אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

האמריקאים הלכו, אפגניסטן נפלה, ומה עכשיו?

בהתחלה האמריקאים אמרו שהצבא האפגני יציב, לאחר מכן הם אמרו שיחזיק שנה, לפני כשבוע אמרו שיחזיק כ-90 יום, ועכשיו כבר הכל ברור. הטאליבן משתלט על אפגניסטן, התקוות לדמוקרטיזציה וביטחון התרסקו, ולמערב נותר רק לצפות מזועזע מהצד. למה זה יוביל?

האמריקאים הלכו, אפגניסטן נפלה, ומה עכשיו?
  (צילום: שאטרסטוק)

עד לא מזמן, קשה מאוד היה אפילו לדמיין את התמונות המגיעות מאפגניסטן בימים האחרונים. רק לפני עשרים שנה, מדינות המערב התקבצו יחד לקואליציה צבאית וטכנולוגית מהמרשימות שידעה האנושות. עשרים שנה מאוחר יותר, נדמה כי אותה קואליציה נסוגה לה אל מול איסלאמיסטיים קיצוניים רוכבי ג'יפים ישנים, חמושים בטילי RPG ורובי קלצ'ניקוב.

דגל הטאליבן ככל הנראה יתנוסס מעל קאבול ומעל אפגניסטן כולה, אם לא היום אז מחר, ואם לא מחר אז שבוע לאחר מכן. הון תועפות הושקע במבצע באפגניסטן, מיליארדים רבים נשפכו עליו, אלפים מחיילי הקואליציה מצאו את מותם, ועשרות אלפי אפגנים איבדו את חייהם. אך לבסוף, בזירה הבינלאומית, אין דבר חזק יותר מתמונה, והתמונה שתיזכר מאפגניסטן 2021 היא הפינוי של המשלחת הדיפלומטית של ארה"ב על ידי הצבא האמריקאי בעוד הטאליבן מקיף את עיר הבירה קאבול.

(צילום: שאטרסטוק)

הציבור האמריקאי עייף ממלחמות רחוקות מהבית, ראינו זאת סביב פרשיית "הקו האדום" בסוריה, ראינו זאת בעיראק, והיום ברור שגם אפגניסטן היא דוגמא נוספת. מבלי להיכנס עמוקות לוויכוח בדבר תפקידה של ארה"ב בקידום החופש, הדמוקרטיה וזכויות האדם בעולם, צריך לומר בכנות, זכותם.

אין עם אשר מבין יותר את החשש ממות חייליו ובניו במלחמה מאשר העם היהודי. יתרה מזאת, האמריקאי הממוצע לא רוצה ולא מבין מדוע ארה"ב צריכה לשמש כשוטר והשומר של העולם כולו, במיוחד כאשר מזווית הראייה שלהם נראה שלעתים אותן המדינות אשר מבקשות הגנה לא רוצות באמת ובתמים להתגונן מפני האיומים סביבם.

אבל, ומדובר באבל גדול, ההתנהגות של האמריקאים, ובפרט יחסם אל אלו ששיתפו פעולה איתם (מחיילים אפגנים ויועצים לכוחות הקואליציה ועד למורים לילדות אשר קיבלו אפשרויות אשר לא ניתן היה לדמיין תחת שלטון הטאליבן) מאותתים לשאר העולם איתות חד וחזק.

(צילום: שאטרסטוק)

נניח לרגע, שבוורשה, בירושלים, בטאיוואן, בקייב, בריאד, ובאנקרה מפרשים את הצעדים האלו, לאו דווקא כמדיניות אמריקאית אחראית, אלא כנטישה של בני ברית. אם נניח שבעלות הברית של ארה"ב וידידותיה מתייחסות בסקפטיות מסוימת להבנה הקודמת שלהן כי בעת צרה תעמוד לצידם המעצמה הטכנולוגית והצבאית הגדולה ביותר שנראתה אי פעם, אז אולי יעדיפו הן דווקא לפתוח במרוץ חימוש על מנת להתמודד עם האיומים הללו?

או שמא יעדיפו הן לפנות למדינות אחרות דוגמת רוסיה וסין אשר יבטיחו להן ערבויות לביטחונן? ניתן אפילו לשער שמדינות אשר ברור שאינן יכולות לעמוד אל מול האיום שמתדפק לו על גבולותיהם יבחרו בכלל לפתח נשק גרעיני על מנת להבטיח את היכולת לגבות מחיר כבד מאלו אשר יעזו לאיים עליהן?

ארה"ב רשאית כמובן לבחור להתרכז בענייניה הפנימיים, והיא עשתה זאת בעבר כבר יותר מפעם אחת. אבל חשוב לזכור שיש לכך מחיר בזירה הבינלאומית, ושהמסר שיוצא מוושינגטון לשאר ידידותיה של ארה"ב, אם במכוון ואם לא, הוא – אם אין אני לי מי לי.


הכותב הוא יועץ אסטרטגי ופוליטי, ועוזר הוראה וסטודנט במסלול ישיר לתואר שני ודוקטורט במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

עוד באותו נושא

דרמה באפגניסטן: הממשלה נכנעה לטליבאן


6

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
כתבה מצויינת עם הנצח...
יחיאל | 16-08-2021 11:42
כתבה מצויינת עם הנצח לא מפחד
2
זה בלשון המעטה ועדינה
שירז | 18-08-2021 15:27
ארהב היא היא האחראית לפשע הטאליבן עכשיו. 20 שנה לא הספיקו לה לבנות יציבות מקומית מתוך אזרחי המדינה??? נכנסו שהתאים להם ויוצאים כמו גנבים בלילה. זהו פשע לאנושות!!! לא משנה איזה עם זה!!! קודם כל אנושיות