פורים? האקדמיה ללשון עברית כמובן לא התעלמה מהחג האהוב ומביאה מידע חדש ומסקרן בנוגע להמן, ושתי וויזתא.

כך האקדמיה ללשון כתבה: "כששמות לא תמיד משקפים את האופי של האנשים… ‍‍‍‍גם אתם מרעישים ברעשן כשמזכירים את שמו של המן ואת שמות בניו? אולי תופתעו לשמוע שבפרסית זה נשמע אחרת לגמרי".

‍‍הָמָן – בפרסית עתיקה וַהוּ־מַנַהּ או ווֹהוּ־מַנַהּ פירושו 'המחשבה הטובה'. זאת הישות האלוהית השנייה בחשיבותה בדת הזורואסטרית, מספר שתיים של האל הראשי אהורה מזדא. מחברי המגילה הכירו את הגיזרון הזה ושיחקו בו בקוראם למזימת המן מחשבה רעה דווקא: "יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ" (אסתר ט, כה).

‍‍‍‍ וַשְׁתִּי – מקור השם וַשְׁתִּי בפרסית הוא וַהִישְׁתִי 'הטובה ביותר'. מחברי המגילה הכירו את המשמעות המקורית כפי שאפשר לראות במשחק המילים "וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה" (אסתר א, יט), כלומר 'הטובה ביותר אף ממנה'. המילה עדיין משמשת בפרסית של ימינו: בֶּהֶשְׁת הוא 'גן עדן', וזה גם אחד הרכיבים בשם החודש השני (אוֹרְדִיבֶּהֶשְׁת) בלוח השנה הפרסי.

‍‍‍‍ וַיְזָתָא – בפרסית עתיקה וַהְיַה־זָאתַה פירושו 'נולד טוב יותר'. כך סגרנו סדרה שלמה של טוב (וַהוּ – בשמו של הָמָן), טוב יותר (וַהְיַה – בשמו של ויזתא), הטוב ביותר (וַהִישְׁתַה – שמה של ושתי). ‍‍‍‍ שם אביו של הָמָן הוא הַמְּדָתָא – בפרסית: הַמַה־דָאתַה 'אותו החוק', 'חוק זהה' (הַמַה 'זהה', כמו הוֹמוֹ ביוונית).

גם שניים משמות בני המן מסתיימים ברכיב דָאתַה: פַּרְשַׁנְדָּתָא ואֲרִידָתָא. ‍‍‍‍ בני המן ואיראן – שלושה משמות בני המן מתחילים ברכיב אֲרִי: אֲרִידָתָא, אֲרִיסַי ואֲרִדַי. בפרסית עתיקה אריא הוא 'אָרִי', שם העם שממנו גם נגזר שם המדינה: המילה אַרְיָאנָאם בפרסית עתיקה – '(ארצם) של הארים' – התקצרה עד שהפכה בפרסית חדשה לאיראן. ‍‍‍‍