במאמרו של ידידי הרב איתי אליצור הוא קבע כמה קביעות יסוד בשם ההלכה, ובראשן: "מי שאינו יהודי, לא יוכל להבחר לשום שררה ציבורית לא רק ראש ממשלה אלא גם לא מג"ד בצבא, ראש עיר או ראש דירקטוריון".

בדרך כלל אינני נוהג להתפלמס על במת התקשורת אולם במקרה זה אני רואה חובה להגיב ולהעיר כמה הערות:

1. עצם הניסיון להכריע בשאלות כבדות משקל ובעלות חשיבות לאומית במאמר של כמה מאות מילים באינטרנט איננו מתקבל על הדעת.

כל הפוסקים שעסקו בסוגיות אלה הקדישו לכך מאמרים בני עשרות עמודים ואף למעלה מזה. אילו היה בא הרב אליצור לסכם את אחד ממאמרים אלה עבור קוראי האתר – היה ניתן לקבל זאת. אבל כאשר הוא הולך בדרך עצמאית ברור שלא ניתן לעשות זאת במאמר פובליציסטי באינטרנט.

2. שנית, גם כאשר מדובר במאמר קצר כיצד ניתן לבסס אותו אך ורק על ציטוטים תנ"כיים. הרי באותו האופן ניתן לצטט את "עין תחת עין" ולהסיק מכך מסקנות אופרטיביות בניגוד גמור להלכה. קל וחומר כאשר מדובר בסוגיה שעוסקת המציאות המודרנית, בה לא די אפילו בציטוט מהרמב"ם והשו"ע ויש חובה לדון בדברי פוסקי זמננו.

3. בשאלת מעמדם של לא-יהודים במדינת ישראל עסקו גדולי הדור שהגיעו למסקנות אחרות מאלה של הרב אליצור. בכלל זה, הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל הריא"ה הרצוג (תחוקה לישראל על-פי התורה, ירושלים תשמ"ט, כרך א, פרקים ב-ג) שסבר שדווקא ניתן למנות לא-יהודים לתפקידים ממלכתיים במדינת ישראל. והרב שאול ישראלי סבר שבימינו אין חובה לגרש מהארץ אפילו מי שעובד עבודה זרה (הרב שאול ישראלי, "מעמד הנכרי במדינה ישראלית לאור התורה", עמוד הימיני, סימן יב).

הפוסקים עסקו הן בשאלה האם מינויים בני ימינו שקולים למינויים בהם עסקו חז"ל או שמא מינוי במשטר דמוקרטי שונה באופן מהותי, והן בשאלה האם בימינו בכלל קיים האיסור למנות לא-יהודים לתפקידים אליהם התייחסו חז"ל.

התעלמות מכל הפסיקה בתחום זה לוקה בחוסר הגינות כלפי הקורא שעלול לחשוב שלפניו דובר נאמן של "היהדות" בשעה שלפניו עמדה חריגה ויוצאת דופן.

4. חלק מהשיקולים שעלו ביחס להשוואת מעמדם של לא-יהודים לזה של יהודים הוא "משום איבה", כלומר החשש לשלומם של יהודים בחו"ל. לאור זאת קשה להבין כיצד אדם לוקח על עצמו את האחריות לפרסם מאמר שעלול לגרום לאיבה כזו.

 ==

הרב עדו רכניץ הוא  דיין ברשת בתי הדין 'ארץ חמדה-גזית' ומנהל המחקר במכון 'משפטי ארץ'.