על רקע הניסיון למנות שר משפטים חדש, וקשיי התפקוד של הממשלה הנוכחית, בדקנו איזה תפקידים לא מאוישים, מה נותר מיחסי הכוחות בין הגושים ומדוע כל-כך קשה למנות מחליפים.

כמעט שנה להקמת הממשלה ה-35 ולא נותר הרבה מהרכב ממשלת הרוטציה המקורית, הממשיכה לכהן כממשלת מעבר.

עם הקמת הממשלה ב-17 במאי 2020 הושבעו 34 חברי ממשלה – 19 שרים השייכים לגוש של הליכוד ו-15 שרים השייכים לגוש של כחול לבן.

כיום מכהנים רק 27 חברי ממשלה: 17 שרים מצד הליכוד ועוד 10 שרים מצד כחול לבן.

גנץ נתניהו בהשבעת הכנסת ה-24 (צילום: דוברות הכנסת, תדמית הפקות)

לאן נעלמו שאר השרים?

שלושה שרים של הליכוד עזבו את הממשלה: שניים עברו לכהן כשגרירים בחו"ל- ציפי חוטובלי בלונדון וגלעד ארדן בוושינגטון ובאו"ם. זאב אלקין התפטר לאחר שעבר למפלגת תקווה חדשה. עם זאת אופיר אקוניס הושבע לתפקיד השר לפיתוח אזורי במקום ארדן.

חמישה שרים מגוש כחול לבן עזבו את הממשלה: אסף זמיר, התפטר ממשרד התיירות עוד בחודש אוקטובר, אך היתר התפטרו לקראת הבחירות, עם המעבר למפלגות אחרות: מירב כהן לאחר שעברה ליש עתיד, יועז הנדל לאחר שהצטרף לתקווה חדשה, אבי ניסנקורן הצטרף למפלגת "הישראלים" של חולדאי ויזהר שי חבר למפלגת תל"ם של יעלון.

יש לציין כי ישנם חמישה שרים הממשיכים לכהן בממשלה, למרות שלא התמודדו לכנסת ה-24: גבי אשכנזי (שר החוץ), עומר ינקלביץ' (שרת התפוצות), רפי פרץ (שר לירושלים ומורשת), עמיר פרץ (שר הכלכלה) ואיציק שמולי (שר הרווחה).

מהם משרדי הממשלה ללא שר?

בשישה משרדי ממשלה עד כה לא מונו מחליפים קבועים לשרים שעזבו ותקן ממלאי המקום לשלושה חודשים כבר הסתיים, מה שמותיר את משרדי הממשלה הבאים ללא שר:

משרד המשפטים, משרד התקשורת, המשרד לשוויון חברתי, משרד המים, המשרד להשכלה גבוהה, משרד המדע והטכנולוגיה.

חשוב להבין שללא שר קבוע, נוצר "וואקום" תפקודי באותם משרדים. הדוגמה הבולטת היא במשרד במשפטים, מכיוון שבהיעדר שר אי אפשר לכנס ועדת שרים לחקיקה, לא ניתן להעניק חנינה, אין טיפול בהסגרת עבריינים ועוד שאר תקנות של סדרי דין בבתי משפט המצריכים חתימת שר.

למה לא ממנים מחליפים?

המנגנון הפריטטי (השוויוני) של ממשלת הרוטציה מחייב להביא כל החלטה לאישור הממשלה בהסכמה, ומכיוון ששני ראשי הממשלה, נתניהו וגנץ, לא משתפים פעולה בנושא, שום מינוי לא מאושר ובכך חלק מעבודת משרדים הממשלה נותר משותק.

עוד סיבה שמקשה על מינוי שרים, היא הקביעה כי לשר יש "זיקה" לראש הממשלה הראשי או החליפי, כך שאם התפנה תפקיד ששייך למחנה כחול לבן, רק הסכמה שלו למינוי שלהם יכול להיות מאושר.

עיקר המאבק הוא סביב משרד המשפטים, אותו גנץ מתעקש לשמור אצלנו, על מנת לשמור על מערכת המשפט מ"מזימת אפריל" של נתניהו:  פיטורי היועמ"ש מנדלבליט וניסיון לעצור את משפטו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בני גנץ במשרד המשפטים: נתניהו יחזיר לכאן את אמיר אוחנה. ארכיון (צילום: גלעד רשף)

בעתירה שהוגשה בשבועות האחרונים, דרשו מבג"ץ להתערב בסוגיית אי-מינוי שרים קבועים לאותם משרדים, שמשתקים את העבודה השוטפת ופוגעים ברציפות השלטונית.

כעת דן בג"ץ בשאלה האם ההסכמים של ממשלת הרוטציה שחלו בכנסת הקודמת, תקפים גם על ממשלת המעבר הנוכחית, מכיוון שמדובר כבר בכנסת חדשה.