אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

משולש הגרעין: הסיפור האמיתי מאחורי השיחות בוינה

למרות ש"אור הזרקורים" כולו מופנה לווינה ולסבב השיחות השמיני בנוגע להסכם הגרעין, הסיפור האמיתי הוא משולש מנופי הלחץ בין ארה"ב-איראן-ישראל, וחוסר התיאום בין הגישה הישראלית לאמריקאית

משולש הגרעין: הסיפור האמיתי מאחורי השיחות
  (צילום: שאטרסטוק) (קרדיט לתמונות כותבים - המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס)

שש שנים אחרי החתימה על הסכם הגרעין בקול תרועה, מצאו עצמן מעצמות העולם מתכנסות שוב בווינה, עם אותה מטרה בדיוק. פרישת ארה"ב בתקופתו של דונאלד טראמפ מההסכם והפרות איראניות של סעיפים שונים בו, יחד עם עלייה ברמות העשרת האורניום, החזירו שוב לכותרות את החשש מפני איראן גרעינית.

לצד אותם החששות, נשמעים שוב קולות המדווחים על הכנות ישראליות לתקיפה אפשרית של מתקני הגרעין, בהתאם לדוקטרינת בגין, לפיה ישראל לא תאפשר קיומה של פצצה גרעינית בידיים עוינות, לצד ניסיון אמריקאי למנוע מתקפה חד-צדדית שכזאת.

תוך שהיא מזהה את הפער בין ישראל וארה"ב, שהופך פומבי יותר ויותר, איראן שואפת להעמיק אותו בשתי דרכים מרכזיות. ראשית, איראן פועלת במכוון במרחב האפור – יוזמת פעולות תוקפניות שלא סביר שיגררו את ארה"ב לעימות באופן שמביא לשחיקתה הדרגתית של ההרתעה האמריקאית. אסטרטגיה זו מאפשרת לאיראן לצבור הישגים צבאיים, אך גם להציג את ארה"ב באור שלילי בעיני בנות בריתה באזור, ובראשן ישראל.

(צילום: שאטרסטוק)

שנית, אי-רצונה של וושינגטון להיגרר לעימות דווקא מהווה תמריץ עבור איראן להכניס אותה ל-"קלחת", כגורם שעשוי לרסן את ישראל. רק בחודש שעבר פורסם כי רחפן איראני תקף בסיס של כוחות אמריקאיים בסוריה באוקטובר בתגובה לפעילות ישראלית במדינה.

במשך שנים רבות בכירים ישראלים משמיעים את חששם מגרעין בידיה של איראן, אשר עלול לכל הפחות לאפשר לה לתפוס השפעה אזורית רבה, ולכל היותר להוות סכנה קיומית ממשית למדינת ישראל. הניסיון הישראלי להציג לעולם אפשרות כי היא תתקוף באיראן, גם בעבר וגם היום, נועד במידה רבה ללחוץ על המעצמות לכפות על איראן ויתור על תכנית הגרעין ולהקטין את השפעתה האזורית, אם בסנקציות כלכליות משמעותיות ואם באיומים של ממש.

ישראל, כך על פי דיווחים זרים, וגם על פי אמירותיהם של בכירים ישראלים בתקופה האחרונה, פועלת בצורות שונות בזירת המודיעין והסייבר כנגד איראן, בניסיון להאט את תכנית הגרעין ולגבות מחיר מהאיראנים על פעולותיהם באזור.

עוד באותו נושא

ביקור בנט | בלימת מנופי הלחץ של האמירויות


20

בעוד אחד מצעדי הדגל של הנשיא טראמפ היה היציאה מהסכם הגרעין, ממשל ביידן מעוניין לחזור להסכם ולהציג הישג לדיפלומטיה האמריקאית. ארה"ב איננה מעוניינת במלחמה באיראן, ומעוניינת (כפי שנראה באפגניסטן) להפחית את המעורבות הצבאית שלה בסכסוכים במזרח התיכון. גם תחת טראמפ, אשר נקט במידת מה צעדים אגרסיביים יותר כלפי איראן מקודמו, דוגמת חיסול מפקד כח קודס, קאסם סולימאני, לא ננקטה פעולה צבאית משמעותית נגד פרויקט הגרעין.

ארה"ב מעוניינת להפעיל לחץ על איראן על מנת להגיע להסכם גרעין מחודש, אשר יכובד במלואו. אך הרצון הזה, איננו מתיישר בהכרח, בטח בעיניים של טהרן או ירושלים, עם המדיניות האמריקאית כלפי תכנית הגרעין של צפון קוריאה לאורך השנים. הוא איננו מתיישר גם עם חוסר הצבתה של אופציה צבאית אמינה על השולחן אשר יכולה פוטנציאלית להרתיע את איראן.

אם כן, בעוד איראן מפעילה לחץ על ארה"ב לרסן את ישראל, ישראל מנגד מפעילה לחץ על ארה"ב לגבש קו תקיף יותר כלפי איראן. זאת, לצד הצהרותיה של וושינגטון כי היא אינה מעוניינת באופציה צבאית אך גם שלא תאפשר לאיראן להתחמש בנשק גרעיני – יוצרים דינמיקה מורכבת של משולש מנופי לחץ בין השחקניות, שמתבטאת בסופו של דבר בחוסר יכולת להגיע להסכמה משותפת באשר לסוגיית הגרעין האיראני. לאור זאת, נראה כי גיבוש אסטרטגיה אחידה וחזית מגובשת בין ישראל לארה"ב ביחס לאיראן היא צעד הכרחי ליציאה מהפלונטר הנוכחי.

(צילום: שאטרסטוק)

צעד כזה יחזק את אמינות האיומים של שתי המדינות, וגם יאותת לאיראן כי ייטב לה לחדול מהתוקפנות ההדרגתית בה היא נוקטת. בסופו של דבר, יש לזכור כי בין ישראל לארה"ב קיימת מחויבות עמוקה, שמשתקפת בין היתר בתיאום הדוק של הפעולות החשאיות והגלויות הנעשות באזור. אך ללא תיאום ואסטרטגיה אחידה, המחויבות הזו, עם כל אתגריה ותלאותיה, עלולה להיכשל דווקא במבחן החשוב ביותר שלה.

 

יעל רם ואורי קוטלרסקי הם עוזרי הוראה וסטודנטים במסלול ישיר לדוקטורט במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו