה לוחמים נהרגו אחד מהם מפקד המבצע, שמשון כהן, "דוב" בזמן שחיפה על הנסוגים. לוחם לח"י חיים אפלבוים נפצע בבטנו ונפטר במהלך הנסיגה של הכוח של איתן.

למרות שעברו בקיבוצים שלא אהדו את המחתרות עזרו אנשי הקיבוצים לחברי המחתרות, לא שיתפו פעולה עם הבריטים ודאגו להביא את חיים לקבר ישראל, ושבי ציון אף הסכימו לקבור את שאר ששת הנופלים. בין ההרוגים היה גם מיכאל אשבל שחיבר את השיר עלי בריקדות שהיה המנון השני לאצ"ל.

שלושה מהלוחמים נתפסו והועלו לגרדום היו אלה עולי הגרדום האחרונים. אבשלום חביב, מאיר נקר ויעקב וייס.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו