אחת הסוגיות המעסיקות את החברה הישראלית חדשות לבקרים, הינה שאלת גיוסם של בחורי ישיבות לצבא, הבעיה בניסוחה המחודש והעדכני, עוסקת בחלוקת נטל השירות צבאי בצורה שוויונית על כלל אזרחי המדינה, 'ובקיצור 'השוויון בנטל'. במילים אחרות מדוע חובת הגיוס פוסחת על בחורי הישיבות? בשאלה זו רבו הדעות הן למתנגדים והן לתומכים, פסקי דין, וועדות, הצעות, מתווה לפתרון ועוד כיוצא באלו הרבה.
ברשימה זו נבקש להאיר ולו במעט, זעיר פה זעיר שם, סוגיה חשובה זו. את דברינו נפתח שהעמדות בסוגיה זו, בין אלו המחייבים את השירות בצבא ובין אלו המבקשים פטור מטעם של תורתו אומנותו, יש להם אחיזה בפרשת השבוע שלנו. חומש במדבר פותח במפקד של בני ישראל, וכך אנו קוראים: "שאו את כל ראש עדת בני ישראל…מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם לצבאותם", במניין זה נמנים כל בני שראל מלבד הלווים להם מוקדש מניין מיוחד ונפרד.
על הטעם מדוע אין מונים את שבט לוי יחד עם כל בני ישראל עומד, ר' שלמה יצחקי, רש"י ומשמיענו: "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו". במילים אחרות ייחודיותו של שבט לוי, הבדלתו מעם ישראל והפטור המוענק לו מהשירות הצבאי נובע לנוכח תפקיד ציבורי אחר המוטל עליהם: "ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו". לכאורה מכאן ניתן ללמוד על כך שבתקופת המדבר חובת גיוס כללי חלה על כל בני 20 עד 50 שנה, כאשר לשבט לוי הוענק פטור.
קיומו של העולם מותנה בתורה ובלימודה
אחת מאושיות העולם הינו התורה, כפי שזו באה לידי ביטוי בגישתו של שמעון הצדיק, שהיה משיירי כנסת הגדולה: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה…", תפיסה זו אינה יחידאית וגישה זו הדים במקומות אחרים בספרות חז"ל, כך למשל אנו מוצאים את בתלמוד את הדרשה הבאה: "מאי דכתיב "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי", ה"א יתירה למה לי? – מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית, ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימין, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו.
דברים מפורשים יותר אנו מוצאים בספרו של רבי חיים מוואלוז´ין נפש החיים: והאמת בלי שום ספק כלל, שאם היה העולם כולו מקצה עד קצהו פנוי ח"ו אף רגע אחד ממש מעסק והתבוננות שלנו בתורה, כרגע היו נחרבים כל העולמות, עליונים ותחתונים, והיו לאפס ותהו חס ושלום."
על היקף ההשקעה בלימוד התורה מצינו ביהושע: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו". ואכן לימוד התורה נמנה בין העניינים שאין להם שיעור ואדם מחויב בהם כל עת כפי שמצאנו במשנה: אלו דברים שאין להם שיעור…ותלמוד תורה". כלומר התפיסה היהודית מניחה שהערך של לימוד התורה אין לו שיעור, גישה זו מבוססת על הנחת המוצא שעצם קיום העולם תלוי בלימוד התורה, כמאמר הפסוק בירמיהו: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי".
טענת לפטור בחורי ישיבה מהצבא
אחד המקורות הבולטים עליהם מושתת הגישה המבקשת להצדיק את הפטור יש להעניק לבחורי ישיבה שתורתם אומנותם' מצוי בדברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל: ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים… לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן".
הרב וולדינברג מחבר שו"ת 'ציץ אליעזר' עומד על עניין זה ומסביר: "אבל נראה שזה ששבט לוי לא היה משתתף במלחמה הכוונה שלא היה עליו חיוב להשתתף…אבל אם רצו להתנדב מרצונם הטוב להשתתף במלחמה הרשות בידם". כלומר חרף מעמדם של שבט לוי יש להם רשות להשתתף במלחמה אם רוצים, כך למשל מצינו במדרש הלכה-'ספרי' שדורש את הפסוק המופיע בהקשר של מלחמת מדיין "לכל מטות ישראל תשלחו אותם" לרבות שבט לוי.
וישאל השואל, הפטור שקיבל שבט לוי ניתן לו מתוקף עבודתו במשכן, ואם כך מה רלוונטיות פטור זה לימינו? על כך יש להשיב מהרמב"ם, ומההלכה האחרונה בהלכות שמיטה ויובל שקובעת: "ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד עליו השלום אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי.
מדברי הרמב"ם יש המבקשים ללמוד פטור גורף לכל המבקשים לעזוב את חיי המעשה ולחסות בד' אמותיו של בית המדרש, בצורה זו מנסח הרב וולדינברג את הדברים: "סוג תלמידי חכמים מיוחד אשר תורתם הוא ממש אומנותם ונדבה רוחם אותם לפרוק מעל צווארם עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם ולהבדל לעמוד לפני ה' בהכלי הישיבות מקומות התורה ולעובדו בלימוד תורתו ואופני יראתו…על סוג תלמידי חכמים מיוחד זה יש לומר שכולי עלמא מודו שפטורים מלהשתתף במערכות המלחמה ומשירותים הצבאיים אפילו במלחמת מצוה כי המה חיל השם וזכויות מיוחדות להם מובדלים מדרכי העולם, ומרוכזים בבית היוצר של נשמת העם".
מלחמת מצווה
ההלכה היהודית מבחינה בין שני סוגים של מלחמות: מלחמת מצווה ומלחמת רשות. לעניינו כאן ראוי לנו לעמוד על טיבה של מלחמת מצווה, המוגדרת אצל הרמב"ם באופן הבא: ואי זו היא מלחמת מצווה?…ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם". ור' משה בן נחמני הרמב"ן מוסיף: "שנצטווינו לרשת את הארץ…ושלא נעזוב אותה ביד זולתנו מן האומות או לשממה מבלי יושב…שהו שהחכמים קראו אותה מלחמת מצווה…מצוות כיבוש הארץ היא מצווה בכל הדורות"
בהתאם לתפיסה זו הרי שאין כל ספק כי מלחמות ישראל בזמן הזה הינן בגדר מלחמת מצוה, ובמלחמת מצווה הכל משתתפים ונוטלים חלק אפילו חתן מחופתו, ולא רק חתן מחופתו אלא גם בחור ישיבה מתלמודו.
חילול ה' – כשיקול מכריע לגיוס לצבא
אחת מהעבירות החמורות הינה עוון חילול ה', שכך שנינו בתלמוד: "כל מקום שיש בו חילול השם אין חולקין כבוד לרב". חומרת העבירה של חילול ה' היא גדולה שהתיקון והמחילה עליה היא גדולה כפי שמלמדינו הרמב"ם: "המחלל את השם, אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכיפורים, והוא עומד בתשובתו, ובאו עליו ייסורין – אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות; אלא תשובה, יום הכיפורים וייסורין – שלשתם תולים, ומיתה מכפרת."
יתהה השואל ויאמר מה בין לומדי תורה לחילול ה' על כך יש לעיין בדברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה שקובע: כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות. כלומר השימוש בערך של לימוד תורה ספק אם יש בו די כדי להיפטר משירות צבאי שהרי יש בכך משום חילול ה'.
שאלה מרתקת הופנתה רבי דוד צבי הופמן [הונגריה 1843-1921]. בעניין חובת הגיוס לצבא זר בהתאם לחוקי המקום, וזו תשובתו:
"שאלה גדולה שאלת והיא צריכה עיון רב כדי להשיב עליה על פי דינא דש"ס ופוסקים לחוד, ולא עפ"י נטיית לבנו לבדה,…ומעתה נבוא לענייננו הנה אין ספק כי הדא שלא יבריח עצמו על ידי טצדקי [=תירוצים] מן הצבא הוא יותר מדבר מצוה, כי מי שעושה כן גורם חס וחלילה חילול השם אם יודע הדבר וגורם רעה ליהודים כי שונאי יהודים אומרים שהיהודים אינם עושים את דתי המלכות, ומעתה אם הדין שמי שהולך לצבא ביום א' ב' ג' אינו עושה איסור לרוב הפוסקים אפילו אם ודאי יבוא לידי חילול שבת ע"י אונס, ואם הוא עושה לדבר מצוה כגון להציל נפשות ישראלים או לשאר מצוה מותר אפילו בערב שבת לילך בעצמו אל צבא המלחמה, א"כ ק"ו אם הוא אינו הולך בעצמו רק שנלקח על פי דינא דמלכותא שבודאי שאינו מחוייב להבריח עצמו מזה אף שבודאי יבוא לידי חילול שבת, באשר כי ע"י ההברחה יכול לגרום כמה מכשולים וא"כ שב ואל תעשה בכאן ודאי עדיף מדבר מצוה. ועוד אם אנו נאמר דמחוייב להבריח עצמו כדי שלא יבוא לידי חילול שבת, אם כך כל איש ישראל ימצא עצמו מחוייב לעשות כן ובודאי רובם לא ישיגו חפצם ויגרום חילול השם גדול ח"ו על חנם. אשר ע"כ הטוב, כי פי מלך שמור,
לומדי תורה לוחמים – האומנם?
על הפסוק בספר שמות "בחר לנו אנשים", מסביר הנצי"ב בפירושו העמק דבר: "גיבורים ויראי חטא…גיבורים כדרך המלחמה בדרך הטבע…היינו גיבורים במלחמתה של תורה שהמה מסוגלים ביחוד למלחמה טבעית" ובהקשר זה כותב גם הרב זוין בגילוי דעת בקום המדינה: "התורה מגינה על העוסקים בה? אדרבה, היא הנותנת: ישתתפו בני התורה במערכה, וזכות התורה תגן עליהם על חברים! "אם בחוקתי תלכו, יכול זה קיום המצוות…הא מה אני מקיים אם בחוקתי תלכו, שתהיו עמלים בתורה…ומה הובטח בשכר זה? ורדפתם את אויבכם ונפלו לפניכם לחרב, אומנם "ונפלו" אבל ו"רדפתם"…אבל אם תעשו את התורה והמצוות אחד ירדוף אלף ושניים מכם יניסו רבבה". דומה כי בחורי הישיבה צריכים לאייש את היחידות הקרביות והסיירות המובחרות וזאת מהטעם שהם הם הראויים להיות שם.
אחרית דבר
דומה וכפי שפתחתי את תחילת דברי בסוגיה זו הכל צודקים אלו הטוענים לחשיבות עסק לימודה של תורה ואלו הטוענים לחשיבות השירות הצבאי, הבעיה נמצאת בדרך וברטוריקה. אילו תשכיל החברה הישראלית מחד להכיר בערך לימוד התורה, מתנגדי השירות הצבאי לבחורים שתורתם אומנותם מאידך, ישתחררו מכבלי חשיבה גלותיים, וייתנו דעתם שצבא ישראלי אינו מותרות ואינו רשות אלא חובה, נוכל גם נוכל להגיע לפתרון.
==
אלישי בן יצחק, עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' ובעלים של משרד עורכי דין.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
