אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

היום בהיסטוריה: מאיר בינט – המרגל שנשכח

מאיר (מקס) בינט היה מרגל ישראלי במצרים שהגיע עד לנשיא המצרי. בעקבות מעצר הסוכנים ב'עסק הביש' הוא נעצר, ולפני משפטו החליט להתאבד בכלא, בנר שני של חנוכה

היום בהיסטוריה: מאיר בינט - המרגל שנשכח
  מאיר (מקס) בינט

היום בהיסטוריה: כ"ו בכסלו תשט"ו. מאיר (מקס) בינט – המרגל שנשכח

מאיר בינט נולד בהונגריה למשפחה דתית שעברה מאוחר יותר לגרמניה. בעקבות עליית הנאצים לשלטון, עזבה המשפחה את גרמניה ועלתה ארצה. מאיר עבר קורס של ההגנה בכפר חסידים ונשלח מטעם סולל בונה לאיראן. מעבר לתפקידו כאחראי על מחלקת המכניקה העדינה, טיפל מאיר בנוער היהודי והכשירו לעלייה.

עוד באותו נושא

היום בהיסטוריה: הלוחם האגדי 'דב הבלונדיני'

מאיר העלה על הכתב את תחושותיו בשליחותו באיראן וכך כתב:

"הנה מתקרב היום לסופו ועוד מעט שבת בארץ ישראל. כאן אין חוגגים את השבת שלנו וקשה לי מאוד לוותר עליה. אתיישב ואקרא לכל הפחות את 'לכה דודי'… ואזכר גם באלה שאינם מתנערים מעפר ימות החול ואושיט להם יד כי אחי הם".

לאחר שליחותו באיראן התגייס ליחידת "הגדעונים" של המוסד לעליה ב' והיה אחראי על הקמת רשת הקשר שבין אוניות המעפילים לארץ.

עם קום המדינה, החל בינט ששלט בשש שפות לשמש כקצין מודיעין. בינט נשלח לעירק ובמחתרת העלה יהודים ארצה.

מרגל שהגיע עד נשיא מצרים

שנתיים לאחר מכן נשלח למצרים ובעזרת סיפור כיסוי כסוכן מכירות גרמני לגפיים תותבות רכש את אמונם של ראשי מערכת הבטחון המצריים. לימים סיפר אברהם דר, מי ששלח את בינט למצרים, כי בינט הגיע לשיא השלמות שסוכן מודיעין יכול לשאוף אליה: הזדהות אמיתית עם האנשים בקרבם חי והזדהות נפשית עם תפקידו.

בינט יצר קשר קרוב עם נשיא מצרים דאז הגנרל נג'יב ואף באחד העיתונים התפרסמה תמונה של השניים. מאיר דיווח לארץ בעיקר על מאבקי הכוחות הפוליטיים במצרים ועל ענייני ציוד והצטיידות, מידע שהועיל רבות למדינת ישראל במבצע קדש.

 המעצר בעקבות 'עסק הביש'

במקביל לפעילותו של בינט, פעלה במצרים רשת הריגול שלימים תקבל את השם "עסק הביש". בינט היה אמור לעבוד לבד וללא שיתוף פעולה עם גורמים אחרים. אך מאיר גויס בעל כורחו ושימש כמעביר כספים לאנשי הרשת. בעקבות פעילות זו נתפס בינט ועונה במשך חמישה חודשים.

בכ"ו בכסלו תשט"ו, נר שני של חנוכה (21.12.54), כשהוא ממתין למשפטו בבית הכלא החליט לשלוח יד בנפשו. ייתכן שלא רצה לתת למצרים את התענוג של העלאתו לגרדום, או שחשש שסודו יתגלה.

כיוון שמאיר פעל במצרים תחת אזרחות גרמנית, התירו המצרים להעביר את גופתו לרומא. כעבור חמש שנים הובא למנוחת עולמים בהר הרצל בירושלים.

לזכרו נקראו רחובות על שמו בערים תל אביב, רמלה, ראשון לציון ובאר שבע. ונחנכה אנדרטה ליד כפר חסידים.

ראוי מאיר שבחג האורים נאיר ונזכיר את דמותו.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
מדור חשוב ביותר. תודה
אביעד | 30-11-2021 16:14
מדור מצויין. תודה
2
יהי זכרו ברוך...
רוני | 01-12-2021 9:06
יהי זכרו ברוך