אחד מהרוגי האסון בהר מירון הוא הרב משה שמחה צרפתי ז"ל, בן 65 מירושלים. אדם עם סיפור חיים מרתק, שבעשורים האחרונים שימש כ'אבא של החיילים' וקירב וטיפל במאות צעירים.

הוא היה דמות ייחודית, סבל מאוד בחייו, אך לא הראה את זה כלפי חוץ ותמיד הקרין רוגע וחיוך. ב'שבעה' שלו, הגיע אחד הניצולים מאסון מירון והעיד, כי בתוך הדחק של ההמון העצום, התבלט הרב צרפתי, כמי שעמד ברוגע בשלווה, ושם את גורלו בידיו של הקב"ה. "הוא ממש קיים את הפסוק של 'גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע', הוא שידר שלווה ורוגע, כאילו הכל בשליטה, וזה מה שנתן לנו, לניצולים כוח להמשיך ולהיחלץ".

קיבל את החיים מחדש לעוד 18 שנה

הרב צרפתי החל את פעילותו עם החיילים בראשון לציון, לפני 25 שנה. הוא פתח את ביתו לחיילים, לצעירים ולבני נוער, בעיקר בשבתות. בביתו התארחו עשרות חיילים בכל שבת, דתיים, מסורתיים וחילוניים, כשהם יושבים איתו לסעודות שבת והוא נותן להם לב פתוח להקשיב והמון חכמת חיים ודברי תורה.

לפני 18 שנה הוא נפצע אנושות בתאונות דרכים והוגדר במצב של מוות קליני. הוא ניצל וחזר לחיים, אך בגופו היו עשרות שתלי פלטינה שגרמו לו לכאבים איומים, אותם נשא באהבה. "הוא ראה דברים בעולמות העליונים, וזה נתן לו כוחות לפעול בעולם הזה" מעיד חברו הקרוב דוד הירש.

בכל שבת התארחו אצלו בין 10 ל-15 בחורים צעירים שהיו סועדים אצלו, שומעים דברי תורה לאורך כל השבת,. רבים מהם התקרבו ליהדות. "המסר של ר' משה בחייו היה תמיד אהבת חינם ואחדות ישראל. לכולנו יש מכנה משותף כולנו אחים ולכולנו ואבא אחד!", מספר חבר אחר.

הפציעה לא הפסיקה את פעילותו עם החיילים, וזו התעצמה כשעבר לירושלים לפני כ-20 שנה. שכניו מעידים עליו "תמיד ראינו אותו עם החיוך שלו, נותן מילה טובה, ומלמד את כולם לומר תודה".

הרב משה צרפתי עם לוחמים

"היו מגיעים לביתו בכל ליל שבת בין 10 ל-15 חברה ואע"פ שבאותה תקופה היו לו אתגרים כלכליים ומצבו הרפואי לא היה טוב, הוא לא ויתר על המשימה הזו של לדאוג לחיילים", מספר חברו יוחאי, "הבית היה בנוי בצורה שתכיל המון אנשים ובכניסה היה חצר גדולה וכל מי שרצה לנוח היה יוצא וישן, היה הרגשה ביתית לכל אחד ואחד שמגיע לשם, מרגיש מיוחד."

מוקירים תודה לאבא של החיילים – בואו לעזור >>

את החיילים הוא ליווה גם בשירות הצבאי והיה מגיע אליהם לבסיסים. בתקופות של מבצעים, היה יוצא הרב צרפתי לחזית לשטחי הכינוס בעוטף עזה, כדי לעודד את החיילים שלו ולשמח אותם בפעילות המבצעית.

הרב משה צרפתי עם החילים שלו בשטחי כינוס בדרום

כעת מתמודדת אלמנתו של הרב צרפתי, עם הקושי הגדול של אובדן הבעל ובנוסף עם קשיים הכלכליים וחובות שוטפים. לבני הזוג לא הייתה דירה משלהם, והאלמנה מתמודדת עם הוצאות שכר דירה גדולות, כשה

זו ההזדמנות שלנו להחזיר טובה למפעל חייו העצום של הרב משה, להיות 'האבא של החיילים', לפתוח את הלב ולסייע למשפחתו לעבור את הקושי. להחזיר את הבעל, האבא והסבא היקר אי אפשר, אבל להיות שותפים איתו ולהכיר לו טובה אנחנו רוצים, יכולים ומוכרחים, ואין טובה יותר גדולה מאשר לדאוג לאלמנה ולמשפחה.