בשמאל הקיצוני משתמשים ברש"י כדי להוכיח שארץ ישראל לא שייכת לעם ישראל. ח"כ עפר כסיף מחד"ש (הרשימה המשותפת), דיבר הבוקר בכנסת והתייחס למאבק על הישוב אביתר.

כסיף, פרופ' לפילוסופיה בהשכלתו, ציטט את הרש"י הראשון בתורה, כדי להוכיח שארץ ישראל לא שייכת לעם ישראל אלא לקב"ה, ולכן הוא צריך להחזיר אותה לפלסטינים שיבנו בה מדינה ברחבי "הגדה המערבית ומזרח ירושלים – על אפכם ועל חמתכם".

כסיף בשיעור תורה בכנסת: ארץ ישראל לא שייכת לעם ישראל

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ח"כ עפר כסיף בשיעור על הרש"י הראשון בתורה. ארכיון (ערוץ כנסת)

אגב, זו אינה הפעם הראשונה בה מקריאים את הרש"י הראשון על התורה בכנסת. לפני מספר שנים היה זה השר לבטחון פנים גלעד ארדן (כיום שגריר ישראל באו"ם) שהקריא את הציטוט המפורסם, כדי להראות שארץ ישראל ניתנה על ידי הקב"ה לעם ישראל.

"להגיד שארץ ישראל שייכת לעם ישראל – זו כפירה"

חברי הכנסת,

דתם של הגנבים ועוזריהם בבית זה אינה יהדות אלא עבודת אלילים הסוגדת לאדמה, עבודה זרה של פולחן אבנים. יתירה מכך – האמירה כאילו אין כיבוש משום שלעם ישראל ניתנה הבטחה אלוהית לבעלות על הארץ איננה רק מופרכת אלא אף יש בה מן הכפירה בעיקר.

בפירושו ל"בראשית" כותב רש"י כך:

אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים", שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו."

בספר ויקרא, פרק כה פסוק כג, כתוב כך: "והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי". ומבאר רש"י: "כי לי הארץ" – אל תרע עיניך בה שאינה שלך".

הרעיון הוא שהארץ אולי  נתונה לעם ישראל, אך אינה שלו. היא אולי קדושה, אך אין בקדושתה תביעת בעלות עליה או לגיטימציה לשליטה בה. בעלי הארץ הוא ריבון העולם כולו, הוא האלוהים, ורק הוא. וככזה, הוא בלבד המחליט למי תינתן הארץ, ממי תילקח, מתי ומדוע. וכפי שנלקחה מהאמורי (עוון האמורי), כך עשויה להילקח מהיהודים – ויקרא, יח, כח: "תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם".

בהקשר זה כתב יפה פרופ' ישעיהו ליבוביץ':

אם נמשיך בהלך המחשבה שרש"י דולה מן המדרש נצטרך לומר: אכן לה' הארץ ומלואה – ולכן ברצונו נטלה מן הכנענים ונתנה לישראל, וברצונו נטלה מישראל ונתנה לרומאים, וברצונו נטלה מן הרומאים ונתנה לערבים, וברצונו נטלה מן הערבים ונתנה לצלבנים, וברצונו נטלה מן הצלבנים ונתנה לממלוכים, וברצונו נטלה מן הממלוכים ונתנה לתורכים, וברצונו נטלה מן התורכים ונתנה לבריטים – ושוב אנחנו מופיעים כבעלי-דין. המשמעות העמוקה של אותו מדרש הוא שאין לשום אומה זכות על שום ארץ, שהרי בעליה של כל ארץ הוא ה'.

"תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם". ומתי מטמאים? מבהיר ואומר יחזקאל הנביא: כאשר חי העם על החרב ושופך דמים:

יחזקאל, לג, כג-כה: "בֶּן אָדָם יֹשְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים לֵאמֹר אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ וַאֲנַחְנוּ רַבִּים לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה. לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יי אלוהים עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל גִּלּוּלֵיכֶם וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ? עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם … וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ? וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה וְנִשְׁבַּת גְּאוֹן עֻזָּהּ וְשָׁמְמוּ הָרֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵין עוֹבֵר.

הקנאים הלאומניים למיניהם – שופכי הדם העומדים על חרבם בשמחה, בחדווה ובכוונת מכוון – לא אתם תירשו את הארץ. בעוונותיכם תשמימו אותה, ולא תעברו בה. הכיבוש יסתיים והעם הפלסטיני יבנה את מדינתו בכל הגדה המערבית, רצועת עזה וירושלים המזרחית, על אפכם ועל חמתכם.