מיומנה של רווקה: דתיים, מה אתם נוגעים בי בדייט?

אני זוכרת את הפעם הראשונה שזה קרה לי, הייתי צעירה בת 25, כזו שכבר יצאה למספר דייטים בימי חייה. אך נתפסתי מופתעת ולא מוכנה.

יצאתי לדייט עם בחור, שנראה רגיל למדי, הכול ע"פ הספר, אך לא התאים למה שחיפשתי. השיחה לא קלחה, אבל לא נדהמתי מזה, כי אלו בדרך כלל תוצאותיו של כלי הבליינדייט.

כדרכם של הבחורים החסכנים הלכנו להסתובב באיזה פארק כדי לחסוך בכמה שקלים, או כך לפחות חשבתי. לבחור כנראה היו תוכניות אחרות. הפארק היה חשוך וישבנו סמוכים האחד לשני על ספסל במקום ללא תאורה מרובה.

פתאום השיחה נסבה על כך שגם "אם זה לא זה" – הדייט, עדיין יכולים להיות לנו רגעים מתוקים שבהם ניזכר בעתיד. "על אילו רגעים מתוקים אתה מדבר?" חקרתי, ואז הוא התגמגם ודיבר על מגע.

אני זוכרת את התדהמה שתקפה אותי, והמחשבה של איך הוא מעז למען השם?

המגע היחידי שעלה בדעתי לקיים עמו, היה משלוח היד שלי אל עבר הלחי הימנית שלו בעוצמה ובמהירות רבה. אבל משום מה, עצרתי את עצמי.

מי האדיוטית לפני, שהסכימה להצעה המפתה הזו? שהוא שטח בפני כל כך בגמלוניות. על אף התדהמה, הייתי אסרטיבית בתגובה שלי, כשהבהרתי לו שזה ממש, אבל ממש לא לעניין.

הוא קם ללכת נבוך, וכך פחות או יותר הסתיים גם הדייט העיוור.

אח"כ העניינים הללו עלו מדי פעם, בתדירות כזו או אחרת במפגשי עם המין הגברי, אלא שעכשיו כבר הייתי למודת ניסיון ובוגרת. אני זוכרת את הדייט שהיה לי בתקופה שבה נפצעתי בקרסול ודידיתי אל המפגש בבית הקפה. במהלך הדייט סקר הבחור את מראיי בקפידה, מלמטה למעלה במבט חקרני ומרוצה, והחל להחמיא לי על המראה – פריט פריט, דבר לא חמק מעיניו.

חוסר נינוחות עז החל להציף אותי, ושמחתי שהישיבה במקום, מגיעה אל קיצה.

בתום המפגש הוא הציע לסייע לי להגיע אל הרכב, תוך כדי שהוא נושא אותי על כפיים.

צולעת, בדרך הביתה

רק המחשבה על שהייה איתו ברכב הביאה אותי לפאניקה מוחלטת, שמא הגרוע מכל יקרה בתום הנסיעה.

ולכן התעקשתי וסירבתי להצעתו "הנדיבה" ועשיתי את דרכי צולעת עד שתפסתי מונית שתשיב אותי לביתי, הבחור ניסה לעשות רונדלים עם רכבו תוך שהוא משדל אותי מחלון הרכב: "בואי, חבל, אני אסיע אותך" מיותר לציין שלא התפתיתי.

היה גם הבחור שרצה שהדייט יהיה על גדת איזה נחל והביא שמיכה כדי שנשב על הדשא, וכמה הוא הצטער שלא היה לו יין להגברת הרומנטיקה בדייט ראשון. איזו רומנטיקה בדיוק אתה צריך לדייט של היכרות ראשונית? כשמקום המפגש הפך להיות קריר הוא הציע את השמיכה ככיסוי תוך שהוא מסייע להדק את השמיכה סביבי, ואף החל לחמם אותי ידנית. באמתלה של יום ארוך מחר, הצלחתי להשתחרר ממנו, בתחושה של ציפור הנמלטת ממלתעותיו של הארי.

כשנושא כזה עולה בשיח בנות את מתחילה לשמוע עוד סיפורים על בנות שאיתרע מזלן ופגשו בבחורים שכוחם לא עמד להם להתמודד כנגד היצר. הסיפור על הבחור שהתחיל את הדייט שלו כשהוא יושב על ספסל במרחק מה מהבחורה שאיתה הוא יצא, ובכל פעם צמצם את המרחק. הבחור זז שמאלה בספסל והבחורה נעה אף היא ומתרחקת ממנו, עוד תזוזה שלו שמאלה וגם היא מתקדמת יותר ויותר, "כמעט עפתי מהספסל" היא אמרה.

"את שומרת נגיעה?"

עדות נוספת של בחורה שחוותה השתלהבות של בחור תוך כדי הדייט כשהוא מנסה לגעת בה ולנשק אותה, והיא בקור רוח, שמה לו יד חוסמת על החזה וצעקה לא!

ואז אחרי השיח המתבייש הזה, את מבינה שאת לא לבד, שזה לא קרה רק לך!

אבל אלו אולי רק מעט מהמקרים, כשזה ברור שאת צריכה לצעוק ולמחות ולא לעבור על סדר היום.

ומה קורה כשהבחורה נופלת לידיים קצת יותר מיומנות? של בחור שבמסווה של ידידות מעביר לה יד עדינה בשיער? "יפה הצבע החדש בשיער", הוא יאמר לה, ייגע מעט ויפסיק, כאילו לא היה כאן כלום. ואותה בחורה לא תגיד שום דבר, כי זה הרי אדיוטי, הם ידידים.

ולא היה בזה כלום, ובכלל הוא דתי מאוד.. אין מצב, את טועה.

אבל אז הוא מעביר יד מבוישת על כף היד שלה, ושוב היא לא אומרת לו כלום, כי אם לא אמרתי קודם, אז מה קרה עכשיו?

רק כשהיא קולטת אותו מנסה לבצע את מהלך ה"פיהוק חיבוק" המזוהה עם מיטב סרטי ה"היי סקול" בהוליווד את מבינה, שהבנאדם אשכרה משתמש בשיטת ה"מצליח" – מנסה לגעת, ולראות איפה תעלה צעקת החמאס!

והיא עולה, אבל אז את מרגישה טיפשה שהתביישת להגיד משהו, ישר בהתחלה, כשעוד חשבת שזה סתם עשן לבן, אבל עדיין הסריח לך האף מאותו עשן חמקמק.

ומה בנוגע לכל אותם בחורים שכבר בשיחת הטלפון הראשונה בודקים האם את שמר"ג (שומרת נגיעה) כדי להבטיח הצלחה במשימה כבר בשלב הדייט הראשון?

לאן הגענו? למה אישה לא יכולה לצאת לדייט בתחושת ביטחון? למה צריך להסתובב עם גז מדמיע או עם טון של אסרטיביות?

אני לא רוצה לתלות את זה רק ברווקות המאוחרת, כי וודאי שככל שזמן הרווקות מתארך התופעה הזו גדלה. אבל אלו הבחורים, שלא משנה באיזה גיל הם, שיודעים לזהות את אותה כמיהה נשית, כמעט נואשת לזוגיות. וניצולה לסיפוק הצרכים המיידי שלהם.

ואני רוצה לצעוק את צעקת הנשים שנכפה עליהם המגע, אני רוצה לצעוק את צעקתן בתוך צעקתי שלי.