היום בהיסטוריה: העילוי שנפל כשהסתער בראש - סרוגים

היום בהיסטוריה: העילוי שנפל כשהסתער בראש

עם פרוץ מלחמת העצמאות עזב רפאל זילברמן את ספסל הלימודים והתייצב לשירות מלא בחטיבת פלמ"ח ופעל בהרי ירושלים בהגנה על השיירות. הוא נפל היום, כ' באדר, כשהסתער בראש חייליו

author-image
היום בהיסטוריה: העילוי שנפל כשהסתער בראש
  רפאל זילברמן הי"ד

היום בהיסטוריה: כ' באדר – גיבור עמוק וחדור שליחות

סיפורי קרבות מלחמת העצמאות לעיתים נראים כחוזרים על עצמם, עוד התקפה על ישוב מבודד עוד התקפה על שיירה, אך לעיתים בתוך הסיפור שנראה מוכר מתגלה דמות פלאית, גיבורה, מעוררת השראה גם לחיים שאינם בהכרח שדה קרב אלא לחיים של יום יום. כזאת היא דמותו של סגן רפאל זילברמן (חלמיש).

עוד באותו נושא

היום בהיסטוריה: השת"פ בין הבריטים לכנופויות

רפאל נולד בגרמניה בשנת תרפ"ה (1925) ובגיל 9 עלתה משפחתו ארצה. רפאל למד בבתי ספר בתל אביב ובירושלים, בחור יפה תואר, מהיר תפיסה, ניחן בחשיבה מקורית ובחריפות אינטלקטואלית וידע לבסס ולהסביר בדיבור ובכתב את רעיונותיו ודעותיו במידה שאינה שכיחה לגילו.

עילוי בעולם האקדמי

בשל יכולותיו אלו נשלח לקורס ראשון של קציני הסברה, לאחריו נשלח לקורס פיקודי בו הצטיין בכושר לחימה, בדייקנות, בתפיסת העניינים וביחס רציני אליהם, ואחר כך הועבר לתפקיד פיקודי. רפאל השתתף בפעולות רבות נגד השלטון הבריטי שלאחריהם נכלא ונשלח לכלא ברפיח. לאחר ששוחרר החליט ללמוד באוניברסיטה העברית והתגלה כעילוי ועתיד מזהיר צפו לו בעולם האקדמי.

עם פרוץ מלחמת העצמאות עזב רפאל את ספסל הלימודים והתייצב לשירות מלא בחטיבת פלמ"ח ופעל בהרי ירושלים בהגנה על השיירות.

בכ' באדר תש"ח יצא רפאל בראש חייליו לארוב לכנופיה שיצאה לתקוף שיירות בדרך לירושלים. כשקם להסתער בראש חייליו נפצע. ועל מנת שרוח חייליו לא תפגע המשיך לעודדם ולרוץ בקומה זקופה למרות פציעתו, עד שנפל ונהרג.

רפאל הרבה לכתוב מכתבים לחברים ומאמרי מחקר אקדמאים. ממכתביו ניתן ללמוד על אישיותו ומהו סולם הערכים על פיו פעל וחי.

מהי גבורה בעיניו? כתב כך:

אני רוצה שלא יווצר אצלך הרושם כאילו אני חושב את עצמי לגיבור… אינני חושב את מה שאנחנו עושים כאן לגבורה גדולה, את אשר עושים אנשי נוה-אילן או את אשר עשו בשעתם ואפילו אשר עושים עד היום, אנשי קרית ענבים ומעלה החמישה ואפילו אומץ הלב האזרחי הפשוט להישאר בירושלים קשה מזה שלנו לאין ערוך."

רפאל זילברמן מעריך את הגבורה היומיומית העיקשת הנאחזת ולא גבורת חייל חד פעמית מוגבלת בזמן.

ולתפקידם באותם ימים ולתפקיד האדם בעולם בכלל כתב:

"לפי דעתי, הרי המחשבה על החיים והפחד מפני המוות כיום הזה, הנם התפנקות שאיננו זכאים לה. לי נראה, שדוקא אנחנו חייבים לדכא כל רגשות צער ועצבות ולהמשיך בחיינו הרגילים – – – לנו צריכה להיות הכרה ברורה שאנו חייבים להיות החלוץ. הצער על הנופלים חסר הגיון במידה רבה, כי בנופלם מיצו את תפקידם בחיים"

בכ' באדר סיים רפאל ברוך הכישרון אמיץ הלב וחדור תודעת השליחות את שליחותו.

==

נהנים מהפינה? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ היום בהיסטוריה

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו