במשך שנים שרה הייתה ילדה כמו שאר חברותיה: שמחה ומאושרת, ביתה היה בית חם ואוהב, והיא כילדה קטנה קיבלה את כל מה שרק ביקשה. אביה העביר שיעורי תורה בבית המדרש השכונתי, אימה עסקה בעבודה מכניסה ולא היה חסר לה כלום.

יום רדף יום ושנה רדפה שנה, שרה הקטנה גדלה כבת יחידה להורים מאושרים עלי אדמות, תמיד הציק לה שהיא בת יחידה אבל היא הבינה שחוץ מלהתפלל אין הרבה מה לעשות, אבל אז הגיע היום הגדול. "גם עכשיו, מרחק של 13 שנים, לא אשכח את הרגע" סיפרה שרה על הזיכרון מהיום שבו היא התבשרה כי אמא שלה ילדה תאומים. האושר היה עצום, והחיים היו מאושרים מתמיד, לא היה נראה שיש משהו שיעצור את השלווה הזו.

אבל הכל השתנה יום אחד, כשאביה החל לסבול מכאבי בטן ושיעולים. "זו סתם שפעת", הוא אמר, ובמשך זמן רב אפילו נמנע מללכת לרופא – אבל המצב הלך והחריף, הוא חש כאבים בכל חלקי גופו ולבסוף לא היה מנוס מלבקר אצל רופא מומחה. הוא יישב שם על יד שולחן העבודה של הרופא וליבו הלם בפראות, הרופא הביט בו בעיניים חמורות סבר ובישר לו את הגרוע מכל: הוא חולה בסרטן שנמצא בשלב מתקדם ממש, כך שאין הרבה מה לעשות.

לתרומות לחצו כאן

בבת אחת, חייהם של המשפחה השתנו לגמרי, ממשפחה שמחה ומאושרת שלא חסר להם כלום, למשפחה אומללה שמרוצצת בין בית חולים למישנהו, בין חנות תרופות אחת לארגוני חסד אחרים. הטיפולים הקשים היו יקרים מאוד, הכסף החל להיגמר, והאמא עזבה את עבודתה והשקיעה את כל כוחותיה בבעלה ובשלושת ילדיה.

הימים עברו בזה אחר זה, מצבו של הרב הלך והחמיר – עד שיום אחד הגרוע מכל קרה: בני המשפחה הוזעקו לחדרו של אביהם האהוב בבית החולים, המדדים צנחו בזה אחר זה, עד שלבסוף נותר רק צפצוף שבישר למשפחה כי האב הלך לעולמו. בני המשפחה סיפרו כי "שרה בת ה-13 לא עיכלה את הבשורה, היא לא האמינה שאבא היקר, שאבא שכל הזמן היה שם לצידה, תמך וחיבק איננו. היא בכתה ימים ולילות, בהתה בשמים התכולים ונכנסה לעצבות נוראה".

השנים עברו בזה אחר זה, ולפני מספר חודשים שרה הודיעה כי היא התארסה לבחיר ליבה. האירוסין נערכו בבית הפשוט שלהם, אך מיד לאחר האירוסין הבחינה שרה כי פניה של אימה עצובות. כשהיא ניסתה להבין מה קרה, אבל אמא התחמקה תחילה ולבסוף הסבירה: "תראי, אין לי כסף, פשוט כלום, לא יודעת איך אני מחתנת אותך". שרה בכתה ללא הרף ולא האמינה שבמקום לשמוח לקראת היום המאושר בחייה היא תתהלך מודאגת מהעתיד, מודאגת מהחתונה שלה שספק אם יתקיים בכלל.

לתרומות לחצו כאן

בעוד ימים ספורים שרה אמורה להתחתן, וכעת היא בוכה וזועקת. אין לה שום דבר לחתונה: לא שמלת כלה, לא אולם ולא קייטרינג, אפילו הזמנות לא הדפיסו עדיין – כי פשוט אין להם פרוטה. כעת ארגון "קופת העיר" יוצא בקריאה לציבור לעזור לשרה ולעוד 30 חתנים וכלות שנמצאים במצב דומה וזקוקים לעזרה כדי להגיע לחתונתם.

"אנחנו חייבים לעמוד לימין שרה, לעזור לה להתחתן בשמחה, לעזור לה ולהעלות חיוך על פניה העצובות, אסור לנו לשתוק ולהתעלם מהדמעות שלה, פשוט אסור. בעוד מספר ימים היא אמורה להתחתן וזה הזמן שלנו להירתם" קראו בארגון. "כמו שרה ישנם עוד שלושים חתנים וכלות שעומדים להתחתן בחודש הנוכחי, חודש תמוז, לכולם אין מאיפה להתחיל את החיים החדשים שלהם, כולם יתומים, אנחנו חייבים לעזור להם, לעזור להם בכדי שהם יוכלו להקים את ביתם".

לתרומות לחצו כאן