איש התקשורת אברי גלעד, מותח בקורת נגד החלטתו של שר הבטחון, בני גנץ, לאשר כניסה של 10,000 פועלים עזתים לישראל מדי יום, ואומר כי השאלה מתי יקרה האסון הבא היא שאלה של זמן.

בטורו השבועי בעיתון 'ישראל היום', כתב אברי גלעד: "שר הביטחון החליט על כניסתם של 10,000 פועלים עזתים לישראל. הודאגתי. 10,000 איש שייכנסו כל יום לארץ – בתוך כמה זמן יקרה האסון הראשון עם פועל שרגשותיו הלאומיים והדתיים יגברו על רגשי התודה שהוא אמור לחוש כלפי המארחים שלו? מי יהיה המעסיק הראשון שיישחט בחממה, יידקר במפעל, יירצח על ידי העובד, שהיה כה ידידותי, כה אמין, לא מאמינים שזה קרה דווקא איתו?".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

גנץ בוועדת חוץ וביטחון, אוקטובר 2021( צילום: ערוץ כנסת)

גלעד הוסיף כי "יותר מ־16 שנים חלפו מאז היציאה מעזה. קם שם דור שלא עבד אצלנו, שלא מדבר עברית, שספג וסופג את התעמולה הנאצו־אסלאמית השכם והערב. דור שלא מכיר מקרוב את הצדדים האנושיים בחברה שלנו, שלא יצר קשר חברי עם שום ישראלי. אז בסדר, הם צריכים פרנסה, ואם אפשר לעזור – בכיף. אבל להכניס אותם אלינו הביתה? כמה אפשר להכחיש את המובן מאליו?".

"ובטח יש בעזה אנשים טובים, אומללים, שנמצאים תחת שבי חמאס ומגיעים להם חיים טובים. אבל איך בדיוק אני אמור להפריד בינם לבין אלה שתודעתם משועבדת לאנטישמיות רצחנית? יש איזה מכשיר שיקוף, שבוחן גם כליות ולב? איזה מטוש שאפשר לדחוף לאנשהו ולדעת מי זה מי?".

בסוף דברו כותב גלעד: "אין להכניס פועלים מעזה לארץ. אין מדינה שמכניסה את אויביה המרים ביותר לשטחה. אם רוצים להיטיב איתם, אפשר להקים מפעלים בשטחם ולתת להם עבודה. את בעיות העבודה בחקלאות אפשר לפתור עם עובדים זרים ממדינות שרצח יהודים לא נלמד בהן מגיל טרום־חובה. בינינו לבינם צריך להיות קיר ברזל, כמו שאמר אחד, זאב ז'בוטינסקי".