המערכת הפוליטית מתכנסת כבר שבועות ארוכים לדיון האם נפתלי בנט יכנס כחלק מהגוש של נתניהו, סמוטריץ' והחרדים כן או לא. משמאל לוחצים עליו להחליט ולהגיד האם הוא ישב תחתיו או לא, גם מימין, ומוסיפים שהוא ימליך את יאיר לפיד.

נתניהו מסביר שזה ראש בראש, מירי רגב שולחת לבנט הודעה עם מכתב התחייבות. סער מסביר שבנט נגרר אחרי נתניהו ולא מסכים להתחייב שלא ישב איתו, וכך גם הפוליטיקאים והפרשנים הפוליטיים.

מבחינה טקטית בנט שומר לעצמו את הזכות להיות לשון המאזניים, כדי שהוא יוכל לקבוע ולדרוש את חלקו בכל ממשלה שתקום. כך הוא גם יכול להביא אליו קולות מימין ומהמרכז שילכו איתו בנושא הזה, אבל זה לא רק זה.

המצביעים של נפתלי בנט הם כאלו שיש להם יחס דו ערכי לאיש. הם לא מתחזקים שנאה יוקדת לראש הממשלה, גם לא אהבה עיוורת. הם כועסים עליו על המון דברים, מעריכים אותו בדברים אחרים. הם היו רוצים פוליטיקה אחרת, רוצים שנתניהו לא יחזיק את המדינה כבת ערובה, אך חוששים ממשלה שתביא לנסיגות. לכן נתניהו משחרר כל חמש דקות בקשה לבנט שיצהיר שהוא לא הולך עם לפיד, אף שבנט התחייב שלא ישב תחתיו – כדי לגרד ממנו את אלו החוששים שתקום ממשלה כזו.

כך גם נתניהו מצהיר שבנט יהיה שר בכיר בממשלתו כי כולם זוכרים איך בכל פעם נתניהו מעביר אותו בזפת ונוצות ורק כשהוא עם גב אל הקיר הוא נותן לו תפקידים משמעותיים. את משרד הביטחון שנתן לו בממשלת מעבר, הוא הסביר אחר כך שנתן זאת כי לא הייתה לו ברירה. משפחת נתניהו הייתה רוצה לראות אותו מחוץ לפוליטיקה ורק מניעים פוליטיים צרים הרחיקו אותו מלשים את בנט בתפקיד משמעותי בטיפול במשבר הקורונה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ראש הממשלה בבקעת הירדן בבחירות לכנסת ה-23 (מתוך קמפיין הליכוד)

גם מצידו של סמוטריץ', הולכים חזק על הקו הזה, בניסיון לקחת מצביעי ימין שיחששו ממשלה שתהיה עם לפיד או מרב מיכאלי, כפי שתמונת המנדטים מציגה. מצד שני מצגים את בנט כסוס טרויאני שמגיע לקחת קולות נגד נתניהו אל תוך ממשלת נתניהו שיכולה למסד את שלטונו לעוד שנים רבות, ובעצם זו תרמית גדולה של בוחרי המרכז.

אבל לצד הטקטיקה, יש כאן כאמור דבר ערכי ואמיתי. מצביעי ימינה זוכרים בכל פעם את הבטחות הבחירות מרחיקות הלכת של נתניהו כשהוא לבסוף מוצא תירוצים מתירוצים שונים מדוע לא לקיימן. מדוע לא להחיל ריבונות, מדוע לא הסדיר את ההתיישבות. הם גם לא שבעים נחת מקשירת עניינו האישי של נתניהו יחד עם הרפורמות שזקוקים להם במערכת המשפט.

לכן בנט, שמרגיש ומכיר את ציבור הבוחרים שלו, לא מצהיר הצהרות בומבסטיות, שכבר נוכחנו שאחרי הבחירות אין להם הרבה ערך. הוא גם שומר את הקלפים קרוב לחזה שלו מבחינה טקטית וגם מודע לרחשי הלב של בוחריו. מכל הצדדים מנסים להיכנס בפרצה הזו ולקחת את אלו הנוטים לכאן או לשם, לכיוון המשך שלטון נתניהו, או חשש מיאיר לפיד, כדי לגרד ממנו עוד קולות, וזה מבחן לא פשוט, שבימינה מתמודדים איתו בכל יום, וככל שמתקרבים ליום הבוחר הם הופכים חריפים יותר.